• יו"ר: ד"ר חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
חדשות

53% מהתקציב לקיצור תורים בסך 420 מיליון שקל הועברו לרפואה הפרטית

"כלכליסט" מדווח כי אמנם נרשמה ירידה בהוצאת משקי הבית על בריאות, אבל יותר ממחצית מהכסף הגיע לבתי חולים פרטיים ובהם ל"אסותא" של "מכבי", להרצליה מדיקל סנטר ולקליניקות פרטיות נוספות

מרפאה של קופת חולים "מכבי"

53% מהתקציב בסך 420 מיליון שקל שיועד לתכנית לקיצור תורים הועברו לגופים פרטיים כמו "אסותא". כך עולה מנתונים רשמיים של משרד הבריאות שאותם מפרסם הבוקר (ד') היומון "כלכליסט".

עוד עולה מהנתונים שכתוצאה ישירה מהתכנית לקיצור תורים בשילוב חוק הצינון האוסר על רופאים לנתח באופן פרטי מטופלים שהגיעו אליהם דרך המערכת הציבורית, נרשמה ירידה משמעותית בהיקף ההוצאה הפרטית של מבוטחי הקופות לשם מימון ניתוחים במערכת הפרטית באמצעות שב"ן (הביטוחים המשלימים). הוצאות מבוטחי "כללית" על שב"ן ירדו ב־37% ברבעון הראשון של 2018 לעומת התקופה המקבילה ב־2015. בקרב מבוטחי "מכבי" הירידה הגיעה ל־58% באותה תקופה.

כמו כן מדווח כי על פי הנתונים, "מכבי" החליטה להשקיע הכי הרבה בהמרת כספים ציבוריים בפרטיים והקצתה לכך יותר מ־170 מיליון שקל. ה"כללית" השקיעה 156 מיליון שקל, "מאוחדת" ו"לאומית" השקיעו 53 מיליון שקל ו־40 מיליון שקל, בהתאמה. משרד הבריאות הסביר כי "התקצוב לקופות החולים במסגרת סל הבריאות חסר וכל קופה העמידה תקציב לתכנית קיצור התורים לפי שיקול דעתה".

התכנית לקיצור תורים הושקה בספטמבר 2016. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון הקצו לה 650 מיליון שקל ב־2017 ו-800 מיליון שקל ב־2018. מטרתה היתה לעודד את כלל מערכת הבריאות להסיט פעילות ניתוחית פרטית למערכת הציבורית. היא שולבה כאמור בחוק הצינון, שאסר על רופאים לנתח באופן פרטי מטופלים שקיבלו אותם קודם לכן במסגרת המערכת הציבורית.

במובנים רבים, התכנית השיגה את מטרתה. "במערכת הבריאות", דיווח העיתון, "יש טוענים כי השילוב גרם לתזוזת רופאים מהמערכת הפרטית חזרה לציבורית". במשרד הבריאות הובע סיפוק חלקי מהתכנית. אכן נרשמה ירידה בהוצאות משקי הבית על בריאות, אבל יותר ממחצית מהכסף הגיע לבתי חולים פרטיים ובהם "אסותא" שבבעלות "מכבי", הרצליה "מדיקל סנטר" וקליניקות פרטיות נוספות, ולא לבתי החולים הממשלתיים והציבוריים.

הנתונים חושפים כי המרוויחה הגדולה מהתכנית היא קופת חולים מכבי, שהפנתה יותר מ־72% מהכספים שהשקיעה בתכנית לבתי החולים שלה.

גורמים אחרים במערכת הבריאות מסרו לעיתון: "מעניין מדוע 47% מהניתוחים נעשו במערכת הציבורית כאשר היתה אפשרות לבצע אותם ניתוחים במערכת הפרטית". לדבריהם, "יש בתי חולים ממשלתיים וציבוריים הנמנעים מביצוע ניתוחים קטנים (למשל כפתורים וקטרקט) כי אינם משתלמים להם".

נושאים קשורים:  חדשות,  התכנית לקיצור תורים,  שב"ן,  רפואה פרטית,  "חוק הצינון",  אסותא,  מכבי שירותי בריאות,  רפואה ציבורית
תגובות
 
אנונימי/ת
06.10.2018, 18:03

מניפולציית המידע של "נרשמה ירידה משמעותית בהיקף ההוצאה הפרטית של מבוטחי הקופות לשם מימון ניתוחים במערכת הפרטית באמצעות שב"ן " לא משכנעת
נא לבדוק במקביל אם עלו התשלומים של חברות ביטוח פרטיות שאולי לשם הוסטו הניתוחים,כמו כן האם "נבלעו" הניתוחים הללו במערכת הציבורית שהתיעלה פתאום כבמטה קסם .
מה שבטוח הוא שהמחלות הדורשות ניתוח לא נעלמו וה"שיפור" הוא אשלייה בלבד

אנונימי/ת
06.10.2018, 18:09

חכמי האוצר ומשרד הבריאות גילו את מכונת הנצח (פרפטואום מובילה) אשר פועלת ללא השקעת אנרגיה (כסף) ושמה:מערכת הבריאות הציבורית.
מתחרים על הפטנט :חכמי חלם והברון מינכהאוזן...

14.10.2018, 10:48

אהבתי את התיאור.

14.10.2018, 10:51

עצם הצורך בתכנית לקיצור תורים מעידה כאלף עדים שהמערכת הציבורית קורסת, לכן אם הביצועים של המערכת הפרטית טובה יותר לא צריך לנקוט בצעדים מגבילים נגדה כי אם להפנות יותר משאבים למערכת הפרטית ולממן לחולים את הטיפול במערכת הפרטית.