חדשות

נתונים עגומים על הרפואה בצה"ל לקראת העברת הטיפול הרפואי בחיילים לקופות

קצין רפואה ראשי המתנגד לרפורמה נעדר מדיון הכנסת לקראת העברת הטיפול הרפואי בחיילים לקופות. רק 106 מ-590 תקנים של רופאים בצה"ל מאוישים ו-21 רופאים בלשכות הגיוס מטפלים בכ-100 אלף מלש"בים

צה"ל, צבא (צילום: אילוסטרציה)

רק 106 מתוך 590 תקנים של רופאים בצה"ל מאוישים. את יתר התקנים מאיישים רק רופאים מומחים, 150 רופאים בהתמחויות והשתלמויות והשאר הם בתפקידי מטה ומנהלה. רק 21 רופאים מוצבים בלשכות הגיוס והם מטפלים בכ-100 אלף מועמדים לגיוס. משך ההמתנה לוועדה רפואית הוא שלושה-ארבעה חודשים. זמן ההמתנה הכולל מגיע לכשני מיליון ימי שירות בצבא בשנה המבוזבזים עקב אי שירות פעיל בתקופת ההמתנה. רק שישה בתי מרקחת צבאיים פועלים בכל הארץ.

נתונים אלה הוצגו אתמול (ד') בדיון שקיימה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביוזמת יו"ר ועדת המשנה לנושאי כוח אדם בצה"ל, ח"כ אמיר אוחנה. הדיון נעשה לקראת המעבר לטיפול בחיילי צה"ל לידי קופות החולים האזרחיות. הנתונים שנמסרו היו הבסיס להמלצת ועדה מיוחדת בראשות הקרדיולוג תא"ל (מיל.) פרופ' יצחק שפירא, סמנכ"ל איכילוב, להעברת הטיפול הרפואי בחיילים לקופות (כמיקור חוץ).

בדיווח על כך ב"ידיעות אחרונות" וב-Ynet נמסר כי מהדיון נעדר קצין רפואה ראשי, תא"ל ד"ר טריף בדר' המתנגד לרפורמה הזאת. ועדת שפירא לעומת זאת הוקמה עקב שביעות רצון נמוכה מהשירות הרפואי בצה"ל והרמטכ"ל, נמסר בדיון אתמול, אישר את המלצותיה.

בדיון אמר פרופ' שפירא: "יש בעיה אמיתית. חיילי צה"ל אינם מטופלים בסטנדרטים המקובלים. השירות הרפואי האזרחי טוב יותר מהשירות הרפואי הצבאי. חיל הרפואה צריך תפישת הפעלה חדשה. כל הקרפ"רים לשעבר זומנו להשמיע דעתם בפני הוועדה, אולם אף אחד מהם לא הגיע. לא הובאה בפני הוועדה אף אלטרנטיבה אחרת למסקנותיה. קופות החולים יודעות לתת מענה שהצבא לא מסוגל לתת.

"לדעתנו", אמר עוד פרופ' שפירא, "השינוי המתבקש יביא לשירות רפואי יעיל בשגרה ובחירום. אין מדובר בהפרטה אלא ברכישת שירותים. כבר היום 60% ניתן בפועל במיקור חוץ. לעומת זאת בריאות הנפש, הרפואה המונעת, הרפואה התעסוקתית והאחריות הכללית תישאר בידי קצין רפואה ראשי".

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר בדיון: "המצב הנוכחי איננו משביע רצון. יש דחיפות לטפל בו. היה עדיף ללכת עד הסוף כמו שהמשטרה, המוסד והשב"כ מבוטחים ברפואה האזרחית. גם שב"ס נמצא במשבר גדול מאוד של שירותי רפואה".

ח"כ אוחנה אמר: "מערכת הרפואה הצה"לית זקוקה לטיפול נמרץ".

בתום הדיון הוחלט לקיים שני דיונים נוספים לקראת ההיערכות למעבר הצפוי של מתן שירותי הרפואה לחיילים בקופות החולים.

על פי תכנית הרפורמה ברפואה הצה"לית, חיילי החובה ואנשי הקבע יקבלו טיפולים רפואיים בקופות החולים שבהן היו חברים לפני הגיוס. לרופאי המשפחה יהיו סמכויות נרחבות, לרבות המלצה לפרופילים למועמדים לגיוס ואישור ימי מחלה (גימלים). חיילים ביחידות לוחמות וביחידות הקצה יקבלו טיפול כפול – בצה"ל ובקופות החולים. האחריות הרפואית תוטל כולה על חיל הרפואה.

כאמור, התכנית אושרה למרות התנגדות קצין רפואה ראשי אליו הצטרפו פורום קציני הרפואה הראשיים לשעבר, ביניהם פרופ' שוקי שמר יו"ר אסותא, פרופ' איציק קרייס מנהל "שיבא", ד"ר חזי לוי מנהל בית החולים ברזילי.

נושאים קשורים:  שירותי רפואה בצה"ל,  רופאים צה"ליים,  ועדת החוץ והביטחון של הכנסת,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
06.09.2018, 11:31

ההתנגדות מוצדקת מאוד

אנונימי/ת
06.09.2018, 20:08

מיקור חוץ - חוסר הבנה בסיסי של הרפואה בצבא. יוציאו ועוד יחזירו....

06.09.2018, 20:23

האמירה שכל הקרפ"רים זומנו לועדה היא שקר ! אני יודע שלא זומנתי וכך גם לפחות עוד שני קרפ"רים לשעבר.לדעתי זו טעות חמורה לאמץ את המלצות הועדה (שאיני יודע מי חבריה,אך שפירא לבטח לא עסק בנושאים רלבנטיים ).
אשמח אם ימצא פתרון נכון ועל דעת רוב או כל בכירי חיל הרפואה.
תא"ל דר' מיכאל וינר

אנונימי/ת
07.09.2018, 14:34

הפתרון המוצע גרוע, אבל כרופא מילואים פעיל אני יכול לומר ששירותי הרפואה בצה"ל גרועים מאוד. אין לי דרך להביע עד כמה הם גרועים בכתב, אבל הם ממש גרועים . וזו אחריות ישירה של כל הקרפ"רים בעשרים השנה האחרונות. אני עושה מסדרי חולים כרופא מילואים משנת 2010, ולא השתנה דבר בשירותי הרפואה הצבאית. פשוט גרוע.
בעצם מה שהמדינה אומרת לחיל הרפואה - נכשלתם במילוי תפקידכם, אנחנו לוקחים פיקוד על הנושא. והכישלון הוא של הקרפ"רים באופן ישיר.

אנונימי/ת
06.09.2018, 21:47

הטיפול יהיה על חשבון הקשישים והחולים במרפאות הקורסות תחת עומס

11.09.2018, 21:17

נכון!

06.09.2018, 22:04

כבר לפני 15 שנה הצעתי זאת לועדה שעסקה בנושא. מאות הילדים שטיפלתי בהם לפני ואחרי הצבא= נעלמים ל3 שנים בלי שום סיבה מוצדקת. הצעתי לפתוח המרפאה בימי שישי ובמוצ"ש כדי לתת מענה כשהם בבית. אני מכיר אותם והם אותי וזו הרפואה הטובה ביותר. כמובן שאסור להעמיס זאת כתוספת על רופאי המשפחה ויש לתגמל אותם ולהוסיף תקנים כדי לקלוט את הקהל הרב הזה. חשוב גם להסיט את המוקד מחיפוש הקלות וגימלים לרפואה . אשמח להיות פילוט במיידי

07.09.2018, 09:28

היינו בפיילוט כזה לפני כ 10 שנים. אז רק בשני בסיסים במרכז הארץ. הקופות חשבו שצריכת הרפואה תהיה דומה למצב לפני הגיוס, אחרי הכל מדובר באוכלוסיה בריאה וממויינת. לצערי זה צבא אחר ומפקדים אחרים. היום מפקד לא פותר חייל מפעילות ללא פתק גיבוי מרופא ולכן העומס שיהיה על הקהילה הוא עצום. כל חייל עם מחלה וירלית או נקע יפנה כדי לקבל פתק ואחכ יפנה שוב להאריך את הפתק. זה יציף את המרפאות במפגשים מיותרים.
ברור שהיכרות ארוכת שנים עם המטופלים היא יתרון אבל לא בכל המרפאות הראשונית הרופאים מכירים את המטופלים מיום הוולדם כמוך. לצערי אני חושב שהמצב יתהפך בעוד 3 שנים ואז הרפואה הראשונית בצבא תהיה מנוונת עוד יותר.

06.09.2018, 23:13

אני מוחה על החלטה זאת שאיננה ממש נותנת מענה הולם למערכת הרפואה הצבאית הן למצבי השגרה והן למצבי החרום ותתבטא במיידי בפגיעה בתקנים בשגרה וגם במיוחד תהיה פגיעה נלוית במערך מוכנות הרפואה והלוגיסטיקה הרלבנטית בחרום. שרתתי 20 שנים בתפקידי רפואה ופיקוד בכירים ביחידות השדה...כולל במלחמות שהיו. הוצאת תקני הרפואה למרפאות האזרחיות אינן המענה המתאים לחוסר איוש תקני הרופאים ביחידות. זאת החלטה קצרת טווח...זהו מצב שניתן לשיפור אם תהיה הבנה טובה יותר לצורכי הרופאים הצעירים עם מסלול קידום מקביל הן לצרכי הצבא והן לצרכים המקצועיים במסלול התמחויות...ככה אני נשארתי שנים ארוכות במערכת ועד היום אני בתפקיד רפואי במערך המילואים למרות גילי במרפאה צבאית. וזאת במקביל לעבודה רפואית אזרחית בכירה במסלול המומחים בו הייתי. אנא תקשיבו לגורמי חר"פ והמפקדים שמוחים על ההחלטה בצורה מקצועית ולא להחליט באופן שיפגע בעתיד המערכת.

06.09.2018, 23:13

אני מוחה על החלטה זאת שאיננה ממש נותנת מענה הולם למערכת הרפואה הצבאית הן למצבי השגרה והן למצבי החרום ותתבטא במיידי בפגיעה בתקנים בשגרה וגם במיוחד תהיה פגיעה נלוית במערך מוכנות הרפואה והלוגיסטיקה הרלבנטית בחרום. שרתתי 20 שנים בתפקידי רפואה ופיקוד בכירים ביחידות השדה...כולל במלחמות שהיו. הוצאת תקני הרפואה למרפאות האזרחיות אינן המענה המתאים לחוסר איוש תקני הרופאים ביחידות. זאת החלטה קצרת טווח...זהו מצב שניתן לשיפור אם תהיה הבנה טובה יותר לצורכי הרופאים הצעירים עם מסלול קידום מקביל הן לצרכי הצבא והן לצרכים המקצועיים במסלול התמחויות...ככה אני נשארתי שנים ארוכות במערכת ועד היום אני בתפקיד רפואי במערך המילואים למרות גילי במרפאה צבאית. וזאת במקביל לעבודה רפואית אזרחית בכירה במסלול המומחים בו הייתי. אנא תקשיבו לגורמי חר"פ והמפקדים שמוחים על ההחלטה בצורה מקצועית ולא להחליט באופן שיפגע בעתיד המערכת.

אנונימי/ת
07.09.2018, 09:23

ניהול כושל. העיקר שלוקחים את המנהלים שם מיד לנהל בבתי החולים

אנונימי/ת
07.09.2018, 09:41

במחשבה לאחור חיסול חיל רפואה והפיכתו לאגף קטן באט"ל, נתנה מכת מוות לנושא בריאות הצבא. תקציב הביטחון כיום הוא כ-72 מיליארד שקל ויעלה בשנים הקרובות ל 100 מיליארד (אם תתממש תכנית החימוש החדש של ראש הממשלה). כמה תעלה רפורמה במערך הבריאות בצבא?- הקמת חיל רפואה נפרד, גיוס רופאים חדשים, שיפור המשכורת ותנאי השירות, אופק מקצועי, מתקני אשפוז קצר-טווח (חדרי חולים), מרפאות מומחים משולבות עם בתי חולים?

אנונימי/ת
07.09.2018, 09:30

הלו, והרפואה הציבורית לא במשבר גדול? ועכשיו הוא רק יגדל.
בוצע פיילוט בצבא להעביר את הטיפול הרפואי לאזרחות והוא נכשל כשלון חרוץ והמסקנה.....בואו נעבר את הכל אולי הפיילוט לא נכון! פשוט אווילות!
אל דאגה הוועדה שתתכנס בעוד 5 שנים תמליץ להעביר את הטיפול חזרה לצבא., רק מה? זה לא במשמרת שלנו....כל הכוכבים כבר יקודמו

המצב הוא תולדה של חוסר תיכנון מתמשך מזה עשרות שנים. כעת מעבירים צרה גדולה (חסר של 85%) למערכת מורעבת הנמצאת בתת תקינה. (כיום חסרים מעל 430 רופאים בקהילה ו-600,000 איש הפכו למעמסה של הנותרים. בשנים הקרובות יפרשו 26% מרופאי הקהילה ואז לא יהיו רופאים לאזרחים ולחיילים כאחד).
רופאים עמוסים לעייפה במערכת הנמצאת בשלבי קריסה- יצטרכו להתמודד עם נטל עצום נוסף.
הפיתרון מותנה בתיכנון נבון ובתיקצוב מותאם- לצערינו שניהם חסרים גם במערכת האזרחית.
זה הזמן לקדם דיוני חירום בועדות הכנסת ובממשלה ולהציל את מערכת הבריאות , במקום להעביר צרות מצד לצד.
ד"ר אלון מרגלית המסע החברתי להבראת הרפואה

07.09.2018, 09:54

העברת האחריות לטיפול בחיילים לגורמים מחוץ לצבא הם אינטרס כלכלי מובהק של האנשים שהתייעצו איתם ואשר מנהלים את אותם גופים אזרחיים. לכן עבודת הוועדה אינה נקייה וצריך שהנושא יבדק ע"י גורם בלתי תלוי.
אני כבר רואה את הגרף של ה"גימלים" המפורסמים עולה באופן תלול
אני מציע שגורם חיצוני יבדוק למשל האם אין רופאים במשרדים במטה של חיל הרפואה שיכולים לתרום יותר לטיפול בחיל החולה או בלשכות הגיוס.
צריך לנער את המערכת הרפואית שמנסיוני בעבר בשרות המילואים כרופא אינה יעילה דיה.

07.09.2018, 10:00

שלום רב

כרופא צבאי לשעבר אני חייב לומר שאני קורא את הדברים שנאמרו וחש כאב רב. נכון, איני מנסה להצטדק ולומר שאני וחברי לא עשינו טעויות בטיפול. נכון, המערכת לא היתה מושלמת ולא תמיד היתה זמינות סבירה של שירות רפואי לחיילים בכל מקום בצבא. אך בשום פנים ואופן לא היו בזמני ( הלא מאד רחוק יש לומר ) " סטנדרטים ירודים של טיפול " ביחס לטיפול שקבלו אזרחים במערכת הציבורית. אני קורא את הדברים שנאמרים וחש כאב אמיתי, עבורי ועבור עמיתי בעבר ובהווה. כולנו שלמנו מחיר אישי על היפוך מסלול החיים הרגיל המקובל במדינה. כולנו בילינו שבתות ( רבות ! ) במוצבים רחוקים, עם חיילים שהיו צעירים מאיתנו ב - 10+ שנים. כולנו סיכנו את עצמנו בפעילות מבצעית כדי לשמור על בריאות החיילים שלנו. מעבר לתחושת הצער האישית שלי, כמה דברים נוספים שאי אפשר להתעלם מהם בהקשר למה שמוצע, ולתחושת ה ' דאוס אקס מכינה ' שיוזמי התכנית חשים - האם מערכת הבריאות הציבורית הינה ללא רבב ? האם טעויות לא קורות גם שם ? האם מערכת זו לא מתפקדת בתנאים לא תנאים גם כן ( וכל מי שניסה לקבוע תור לרופא משפחה או רופא מומחה במרכז יעיד שהזמינות לא גבוהה במיוחד ביחס לזמינות של שירותים אלו ללוחם בגולני שיושב באימון ברמה"ג ) ? מה אתם חושבים שיקרה לזמינות הטיפול הרגיל עבור כלל האוכלוסיה האזרחית, שכעת תצטרך גם לספוג את השירות הרפואי לכלל חיילי הצבא ? לצערנו אנו חיים במדינה שבה רפואה ציבורית, ובכללה גם רפואה צבאית, מתועדפים נמוך בסולם החשיבות הלאומי. אולי הפתרון צריך להיות פתרון רחב יותר, הן למערכת הבריאות הצבאית, והן למערכת האזרחית - יצירת תוכניות שירות טובות יותר לרופאים שירצו לתרום לצבא ( עדיפות בקבלה להתמחויות, סיוע ביצירת תקנים אזרחיים, פתיחת בתי חולים צבאיים שיתעדפו שירותים לטובת הצבא וכו' ), חיזוק משמעותי של הרפואה הראשונית בכלל מערכת הבריאות, הן הצבאית והן האזרחית, ומציאת פתרונות להנגשה של שירותים בסיסיים, כמו בתי מרקחת אזרחיים, עבור חיילים, לדוגמא. כל זאת נאמר עוד לפני התייחסות לבעיה בסיסית ביותר של חלוקת תחומי האחריות בנוגע לבריאות החיילים בין המערכת האזרחית לצבאית. באמת שאני חש צער רב בעת קריאת השורות הללו.

בברכת שנה טובה ושנת בריאות לכולם,
אסף

אנונימי/ת
07.09.2018, 13:13

אסף, כל מילה בסלע. צה"ל עובר מהפכה- מצבא של ברזל ואש למערך חכם, זריז ו"סייברי", אבל הרפואה הצבאית האמבולטורית דורכת במקום. כאשר אין רופא חזק ואסרטיבי המרפאה היחידתית מקטינה ראש והחיילים נשלחים לדרג הבא, שממילא עמוס בהפניות שווא. הרפואה האזרחית ממילא סובלת מאי ספיקה כרונית. הוספת החיילים (המיתחלים...) רק תגרום בלבול, טעויות ובזבוז.

07.09.2018, 10:08

צריך לזכור שהרפואה הצבאית אינה רפואה רגילה. היא בעצם "שומר הסף" של המוטיבציה בצבא עם מפגשי רופא-חולה בתדירות גבוהה פי 10 ויותר מאוכלוסיה אזרחית באותה קבוצת גיל. לדעתי טועה קצין הרפואה הראשי בהתנגדותו כיוון שזו מבחינתו הזדמנות להוריד את הגיבנת הזו מחיל הרפואה ולהתמקד ברפואה הקרבית. הוועדה שהמליצה על כך טועה עוד יותר: מה שפוגע בטיפול הרפואי השוטף בחיילים הוא העומס הנוראי של המרפאות הצבאיות בגלל שלמעלה מתשעים אחוז מהפניות מיותרות. מיקור חוץ או הפרטה לא ייטיבו עם החולים (יש לחיל הרפואה כבר ניסיון קודם בכך). הפתרון צריך להיות כזה שחייל חסר מוטיבציה לא יצטרך להגיע לרופא (ובהמשך גם לבצע בדיקות הדמיה ומעבדה מיותרות שעולות זמן וכסף ולעתים אפילו נזק בריאותי).

אנונימי/ת
07.09.2018, 10:21

יש נטיה לחשוב שהאוכלוסיות החולות מתרכזות בילדים ובקשישים. יש אוכלוסיה נוספת - חיילים. והתחלואה העיקרית שם נקראת malingering. להעמיס אותם על מערכת שקורסת גם ככה כנראה תהיה בכיה לדורות.

07.09.2018, 11:03

בעבר הית תקופה שחיילי הקריה טופלו בקופות החולים. בתור חייל שטופל במערכת הצבאית --> קופות חולים --> מערכת צבאית אני יכול לומר שהטיפול בקופות החולים היה פי כמה וכמה יותר טוב.
למה מגיע לאזרח/חייל להיות מטופל ע"י רופא חסר התמחות כאשר כל שאר האזרחים מטופלים ע"י רופא מומחה?
למה חייל צריך להמתין ימים ושבועות לרופא ראשוני כאשר בקופות החולים התורים קצרים פי כמה.
מה היתרון בכלל של רפואה שניתנת ע"י צה"ל על פני רפואה שניתנת בקופות החולים?

אנונימי/ת
07.09.2018, 13:11

לא מבין על איזו רפואה רשונית "טובה" אתה מדבר..
כאילו שיש כזה דבר בקופות החולים..
הנסיון של הצבא בקופות החולים ובשירותים לא צבאיים היה כשלון גדול...
תורים ?
אם ידעו להתנהל יהיו די רופאים ולא יהיו תורים..
כמו ברפואה האזרחית. גם שם יש "תורים" לרופא משפחה על בעיות דחופות ויומיומיות.. כשלון מתמשך

אנונימי/ת
07.09.2018, 13:11

*ראשונית

07.09.2018, 11:53

טוב היה לדעת מי מקציני הרפואה הראשיים (בדימוס) זומן לוועדה...

אנונימי/ת
07.09.2018, 12:23

טמטום לשמו מבית המדרש של משרד הבריאות ומשרד האוצר שמנהל אותו ואת שאר המדינה בפועל.
כמו שכתבו כולם - פירוש הדבר להגביר את המצוקה של הרופאים הראשוניים בקופות ולהשית עליהם עומס מעבר לתת-התקינה הקיימת כיום.
צה"ל, החיילים, אזרחי המדינה ראויים לפתרון חכם יותר שנותן מענה מתאים לצרכים הספציפיים מאד של אוכלוסיית החיילים.
אבל למשרד האוצר הגיוני יותר לחסל את מערכות הרפואה השונות, כולל הציבורית, מתוך שיקולי התכנסות לתקציב שאינו הגיוני ואינו ריאלי למדינה שאוכלוסייתה מזדקנת.
המטרה צריכה להיות שיפור מערכות קיימות והזרמת תקציבים תוך שיפור ההגדרות של הצרכים. אבל למשרד האוצר אין יכולת תכנון לטווח ארוך ולא משנה כמה יטענו הילדים באוצר שכן - טווח הראייה שלהם הוא שנתי בלבד, מקסימום שנתיים, ושיקוליהם אידיאולוגיים טהורים.
אנחנו עוד נצטער ונבכה את המהלך - ומי שישלם את המחיר הם החיילים, משפחותיהם וכלל צרכני השירותים הראשוניים של קופות החולים.

אנונימי/ת
07.09.2018, 13:08

חיל הרפואה כשל מאז ומעולם בניהול כח האדם, בעיקר רופאים. החיל זלזל ברופאיו שנים רבות ולא דאג לתכניות שרות מסודרות מראש ולא דאג ליישם מה שתוכנן כבר...
הזלזול ברופאים הביא לבריחת רופאים עד כדעי צורך לשלם לרופאים שילכו לעתודה.. כולל תגמול נדיב שהראשונים לא זכו לו מעולם ולא התקרבו אליו..
מי שזרע רוח קוצר סופה..
מעבר לכך, החיל לא מקבל מעמד ראוי במטה הכללי.. עבר מאחריות לאחריות.. איבד מעמדו כחיל עצמאי.. איבד תקנים ואנשים בשל מעמדו הנחות..
ככה הדברים נראים כשלא יודעים לנהל ולהתנהל..
ועוד לא הגענו לאיכות הרפואה הראשונית ...

07.09.2018, 13:21

האירוע מזכיר את הסיפור על חכמי חלם שחיפשו בור לקבור בו את האדמה מהבור שחפרו, וחוזר חלילה.

כלל ידוע הוא שמה שלא עובד בשגרה, לא יעבוד ביום פקודה. כך הדבר בהסעים, הזנה, וגם ברפואה. חבל שלא לומדים במדינתנו מטעויות העבר.

הפקעת רפואת השגרה מידי חיל הרפואה, פירושה גזר דין מוות לחיל מרפאה ונטילת סיכון אסטרטגי לכשירות הכוח הלוחם. ההבדל בין הלוחמים לכל השאר הוא מלאכותי, וזמני, ונוגע רק לתקופת החסד של ״שלום עולמי״.

בהנחה שכלל החיילים בצבא, נדרשים להפעלתו התקינה של הכח הצבאי (הנחה שאינה מדייקת לגמרי, אבל נכונה מספיק בשיעור מקורב), אוי ליום שבו מי שיטפל בהם יהיה רופא משפחה עמוס הנתון ללחצי ההורים ובעיקר מנותק מאחריות לכשירות הכוח.

בניגוד לד״ר גיא לין, שאותו ואת דעתו אני מעריך, איני חושב שיש כל פסול בקשר שבין רפואה למוטיבציה לשירות. זה מה שהופך את הרפואה הצבאית למקצוע יחודי מדהים ונשגב.

על עיקר המוטיבציה לשירות אחראיים המפקדים, אך גם לרפואה הצבאית תפקיד חשוב במיוחד בשימור המוטיבציה הזו, בדומה (ושונה) לתפקידו של הרס״פ לדאוג לשתייה צוננת ומזון בתרגיל שטח קשה. רופא צבאי שחושב שתפקידו אינו כולל ״שמירת סף״ וכשירות הכוח, יואיל ויעבור לשירות האזרחי - הוא אינו רופא צבאי.

חסר תקציב, חסרים אנשי רפואה במאות ואלפים. זו הבעיה. יואילו הרמטי״ל ושר הבטחון להפוך את הרפואה הצבאית להתמחות מוכרת עם תת התמחויות, יראו איך פתאום לא חסרים להם רופאים, ואלו שישנם - מתחזק להם עמוד השדרה. יגדירו מחדש את תחומי האחריות של אנשי הצוות האחרים (חובשים, פרמדיקים, אחיות, מזכירות רפואיות) כפי שכבר החלו לעשות - ואולי נהיה גם אור לגויים, כפי שאנו יודעים להיות בתחומים בטחוניים רבים.

קצין רפואה ראשי ד״ר באדר, צריך לצאת למלחמה במהלך הזה ולנצח או להניח את המפתחות לרס״ן שיחליף אותו בראשות מדור הרפואה באט״ל. בקרב הזה - הפסד אינו אופציה.

בברכת שנה טובה וחשש כן לשלום חיל הרפואה וצה״ל

הכותב הינו רופא צבאי בכיר בעברו, רופא משפחה בהווה ומטפל בן השאר גם באנשי כוחות הבטחון שהטיפול בהם מופקד בידי קופות החולים: משטרת ישראל, מג״ב שב״ס וכב״א

07.09.2018, 13:21

האירוע מזכיר את הסיפור על חכמי חלם שחיפשו בור לקבור בו את האדמה מהבור שחפרו, וחוזר חלילה.

כלל ידוע הוא שמה שלא עובד בשגרה, לא יעבוד ביום פקודה. כך הדבר בהסעים, הזנה, וגם ברפואה. חבל שלא לומדים במדינתנו מטעויות העבר.

הפקעת רפואת השגרה מידי חיל הרפואה, פירושה גזר דין מוות לחיל מרפאה ונטילת סיכון אסטרטגי לכשירות הכוח הלוחם. ההבדל בין הלוחמים לכל השאר הוא מלאכותי, וזמני, ונוגע רק לתקופת החסד של ״שלום עולמי״.

בהנחה שכלל החיילים בצבא, נדרשים להפעלתו התקינה של הכח הצבאי (הנחה שאינה מדייקת לגמרי, אבל נכונה מספיק בשיעור מקורב), אוי ליום שבו מי שיטפל בהם יהיה רופא משפחה עמוס הנתון ללחצי ההורים ובעיקר מנותק מאחריות לכשירות הכוח.

בניגוד לד״ר גיא לין, שאותו ואת דעתו אני מעריך, איני חושב שיש כל פסול בקשר שבין רפואה למוטיבציה לשירות. זה מה שהופך את הרפואה הצבאית למקצוע יחודי מדהים ונשגב.

על עיקר המוטיבציה לשירות אחראיים המפקדים, אך גם לרפואה הצבאית תפקיד חשוב במיוחד בשימור המוטיבציה הזו, בדומה (ושונה) לתפקידו של הרס״פ לדאוג לשתייה צוננת ומזון בתרגיל שטח קשה. רופא צבאי שחושב שתפקידו אינו כולל ״שמירת סף״ וכשירות הכוח, יואיל ויעבור לשירות האזרחי - הוא אינו רופא צבאי.

חסר תקציב, חסרים אנשי רפואה במאות ואלפים. זו הבעיה. יואילו הרמטי״ל ושר הבטחון להפוך את הרפואה הצבאית להתמחות מוכרת עם תת התמחויות, יראו איך פתאום לא חסרים להם רופאים, ואלו שישנם - מתחזק להם עמוד השדרה. יגדירו מחדש את תחומי האחריות של אנשי הצוות האחרים (חובשים, פרמדיקים, אחיות, מזכירות רפואיות) כפי שכבר החלו לעשות - ואולי נהיה גם אור לגויים, כפי שאנו יודעים להיות בתחומים בטחוניים רבים.

קצין רפואה ראשי ד״ר באדר, צריך לצאת למלחמה במהלך הזה ולנצח או להניח את המפתחות לרס״ן שיחליף אותו בראשות מדור הרפואה באט״ל. בקרב הזה - הפסד אינו אופציה.

בברכת שנה טובה וחשש כן לשלום חיל הרפואה וצה״ל

הכותב הינו רופא צבאי בכיר בעברו, רופא משפחה בהווה ומטפל בן השאר גם באנשי כוחות הבטחון שהטיפול בהם מופקד בידי קופות החולים: משטרת ישראל, מג״ב שב״ס וכב״א

אנונימי/ת
07.09.2018, 14:14

יש עוד פחות רופאים ממה שפורסם. צהל קונה, דרך משרד הביטחון , מכמה חברות כח אדם , שירותי רופאים שבאים לבסיסים הצבאיים ועושים שם עבודה של רופאים כלליים. הרופאים האלו פנסיונרים או קרוב לגיל הפנסיה,, באיכות נמוכה ביותר. משרד הביטחון משלם הון עתק לחברות הללו על העסקתם. החברות עושות קןפה על התיווך. ככה זה נראה ולפח האשפה הולכים מליונים מכספי משלם המיסים

07.09.2018, 14:16

תיקון קטן, פרופ' יצחק שפירא אשר למד איתי רפואה בת"א הינו למיטב ידיעתי קרדיולוג וסגן מנהל איכילוב. אך לא היה איש צבא הקבע ובודאי לא תת אלוף שזאת דרגה של קצין רפואה ראשי.

07.09.2018, 14:21

כל מי שיש לו ילד בצבא יודע שהוועדה צודקת. מי שהוא מהמתנגדים היה פעם במרפאת "ביקור רופא" של החיילים ביום רגיל או ביום שישי?!

אנונימי/ת
07.09.2018, 14:50

'ביקור רופא' זו דוגמא למיקור חוץ. מה שקורה שם מלמד על הסכנה בהעברת שרותי הרפואה הצבאית לקופות החולים.

07.09.2018, 16:18

נתת דוגמא מצויינת, אך הגעת למסקנה הפוכה מהמתבקש. המקום מוצף בערבי שישי שבת בחיילים עורפיים שבאים לסחוט באיומים ימי מחלה בדרך לבילוי. לוחמים בודדים אם יקלעו למקום בטעות, יסווגו על ידי הרופאים הנרדפים, כמתחזים. השירות הרפואי נוראי והאחריות שהרופאים לוקחים על בריאות החיילים וכשירות הצבא - אפסית

אנונימי/ת
07.09.2018, 15:07

פתרון מסוים למשבר השרות הרפואי בצה"ל יכול להיות
1. העלאת גיל הפרישה של רופאים במילואים מ- 51 ל- 60 ( כן כן )

2.להוסיף עוד שנתיים של שרות קבע ( במקביל להתמחות ) לרופאים במסלול העתודה האקדמית
3. רופאים שלמדו בחו"ל יחוייבו לתרום שנה עד שנתיים לשרות במרפאות צה"ל לאחר שיבצעו את הסטאג' -- ובתמורה יקבלו עדיפות להתמחויות "יוקרתיות" או מבוקשות במיוחד.

07.09.2018, 16:26

לא חסרים רופאי מילואים ביחידות הקרביות. לתפקידי רופאים ראשוניים במרפאות עורפיות - אי אפשר להביא את מי שלא עוסקים בכך ביומיום (נניח מרדימים, רופאי עיניים). הגם שהדבר יפגע בשירות הניתן לאזרחים.
2. מסלול העתודה גם כך הינו בעייתי מבחינת ההתמחות. ועוד יותר קשה למי שיוצא להתמחות שאינה בליבת העיסוק הצבאי (משפחה, כירורגיה/הרדמה/ט״נ ~ בליבה). הארכה של תקופת השירות תפגע בקידום וההתמקצעות של מי שיכולים להיות מומחים מובילים בתחומם, החברה יבינו את זה, והצבא יאבד משרתים פוטנציאליים.
3. חלק לא קטן מהלומדים בחו״ל: פטורים משירות חובה או שכבר שירתו. לא ניתן לכרוך שירות צבאי בבחירת ההתמחות באופן פרקטי, בסוף פוסק מנהל המחלקה ע״פ היצע וביקוש ותקינה. אין גם כל סיבה להפלות את מי שלמדו בארץ וביצעו שירות צבאי או לאומי

07.09.2018, 16:26

לא חסרים רופאי מילואים ביחידות הקרביות. לתפקידי רופאים ראשוניים במרפאות עורפיות - אי אפשר להביא את מי שלא עוסקים בכך ביומיום (נניח מרדימים, רופאי עיניים). הגם שהדבר יפגע בשירות הניתן לאזרחים.
2. מסלול העתודה גם כך הינו בעייתי מבחינת ההתמחות. ועוד יותר קשה למי שיוצא להתמחות שאינה בליבת העיסוק הצבאי (משפחה, כירורגיה/הרדמה/ט״נ ~ בליבה). הארכה של תקופת השירות תפגע בקידום וההתמקצעות של מי שיכולים להיות מומחים מובילים בתחומם, החברה יבינו את זה, והצבא יאבד משרתים פוטנציאליים.
3. חלק לא קטן מהלומדים בחו״ל: פטורים משירות חובה או שכבר שירתו. לא ניתן לכרוך שירות צבאי בבחירת ההתמחות באופן פרקטי, בסוף פוסק מנהל המחלקה ע״פ היצע וביקוש ותקינה. אין גם כל סיבה להפלות את מי שלמדו בארץ וביצעו שירות צבאי או לאומי

אנונימי/ת
07.09.2018, 16:56

רעיונות טובים.
כדאי להכליל את העבודה במרפאות צבאיות כחלק ממסלול מההתמחות במקצועות מסוימים.
אפשר גם להכריז על התמחות עיקרית או משנית של רפואה צבאית.

07.09.2018, 17:26

10 שנים היתי רופא אזרח עובד צהל ב תפקיד בחיר.ב עורף ה רפואה גרועה בלי להגזים.ב שדה שונה לגמרי.רק חייבים על סדר ב ימי ג

אנונימי/ת
07.09.2018, 17:35

אהבתי את מתן הסמכות להמלצה על פרופילים. זה בערך לתת לרופאי המשפחה גם סמכות להמליץ על הרמטכל הבא. גם נושא הגימלים ע"י רפואה ראשונית זה שערוריה, החחטה שמתאימה לאנשים ששרתו בקרייה.

07.09.2018, 19:00

מסכים עם המגיבים שאמרו שההכפפה לאט"ל היא אבי אבות הטומאה ! טעות אסטרטגית שקרתה לפני 20 שנה. אפשר להחזיר את הגלגל לאחור כמו שנעשה עם הלוגיסטיקה המרחבית שהייתה טמטום מגלומני של אט"ל. ולא יכול להתאפק מהמשפט המעצבן "אמרתי לכם".

07.09.2018, 20:53

לפני הרבה שנים הייתי רופא צבאי בסדיר ובמילואים שרתתי במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים בסיני וכמג"ד גר"פ בלבנון הראשונה. ניהלתי מחלקה אורתופדית בבית חולים קפלן .חוסר הרופאים בצה"ל הוא חלק מהמחסור ברופאים במדינת ישראל. כיום כגמלאי אני עובד כאורתופד בקהילה התור אלי הוא כ3
חודשים. רופאי המשפחה עמוסים יש להם 5 דקות למפגש עם מטופל. איך ניתן להעמיס על קופות החולים שקורסות בהעדר משאבים וכוח אדם גם את הרפואה הצבאית?הגיע זמן שיגדילו את מספר בוגרי הרפואה בישראל ויחזירו את הסטודנטים הרבים מחו"ל להמשך הלימודים וההכשרה הקלינית בארץ. נכון זה יחייב הגדלת בתי חולים תוספת תקנים לצוות רפואי ,מורים קליניים ואת התקציב לכך יש למצוא כי הגענו לדקה ה90.

חברים, דיון חסר מטרה, שלא יביא לכלום. לפני 23 שנה התגייסתי לצבא בתור רופא ומיד הבנתי לאיזה בור אני וחבריי נפלנו. אין בצבא צורך ברופאים לכל הפניות הקיימות, מרבית האוכלוסייה בצבא היא של חיילים צעירים בריאים ושלמים עם מספטומים קלים או תגובתיים לעבודה הקשה. אח/אחות קליני/ת טוב/ה עם נסיון ורצון שיסנן ויתן טיפול בשטח ויפנה הלאה את אלו שבאמת צריכים טיפול רפואי. ההתנגדות העקרונית של ההסתדרות הרפואית למקצוע, מביא לכך שהעומס על הרופא הוא בלתי נסבל ומספר העתודאים צנח באופן ניכר לאחר שרובנו בוגרי המסגרת כל אחד הבהיר לכל יקירו וחבריו לבל יתקרבו למסגרת כפי שהיא כיום. אישית לדעתי גם תכנית צמרת לא תצליח להדביק את פער המשרות ויש צורך אמיתי בברור הקונצפטים השגויים עליהם מושתת חיל הרפואה. הכתובת דרך אגב היתה כבר לפני 20 שנה על הקיר.

08.09.2018, 10:40

הדיון כאן חשוב ביותר. מדובר בטיפול בבריאות של מגזר חיוני שהמדינה זקוקה לו. רק אדם בעל השפעה ומעוף יוכל להחליף את הדיסקט ולהקים מחדש חייל שכל עיסוקו יהיה בריאות הצבא. מיקור חוץ הוא פתרון חלקי שלא עונה על הבעיה. "ביליתי" שנים רבות במתן שירות מומחים למרפאות צה"ליות בתחום עיסוקי. נתקלתי באדישות ואטימות מצד גורמי הרפואה הצבאית. אתה נותן שירות והולך הביתה... לאף אחד מגורמי חר"פ שהעסיקו אותי לא היה אכפת. אין תכנית הדרכה והכשרה לצוותים, אין חינוך רפואי לחיילים, אין ניהול סיכונים, אין הפקת לקחים, אין אופק מקצועי. בכל יחידה בה עבדתי קצין הרפואה היה עסוק בעיקר מנהלות ולא ברפואה פרופר.
יואיל שר הביטחון הנוכחי, שהוכיח שיש לו חשיבה מקורית ואינו שבוי בקונספציות של הצבא, ויתפנה לנושא.
צה"ל זקוק למערכת רפואית מיוחדת, מתוקצבת כראוי, עם רופאים, פאראמדיקים ואחיות הרואים את הרפואה הצבאית כמקצוע לחיים.

אנונימי/ת
08.09.2018, 18:59

אכן הרעיון של אח טוב, אבל למעשה מי שכבר עושה זאת בפועל הוא החובש הפלוגתי וצריך לתת לו יותר גיבוי.

באופן כללי הבעיה היא 90% המתחזים, וזה לא משנה אם יעבירו את הטיפול למערך רפואי כזה או אחר, הבעיה תישאר.

אפשר לפתור את הבעיה הזאת, למשל באמצעות ענישה מחמירה של מתחזים, וכמובן באמצעות ביטול ה-"גימלים". לכל חייל יש בסיס אם עם תנאי לינה שיכול לטפל בו עם "ביתים", חופשה בבסיס.

ברגע שתבטל את הגימלים ייעלמו מיד 90% מהמתחזים ובעיית העומס על המערכת תיפתר.

כולם מסכימים שהרפואה הצהלית במשבר קשה. לפניי מספר שנים הר"י פנתה לרופאים להתנדב ולעזור.
פניתי בעקבות זה לצה"ל וקשה לתאר איזה "מסכת יסורים" עברתי. לקח להם למעלה מחצי שנה לאשר אותי. וזה אחריי אין סוף צילצולים ופניות חוזרות.עם אין סוף טפסים שהייתי צריך לשלוח.
(הרגשתי בחלק מהזמן כמועמד לראש המערכת שצריך לעבור אישורו של השופט טירקל)
בסוף לא יצא כלום. גם שכבר אושרתי ההתנהגות וההתיחסות אלי הייתה מזלזלת בלשון המעטה.
וזה כאמור שיש צורך גדול מאד בעזרה של רופאים מבחוץ.
אז שחיל רפואה יעשה בדק בית במערכות שלו.

אנונימי/ת
08.09.2018, 14:27

הרפואה הצבאית זה בושה למקצוע הרפואה. החלטה מצויינת ויפה שעה אחת קודם

אנונימי/ת
08.09.2018, 14:49

הן מערכת הרפואה האזרחית והן זו הצבאית מצויות במשבר קשה. המשותף הוא ששתיהן סובלות ממחסור בכוח אדם. השוני הוא בהשלכות על העבודה הרפואית. בצבא רוב ההתעסקות של הרופא הינה עם המתחזים (אולי זה לא תקין פוליטית לומר כך, אך זו האמת). להעביר את ההתמודדות עם בעיות אלו למערכת האזרחית שקורסת ולרופאים שאינם מיומנים לכך רק תחרוץ את דינה להתמוטטות כוללת.
חיל הרפואה נכשל, ובעצם, לא טרח מעולם, בהתמודדות עם הבעיה. חיל הרפואה רק טרח לגייס רופאי מלואים ולזרוק אותם למערכה, בלי לגבות ומבלי לבקר ביקורת בונה על תפקודם. רופאים רבים נשלחו למוצבים מחלקתיים/ פלוגתיים, ללא כל הצדקה מבחינת יעילות/ עלות, רק משום שאלוף/ מפקד אוגדה/ או כל בעל תפקיד עם 'פלפלים' על כתפיו החליט, ואף גורם בחיל הרפואה לא טרח לעצור זאת. פשוט מאוד, גייסו עוד רופאי מלואים והחמירו את המצוקה במערכת האזרחית. רופאים עתודאים בקבע נהיו מזמן גנרלים של טפסים וניירות לאחר שנה וחצי- שנתיים בגדודים.
מנסיוני, ביום הראשון למלואים, עבדתי קשה על בדיקה ראויה ומתועדת לפונים. כשאלה נוכחו שאין סתם חלוקת ימי ג' וטפסי 103, צנח מספר הפונים למסדרי חולים באופן דרמטי. מן הסתם, כולם חיכו בקוצר רוח לרופא הבא. אולי ממנו תהא ישועתם

אנונימי/ת
08.09.2018, 19:01

כל מה שצריך זה לבטל את הגימלים (חופשת מחלה בבית) ולתת רק ביתים (חופשת מחלה בבסיס). אין שום הצדקה רפואית לגימלים, למעט אולי מקרים של מחלה זיהומית מאוד מדבקת בשעת מלחמה (אחרת לא ברור שכדאי לשלוח חולה מידבק לקהילה).

ברגע שיבוטלו הגימלים, 90% מהפניות של חיילים למערך הרפואה (לא משנה איפה) ייעלמו, וכל הבעיה תיפתר.

אנונימי/ת
08.09.2018, 19:14

ואכן כפי שצוין לעיל יש גם צורך בצמצום ניכר של הפניות למומחים (טופס 103) ולבדיקות מיותרות שבפועל המשמעות שלו היא יום חופש של נסיעות באוטובוסים ממוזגים ברחבי הארץ. זה צורך שקיים גם ברפואת הקהילה, רק שבקהילה הפניות האלה הן לפחות אותנטיות.

08.09.2018, 20:51

תקופת שירותי בקבע ( 1977-1991) היתה תקופה ובה שובצו שני רופאים עתודאים לכל גדוד מבצעי!!! אנחנו כמחזור של 3 בתי הספר לרפואה היינו כ 40% מהסטודנטים ויצאנו כפלוגה בת למעלה מ100 לבהד 1, לא חסרו רופאים. היו המון רופאים שעשו מילואים במרפאות המומחים של החרפ. בסקר שערכנו בשנים 1988-9, למרות כל השפע הזה נתגלו בעיות איכות קשות, שהיו בעיקר פרי ארגון לקוי ותפיסות תפעוליות ארכאיות. בעיות האיכות נמצאו לרוחב כל החזית, ברישום, בהמשכיות, בחלק הקליני, בשביעות הרצון, הכל היה נגוע. צריך לזכור שרפואת שיגרה בבסיס צבאי יש לה מאפיינים הדומים לרפואה תעסוקתית של מפעלים גדולים. ישנן הרבה עבודות שמראות שהרופא במרפאת המפעל, אף שהוא מוצב שם כדי לטפל בעובדים כמין סוג של הטבה- העובדים תופסים את הרופא כנציג של ההנהלה והיחס אליו בהתאם. מיקומו של הרופא הראשוני שמטפל בעובד ולצורך העניין בחייל או אפילו באיש הקבע נגזר מראש מהעמדות ש" הלקוחות " קיבלו או כמסורת או כהלך רוח ציבורי. במובן זה קיימת לאורך השנים הידרדרות במעמדו של הרופא הצבאי בבסיס ( בשונה מהרופא הקרבי שמלווה מבצעים) ולכן לא ניתן לנתק את ההחלטות לגבי " מי יתן שרות לחיילינו" מהמתרחש בדעת הקהל המלחיצה של הסצינה הישראלית. למשל. בזמנו בפיקוד דרום היתה החלטה גורפת שאין כלל גימלים קצרים. אם החייל חולה במחלה אקוטית - לשם כך יש חדר חולים. כרופא שולח חייל מהבסיס לגימלים מה הוא יודע מי מחכה לחייל בבית? מי יתן לו תרופות?. אבל המציאות עשתה את שלה. גם הרופאים והחובשים שנאו את ההחלטה הזו ועל אחת כמה וכמה המטופלים. גם חיל רפואה עשה חשבון שלא כדאי לו לתחזק קרוב ל1000 מיטות בעשרות מתקני אשפוז, וחדרי החולים נמוגו בהדרגה אל ההיסטוריה. אבל אני מוכרח לציין שהתחלת יום העבודה בחרפ דרום עם כל הרופאים, עם morning report, שמסר התורן, עם הערות של המשתתפים, נתנו לעבודה בהמשך היום ניחוח קליני מובהק ואף שהיתה המון בירוקרטיה זה נתן לאנשים הרגשה שהם במתקן רפואי ולא במשרד יבש. האם ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית? יתכן שכן אך לשם כך צריך מאמץ גדול ומתואם של כמה וכמה גורמים. שלמה צביאלי

אנונימי/ת
10.09.2018, 08:03

כאם לחייל אני אשמח מאוד אם העברת טיפול בחיילים תעבור לקופות. הוא משרת מזה חצי שנה ואני כבר הוצאתי אלפי שקלים לרפואה פרטית.

11.09.2018, 11:44

אני גם רופא מילואים בדימוס , 13 שנה קרפ"ג , בנוסף שנה וחצי עבדתי בבית חולים 10 .
בתור רופא גדודי נהנתי הרבה יותר ולדעתי כדי לצמצם המתנה לרופאים מומחים צריך לתת יותר סמכויות לרופא גדודי , למשל לתת פטור מגילוח לחיילים , מי שרוצה וסובל מלהתגלח בשטח ובבסיס, מיי יתקצו תורים לרופא עור. אם לתת לכל משרוצה מדרסים - יתקצרו משמעותית תורים לאורתופד .
אם מישהו פעם עבד או עובד בבה"ח 10 ? זה נורא ואיום לדעתי , מחשבים ישנים ונתקעים , תוכנה כבדה , מדפסות לא תמיד עובדות , רנטגן לא תמיד עובד והמתנה לצילום לוקחת הרבה זמן , ובכלל כל הפסיליטי לא נוח ולא נראה טוב .
מלא חיילים ממורמרים , רוב מהם בכלל לא היו צריכים להגיע לרופא, סתם מטיילים בהפניות ולוקחים יום חופש על זה, בגיל 18 פותח במחשב ביקורים ומגלה שחייל עבר כבר כמעט כל המומחים שקיימים ברפואה , אסף את כל הפטורים שבעולם ומצד שני אני תפסתי שם חיילים שמסתובבים עם בעיה שדורדת טפול דחוף (למשל ביקר במיון ורופא בשחרור כתב מעקב רופא מומחה בצבא ) והתור למומחה הזה יכול להיות שבועות, אם לא חודשים ועד שהוא מגיע אליך אתה כבר לא יודע מה לעשות איתו , במיוחד כאשר חייל גר בירושליים , משרת באילת והגיע לביקור לחיפה
חשבתי על כך שמשרד הבטחון זה ארגון עם תקציב הכי גדול בארץ , ואנחנו מדינה של חיילים ואנשי קבע , לכן לדעתי היה צריך לבנות 2 או 3 מרכזים רפואיים גדולים עם מחלקות אשפוז , שיקום , רופאים שעובדים בתקנים מלאים ואולי גם עם דרגות
ושיטפלו באנשי בטחון שלנו .
שירותים בקופות חולים בקושי עומדים בלחץ לטפול באזרחים , תורים למומחים ובדיקות ארוכים מאוד ותוסיפו עוד חיילים שלנו, המערכת תקרוס לדעתי .
גם יש פה עניין אחר , איזה רופא אזרחי לא יתן גימלים לחיילים , מרחמים או מסתם שלא בא לו להתעסק איתו, כי י עוד מלא חולים בחוץ , אז "קח 3 גימלים , ארשום לך שיש חום ותשאר בבית " .

אנונימי/ת
12.09.2018, 07:53

ברור שקיים פה אינטרס כלכלי של הגורמים המקצועיים, ואינטרס פופוליסטי של הגורמים הפוליטיים שהולכים אחרי ההמון, אותם אלה שהלכו אחרי חייל שיורה במחבל מנוטרל כדי לזכות בקולות הולכים גם אחרי החיילים הפשוטים שרק רוצים קצת גימלים

ברור שהמערכת הצבאית חולה וברור שיש גם נפגעים מכך, אבל ברור שלא זה הפיתרון וגם ברור שהמערכת האזרחית החולה תיםגע עוד יותר כשהמוני החיילים יהפכו כל מרפאה לסניף של ביקורופא בשבת בערב (מי שלא מבין שיילך לאחד כזה)
רופא צבאי יכול לתת שירות מצוין, רפואה איכותית עם זמינות למומחים הטובים ביותר שרוצים לעזור הרבה פעמים לחיילים.
התפוסה של מטפלים היא לא כפי שהוצגה, מדובר בנתון מעוות מאד. וגם אם התקנים היו מלאים ב300 אחוזים עדיין היו תלונות מרובות כי ברפואה צבאית ההיצע יוצר את הביקוש
רופא שמגיע למוצב רואה עשרה חיילים שבאים אליו ברובם כי הוא שם. 80 אחוז מהם לא היו סוחבם את עצמם מהבית לרופא משפחה בתור אזרחים
הבעיה הגדולה היא בבסיסים הפתוחים שם אין מוטיבציה ואין לחייל שום סיבה לא ללכת לרופא ולנסות להוציא גימלים, דרוש פתרון יצירתי לכך
השירות הוא שירות חובה - למה שחיילים לא ישלימו את זמן השירות שלהם נטו? פתרון בעייתי אבל אפשרי..ובטוח שכשמיטב המוחות ינסו הם יצליחו למצוא פתרונות נוספים

מה שבטוח - מי שייפגע מהפתרון החדש הן הזקנות מהמסדרון, ואף אחד לא מתעניין בהן ממקבלי ההחלטות

אנונימי/ת
12.09.2018, 10:14

הרפואה הצבאית במשבר והרפואה האזרחית בשגשוג? רופאי משפחה בקהילה יש בעודף? מהפח אל הפחת. מצב הרפואה בקהילה בכי רע ולחפש פתרון שיוסיף עומס עליה זה לא מציאותי זו בריחה מהתמודדות רצינית עם המצב

אנונימי/ת
12.09.2018, 21:53

הרפואה בצה״ל היא חלק מפלוגת המפקדה - חימוש, טבחים, שומרים וכו׳ וכך גם היחס של המפקדים הבכירים לרפואה ולרופאים.
רפואה בצה״ל זה משהו להצלת חיים במלחמה בלבד ואז גם ככה כולם יתגייסו ולא יחסרו תירוצים אם דברים לא יעבדו.
בשגרה הטענה היא שכל החיילים גם ככה מתחזים ורוצים להוציא פטורים, הם לא באמת חולים, ואם כבר מוצאים משהו, אה, זה כנראה משהו סופר נדיר.
לא צריכה להיות רפואה בצה״ל במתכונת כזאת