• יו"ר: ד"ר חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
דעות

המשרד לביטחון בריאותי וכיפת הברזל של מערכת הבריאות

מערכת הבריאות נדרשת להיערכות לאתגרי העתיד ולהצלת חיי אדם ממש כמו שבצה"ל ובמשרד הביטחון נערכים לאיום הגרעין האיראני

כיפת ברזל. צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

דו"ח משרד הבריאות על מצבה של מערכת הבריאות בישראל ביחס למדינות ה-OECD מדליק אורות אדומים בוהקים ומהבהבים, הנוגעים בעיקר למערכת האשפוז אך לא רק לה.

אולי נבין שאנחנו מתחילים מנקודת שפל של 2.3 מיטות אשפוז כללי ופסיכיאטרי בהשוואה ל-3.6 במדינות ה-OECD ושתוספת 200 המיטות לשנה, שהוטמעה בתקציב משרד הבריאות, אינה מספיקה ומגלמת ירידה בשיעור המיטות בשנים הבאות במקום עלייה מתבקשת?

אולי נבין היום ששיעור תפוסה שנתית של 93.8% מגלם בתוכו אשפוז של הזקנים במסדרונות, זיהומים צולבים ותמותה שבתנאים נאותים ניתן למנוע?

אולי נפנים שבמדינות ה-OECD מסיימים מדי שנה את בתי הספר לרפואה בממוצע 12.1 בוגרים על כל 100,000 תושבים בעוד שאצלנו רק 6.8 ובהתאם הולך ויורד מספר הרופאים בישראל בעוד שבמדינות ה-OECD מספר הרופאים עולה בהתמדה בשנים האחרונות?

אולי נתעורר כשנראה שבישראל יש רק חמש אחיות על כל 1,000 איש בעוד שבנורבגיה ובשווייץ עומד השיעור על מעל 17?

אמנם חלה עליה מבורכת בשיעור מכשירי ה-MRI לאוכלוסיה, מ-4.2 בשנה שעברה לחמישה מכשירים השנה, אך אנחנו עדיין רחוקים מהמצב במדינות המפותחות, שם עומד שיעור מכשירי ה- MRI על 24.7 מכשירים לכל מיליון תושבים. פערים בלתי נתפשים, תורים בלתי נסבלים.

והנתון הכי מתסכל הוא שלמרות גידול והזדקנות אוכלוסיית ישראל, למרות הזיהומים הרבים עקב הצפיפות בבתי החולים, למרות ההמתנה שנמשכת שעות בחדרי המיון ולמרות התורים הארוכים לניתוחים ולרופאים מומחים, ירד בשנים האחרונות שיעור ההוצאה הלאומית על בריאות מ-7.9% לשפל של 7.3% מהתל"ג בלבד.

וזה לא שמדינת ישראל אינה מסוגלת להיערך מראש לאתגרים עתידיים. כך לדוגמה, בצה"ל ובמשרד הביטחון פותחו, כבר לפני שנים רבות, תחומים חדשים בהיערכות לאיום הגרעין האיראני, הוכשרו צוותים, נרכש ידע ופותחו יכולות שלא היו קיימות בתחומי המודיעין, הטילים והלוויינים, ונרכשו אמצעי לחימה שהרחיבו את הזרוע הארוכה של המדינה. כן, כל אלה נעשו שנים רבות מראש תוך צפיית פני העתיד במטרה לצמצם אובדן חיי אדם.

אז ייתכן שבכלל כדאי לשנות את שמו של משרד הבריאות ל"משרד לביטחון בריאותי" ואולי יקרו לנו דברים טובים ויגיעו סוף סוף התקציבים?

אולי, בעקבות שינוי השם, נתחיל כבר היום להיערך ליעד הבינוי שהציב מטה הדיור הלאומי במשרד האוצר של תוספת של 27,000 מיטות עד שנת 2040?

אולי בעקבות שינוי השם נתחיל כבר היום להכשיר צוותים ולבנות תשתיות כדי להיערך להזדקנות המואצת של האוכלוסיה? אנו נמצאים בדקה ה-90 מבחינת הזמן הדרוש להכשרת צוותי רפואה להיערכות לקראת 2030, עת ימנו אזרחי ישראל בני ה-65 ומעלה 14.2% מהאוכלוסיה.

אולי בעקבות שינוי השם נוסיף תקנים של רופאים ואחיות שיאפשרו להכשיר מספיק צוותים, מומחים ורופאי משפחה שיטפלו בנו ויקוצרו התורים הבלתי אפשריים?

אולי בעקבות שינוי השם ייושמו המלצות ועדת מור יוסף להגנת הצוות הרפואי מפני אלימות?

ואולי בעקבות שינוי השם נבנה עוד בתי חולים בקריות, בבאר שבע ואולי בשרון ונוסיף מיטות לבתי החולים הקיימים?

אולי נשנה תפישה ונבין שההוצאה הלאומית לבריאות היא למעשה השקעה לאומית בבריאות תושבי ישראל ונרחיב אותה? כשם שההשקעה בכיפת ברזל מצילה חיים, כך גם ההשקעה בבריאות.

ואולי, רחמנא לצלן, יכין המשרד החדש לביטחון בריאותי תכנית רב שנתית שתתקן את חסרי ההווה, תיתן מענה לאתגרי העתיד ותוביל להצלת חיי אדם? כי כל המציל נפש אחת...

(המאמר פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות")

נושאים קשורים:  חדשות,  דעות,  דו"ח ה-OECD,  מיטות אשפוז,  מערכת הבריאות,  ד''ר זאב פלדמן,  דו"ח משרד הבריאות,  ההוצאה הלאומית לבריאות
תגובות
 

פרופ' זאב פלדמן,
מאמרך ממוקד , מדויק ומתריע - אך האם יש מי מן "הקברניטים " המעכל המטמיע את זעקתך ?
גם דוחות מבקר המדינה ונגידת בנק ישראל , שהצביעו בבהירות חד-משמעית על כשלון משותף עקב אחריותם המשותפת של אוצר-בריאות למחדלים שאותם מנית,
גם לאלה לא היתה אוזן קשבת !.
לכן על הר'י לשנות מדיניותה : ממדיניות של התראה ותסכול , למדיניות של פעילות מעשית ואגרסיבית , אך מבלי לפגוע חס וחלילה בחולינו - בלעדינו אין להם מגן!
בברכות ואחולי הצלחה בתפקידך כיו'ר אר'מ ,
פרופ' תיאו דב גולן.

אנונימי/ת
14.07.2018, 04:31

דו"חות מבקר המדינה הצביעו על הרבה בעיות שאפשר לפתור אותן, כמו מכת המדינה של הכוננויות הפיקטיביות של הרופאים הבכירים שמותירים את המחלקות שבאחריותם במשך רוב שעות היממה תחת אחריותם של תורנים צעירים וחסרי ניסיון וטרוטי עיניים שיודעים היטב שיבולע להם אם יעזו להטריד את הכוננים ממנוחתם. תוספת תקנים לא תפתור את הבעיה הזאת, אז יהיו על הנייר (ובספר החשבונות) יותר כוננים פיקטיביים ויותר כוננויות פיקטיביות, ועדיין יהיה תורן אומלל אחד במחלקה בפועל.

אנונימי/ת
14.07.2018, 09:35

כמה נכון, כל תוספת יבולע על ידי קומץ רודפי הבצע במערכת ושותפם (מנהלי בתי החולים). להפסיק לאלתר את ה-"חוזים האישיים" במערכת הבריאות הציבורית כולל ההונאה והשקר המקצועי של ה-"פולטיימרים". העלה רוחבית של משכורות הרופאים במערכת הציבורית ולהעיף את המושחתים למערכת הפרטית שלא יתקרבו ולא יפריעו לרופאים הטובים והמקצוענים במערכת הציבורית.

הכל נכון ועתיד לא ורוד

12.07.2018, 09:25

פרופ' פלדמן הנכבד. המסר בכתבה ברור ונוקב. לדעתי חשוב לאגום כוחות בין אירגוני הרופאים והאחיות - שהם המקצועות העיקריים במערכת הבריאות. 2 המקצועות סובלים מהעדר תקנים ומגידול נמוך של מספר הבוגרים ביחס לגידול האוכלוסיה. שיתופי הפעולה והעבודה בסינרגיזם ע"י נקיטת אמצעים לקידום האג'נדה מול האוצר וקובעי המדיניות יכולים להוביל לשינוי.
בנוסף, כמה שיותר כתבות במדיה, על כל סוגייה, בצירוף סיפורים אישיים ייחספו עטד יותר את הפערים לקהלים השונים, בקווה לגרום ללחץ על קובעי המדיניות.
בסופו של דבר, אנו נלחמים למען האזרחים, לקידום בריאותם ולהענקת טיפול מקצועי והולם.

אנונימי/ת
14.07.2018, 04:28

אולי נפנים שהמגמה המבורכת בעולם המערבי היא צמצום מיטות אשפוז וסגירת בתי חולים והסטת המשאבים לרפואה בקהילה תוך הותרת מספר מצומצם של בתי חולים שלישוניים מצוינים כקו שני?

אולי נפנים שיש קורלציה שלילית בין המיקום הגבוה שלנו במדדי תוחלת החיים ותמותת התינוקות ב-OECD לבין הדירוג הנמוך שלנו במספר מיטות האשפוז לנפש?