רק 106 מתוך 590 תקנים של רופאים בצה"ל מאוישים. את יתר התקנים מאיישים רק רופאים מומחים, 150 רופאים בהתמחויות והשתלמויות והשאר הם בתפקידי מטה ומנהלה. רק 21 רופאים מוצבים בלשכות הגיוס והם מטפלים בכ-100 אלף מועמדים לגיוס. משך ההמתנה לוועדה רפואית הוא שלושה-ארבעה חודשים. זמן ההמתנה הכולל מגיע לכשני מיליון ימי שירות בצבא בשנה המבוזבזים עקב אי שירות פעיל בתקופת ההמתנה. רק שישה בתי מרקחת צבאיים פועלים בכל הארץ.

נתונים אלה הוצגו אתמול (ד') בדיון שקיימה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביוזמת יו"ר ועדת המשנה לנושאי כוח אדם בצה"ל, ח"כ אמיר אוחנה. הדיון נעשה לקראת המעבר לטיפול בחיילי צה"ל לידי קופות החולים האזרחיות. הנתונים שנמסרו היו הבסיס להמלצת ועדה מיוחדת בראשות הקרדיולוג תא"ל (מיל.) פרופ' יצחק שפירא, סמנכ"ל איכילוב, להעברת הטיפול הרפואי בחיילים לקופות (כמיקור חוץ).

בדיווח על כך ב"ידיעות אחרונות" וב-Ynet נמסר כי מהדיון נעדר קצין רפואה ראשי, תא"ל ד"ר טריף בדר' המתנגד לרפורמה הזאת. ועדת שפירא לעומת זאת הוקמה עקב שביעות רצון נמוכה מהשירות הרפואי בצה"ל והרמטכ"ל, נמסר בדיון אתמול, אישר את המלצותיה.

בדיון אמר פרופ' שפירא: "יש בעיה אמיתית. חיילי צה"ל אינם מטופלים בסטנדרטים המקובלים. השירות הרפואי האזרחי טוב יותר מהשירות הרפואי הצבאי. חיל הרפואה צריך תפישת הפעלה חדשה. כל הקרפ"רים לשעבר זומנו להשמיע דעתם בפני הוועדה, אולם אף אחד מהם לא הגיע. לא הובאה בפני הוועדה אף אלטרנטיבה אחרת למסקנותיה. קופות החולים יודעות לתת מענה שהצבא לא מסוגל לתת.

"לדעתנו", אמר עוד פרופ' שפירא, "השינוי המתבקש יביא לשירות רפואי יעיל בשגרה ובחירום. אין מדובר בהפרטה אלא ברכישת שירותים. כבר היום 60% ניתן בפועל במיקור חוץ. לעומת זאת בריאות הנפש, הרפואה המונעת, הרפואה התעסוקתית והאחריות הכללית תישאר בידי קצין רפואה ראשי".

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר בדיון: "המצב הנוכחי איננו משביע רצון. יש דחיפות לטפל בו. היה עדיף ללכת עד הסוף כמו שהמשטרה, המוסד והשב"כ מבוטחים ברפואה האזרחית. גם שב"ס נמצא במשבר גדול מאוד של שירותי רפואה".

ח"כ אוחנה אמר: "מערכת הרפואה הצה"לית זקוקה לטיפול נמרץ".

בתום הדיון הוחלט לקיים שני דיונים נוספים לקראת ההיערכות למעבר הצפוי של מתן שירותי הרפואה לחיילים בקופות החולים.

על פי תכנית הרפורמה ברפואה הצה"לית, חיילי החובה ואנשי הקבע יקבלו טיפולים רפואיים בקופות החולים שבהן היו חברים לפני הגיוס. לרופאי המשפחה יהיו סמכויות נרחבות, לרבות המלצה לפרופילים למועמדים לגיוס ואישור ימי מחלה (גימלים). חיילים ביחידות לוחמות וביחידות הקצה יקבלו טיפול כפול – בצה"ל ובקופות החולים. האחריות הרפואית תוטל כולה על חיל הרפואה.

כאמור, התכנית אושרה למרות התנגדות קצין רפואה ראשי אליו הצטרפו פורום קציני הרפואה הראשיים לשעבר, ביניהם פרופ' שוקי שמר יו"ר אסותא, פרופ' איציק קרייס מנהל "שיבא", ד"ר חזי לוי מנהל בית החולים ברזילי.