ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לדון היום (א') בהצעת החוק שהגישו חברי הכנסת מירב בן ארי ואיציק שמולי להחמרה בענישה על תקיפת צוות רפואי – תקיפה פיזית ומילולית. הצעת החוק הוכנה בשיתוף הר"י.
עוד בעניין דומה
הצעת החוק הגדירה את אירוע התקיפה כתופעה והוסיפה פירוט לגבי מי נחשב לעובד בצוות רפואי: רופא, רופא שיניים, מתמחים, סטז'רים, אחים ואחיות, מיילדות, חובשים וכל בעל תפקיד במד"א ובחדר מיון.
החוק המוצע מעלה את הרף התחתון של העונש על תקיפת איש צוות רפואי ללא פחות משישה חודשי מאסר והסף העליון יהיה חמש שנים במקום שלוש שנים כיום. החוק נוגע למטופלים ובני משפחותיהם שיתקפו עובדים בצוות רפואי.
בדברי ההסבר להצעת החוק מוזכרת אחות שירותי בריאות כללית בחולון, טובה קררו ז"ל, שנרצחה בידי מטופל.
מי יפקח על הימצאות מזרקי אפיפן במוסדות החינוך
נושא נוסף שידון בוועדה: אישור הצעת החוק המחייב כל מוסד חינוכי להצטייד במזרק אפיפן לטיפול ראשוני מיידי בעת שילד חווה תגובה אלרגית חריפה (בעיקר כשמדובר בתגובה למזון). אלא שמשרדי הבריאות והחינוך, כך דווח הבוקר (א') ב"ישראל היום", לא הגיעו להסכמה מי יהיה אחראי בפיקוח על הימצאות מזרק בתוקף במוסד החינוכי. בעוד משרד הבריאות אמור להכין את ההנחיות המקצועיות לשימוש במזרק האוטומטי, הוא טוען שאין לו כוח אדם לפיקוח על הימצאות המזרק במוסד החינוכי. המשרד טוען שכיום קיימת חובה על מוסד חינוכי להצטייד בדפריברילטור וגם בתיק עזרה ראשונה וגם על שני אלה אין הוא מפקח.
משרד החינוך טוען שנציגי משרד הבריאות מקיימים ביקורת שנתית בבתי הספר בנושאי תברואה, הצללה וברזיות ולכן הוא מסוגל גם להיות אחראי על בדיקת מכשירי הבריאות השונים. "אנחנו מפקחים על התכנים החינוכיים, אין לנו גורם מקצועי לנושאים רפואיים". טוען משרד החינוך.
משרד הבריאות מסר בתגובה: "אנחנו רואים חשיבות רבה בשמירה על חיי ילדים אלרגיים. קיבלנו על עצמנו אחריות על יישום החוק, אבל הגורם היחיד שיכול לוודא, מדי שלושה חודשים, שהמזרק תקף הוא הצוות בכל בית ספר".
אודליה אלבו, יו"ר העמותה לאלרגיה למזון, הזהירה שהמחלוקת בין שני המשרדים עלולה לעלות בחיי אדם.