חדשות

אושרה תכנית לאומית לבריאות דיגיטלית: "יגיעו לכאן חברות בינ"ל והרפואה תרוויח"

הממשלה אישרה אתמול (א') פה-אחד את התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית, שתאפשר בין השאר לחברות גישה לנתוניהם הרפואיים של תושבי ישראל המרוכזים בקופות החולים; מנכ"ל משרד הבריאות: "התכנית תפתח תעשיות במדעי החיים ובהיי-טק; מערכת הבריאות רק תרוויח"

בדיקה אימונולוגית, נגיפים (צילום: אילוסטרציה)

הממשלה אישרה אתמול (א') פה-אחד את ה"תכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית", בעלות של 922 מיליון שקל בחמש שנים.

התכנית תאפשר מחקרי "ביג דאטה" המבוססים על נתוניהם הרפואיים של מבוטחי קופות החולים בישראל, ואמורה לבסס את מעמדה של ישראל בתחום המחקר הרפואי. היא גובשה על ידי צוות בין-משרדי בהובלת מיזם "ישראל דיגיטלית" במשרד לשוויון חברתי ומשרד הבריאות, יחד עם משרד ראש הממשלה, אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות החדשנות, מל"ג/ות"ת ומשרד הכלכלה והתעשייה.

המטרה המוצהרת של התכנית: "להפוך את ישראל לשחקן משמעותי בתחום הבריאות הדיגיטלית בעולם, שוק המגלגל למעלה מ-6 טריליון דולר בשנה". על פי ההערכות, התכנית החדשה צפויה להכניס למשק הישראלי כ-12 מיליארד שקל בשנה.

במסגרת התכנית, תעודד הממשלה ותתקצב שיתופי פעולה בין מערכת הבריאות הציבורית לבין מאות חברות סטארט אפ ישראליות העוסקות בתחומי הבריאות הדיגיטלית. כיום פועלות בתחום הזה יותר מ-470 חברות. 7% מחברות הסטארט-אפ הנוסדות מדי שנה בישראל הן חברות בתחום זה. החברות מפתחות פתרונות רפואיים מתקדמים ופתרונות טכנולוגיים למערכת הבריאות.

על-פי התכנית, יקבלו החברות נגישות למאגרי ה-Big Data הרפואיים של קופות החולים, כדי שיוכלו להריץ את האלגוריתמים שהן מפתחות ולבצע פיילוטים.

ארבע קופות החולים בישראל מחזיקות במאגרי נתונים רפואיים מהמקיפים ביותר בעולם. מאגר הנתונים של שירותי בריאות כללית ושל מכבי ממוקמים במקום השני והשלישי, בהתאמה, במדדי האיכות של מאגרי הנתונים הרפואיים בעולם. במאגרי נתונים אלו נמצאת ההיסטוריה הרפואית של כל אחד מאזרחי ישראל לאורך כל חייו.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אמר בישיבת הממשלה: "חשוב לנצל את ההתקדמות הטכנולוגית לטובת קידום מערכת הבריאות. אנחנו משקיעים בנושא הזה משאבים רבים כדי שההשקעה תניב פרי חוזר לטובת המערכת עצמה. אני שמח שכל השותפים בממשלה נרתמו למהלך שמשרד הבריאות יזם. אני בטוח שנצליח להוביל מהלך חיובי לטובת המערכת כולה".

התכנית מבוססת על שלושה סוגים של מאגרי מידע ממוחשבים שבידי קופות החולים. פרויקט הדגל בתכנית יהיה מאגר "פסיפס" שינוצל למחקר על בסיס הדגימות הביולוגיות שיתנדבו למסור כ-100 אלף ישראלים, מדגם מייצג של האוכלוסייה. בבדיקות הדם, למשל, ייעשה שימוש למיפוי גנטי (ריצוף גנטי) ולמחקר של מחלות. הפנייה להצטרפות למאגר תיעשה על בסיס התנדבותי, דרך קופות החולים בעת שהאחות תיטול מהמבוטח דגימת דם. מי שלא ירצה שייעשה שימוש בדגימות שלו – ייגרע מהתכנית.

משרד הבריאות מעריך שכ-75% מהישראלים מגיעים לפחות פעם בשנה וחצי לבדיקת דם כלשהי על פי הפנייה רופא. 100 אלף הדגימות שיצטברו במאגר ספציפי זה ייאספו במשך חמש שנים.

"דה מרקר" מסר בהקשר זה, כי בנוסף יש כוונה לשמור דגימות ביולוגיות שונות במעין "בנק דגימות" לשימוש עתידי – כדי להצליב מידע עכשווי עם ממצאי בדיקות-עבר של מטופל וכך לגלות סמנים ביולוגיים שיכולים לנבא מחלה או את המצב הרפואי הנוכחי שהשתנה עם הזמן. במאגר זה יכללו כמה מאות אלפי דגימות בכלל זה גם של המתנדבים שתרמו דם.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר לעיתון: "הרעיון שבלב התכנית היא ליצור קשרים בין סוגי המידע שקיימים בשלושת מאגרי המידע כדי לקדם את הרפואה. בעתיד נרצה לצרף מדדים נוספים: ניטור שינה, דופק, לחץ דם (כמו ב"הולטר) דרך סמרטפון או צמיד ייעודי".

עוד אמר בר סימן טוב כי "ועדה בראשות פרופ' מישל רבל העריכה שכ-75% מחולי הסרטן וכ-45% ממקרי הסוכרת מקבלים טיפול ראשוני שגוי המבוסס על פרוטוקול כללי ומתבזבז זמן יקר על ניסוי וטעייה עד להתאמת התרופה לחולה הספציפי". לדבריו, "התכנית הלאומית תשנה זאת".

עוד אמר כי "ישראל עושה עד כה שימוש מועט בנתוני מידע רפואי שמצטברים במערכת הבריאות אף שיש לנו מידע משני הטוב ביותר". בתשובה לשאלה בדבר חששות של הקופות ומבוטחים לעניין הפרטיות, אמר המנכ"ל כי "יהיו כללים ברורים לשימוש במידע הזה". הוא דחה ביקורת בנושא הזה: "הייתה ועדה ציבורית, נערכו כנסים, היו תהליכי שיתוף ציבור וכל המומחים שלקחו חלק בהכנות קבעו את הכללים המחייבים תוך התייחסות לנושא השמירה על זכויות הפרטיות".

התכנית מבוססת על שלושה סוגים של מאגרי מידע ממוחשבים שבידי קופות החולים. פרויקט הדגל בתכנית יהיה "פסיפס" שינוצל למחקר על בסיס הדגימות הביולוגיות שיתנדבו למסור כ-100 אלף ישראלים, מדגם מייצג של האוכלוסייה. בבדיקות הדם למשל ייעשה שימוש למיפוי גנטי (ריצוף גנטי) ולמחקר של מחלות. הפנייה להצטרפות למאגר תיעשה על בסיס התנדבותי, דרך קופות החולים בעת שהאחות תיטול מהמבוטח דגימת דם. מי שלא ירצה שייעשה שימוש בדגימות שלו – ייגרע מהתכנית. משרד הבריאות מעריך שכ-75% מהישראלים מגיעים לפחות פעם ב-18 חודש לבדיקת דם כלשהי על פי הפנייה רופא. 100 אלף הדגימות שיצטברו במאגר ספציפי זה ייאספו במשך חמש שנים.

"דה מרקר" מסר בהקשר זה כי בנוסף יש כוונה לשמור דגימות ביולוגיות שונות במעין "בנק דגימות" לשימוש עתידי – כדי להצליב מידע עכשווי עם ממצאי בדיקות-עבר של מטופל וכך לגלות סמנים ביולוגיים שיכולים לנבא מחלה או את המצב הרפואי הנוכחי שהשתנה עם הזמן. במאגר זה יכללו כמה מאות אלפי דגימות בכלל זה גם של מתנדבי פרויקט פסיפס.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר לעיתון: "הרעיון שבלב התכנית היא ליצור קשרים בין סוגי המידע שקיימים בשלושת מאגרי המידע כדי לקדם את הרפואה. בעתיד נרצה לצרף מדדים נוספים: ניטור שינה, דופק, לחץ דם (כמו ב"הולטר) דרך סמרטפון או צמיד ייעודי".

עוד אמר בר סימן טוב כי "ועדה בראשות פרופ' מישל רבל העריכה שכ-75% מחולי הסרטן וכ-45% ממקרי הסוכרת מקבלים טיפול ראשוני שגוי המבוסס על פרוטוקול כללי ומתבזבז זמן יקר על ניסוי וטעייה עד להתאמת התרופה לחולה הספציפי - ו"התכנית הלאומית תשנה זאת".

עוד אמר כי "ישראל עושה עד כה שימוש מועט בנתוני מידע רפואי שמצטברים במערכת הבריאות "אף שיש לנו מידע משני הטוב ביותר". בתשובה לשאלה בדבר חששות של הקופות ומבוטחים לעניין הפרטיות, אמר המנכ"ל כי "יהיו כללים ברורים לשימוש במידע הזה". הוא דחה ביקורת בנושא הזה: "הייתה ועדה ציבורית, נערכו כנסים, היו תהליכי שיתוף ציבור וכל המומחים שלקחו חלק בהכנות קבעו את הכללים המחייבים תוך התייחסות לנושא השמירה על זכויות הפרטיות". לדבריו, "ועדה המורכבת מטובי המומחים לאתיקה רפואית מלווה את הפרויקט".

בר סימן טוב הוסיף: "המטרה היא להקפיץ את רמת הבריאות במדינה בכמה דרגות, לטובת כלל התושבים ולפתח תעשיות בתחום מדעי החיים כמו בהיי-טק ובסייבר. יגיעו לכאן חברות בינלאומיות שיקימו בארץ מרכזי פיתוח ומחקר ומערכת הבריאות רק תרוויח מזה. בעינינו מדובר במנוע לשיפור המערכת וגם לצמיחת המשק הישראלי. אם נממש את החזון בתכנית הזאת, נשים את ישראל ומערכת הבריאות במקום אחר לגמרי".

היומון "כלכליסט" מצטט את פרופ' רן בליצר, מנהל המחקר של קופת חולים כללית, שאמון על הפרויקטים הדיגיטליים שמבצעת הקופה. "את פעילות המחקר", אמר, "אנחנו מבצעים ללא תקציב ייעודי וללא תמיכה. אנחנו נאלצים לייצר זאת מתוך המשאבים החסרים של הארגון. זו הסיבה לכך שתמיכה מרכזית במאמצי המחקר והפיתוח יכולה לשנות דרמטית את היקף הפעילות שאנחנו יכולים לבצע בזמן נתון".

מי שיתחילו ליהנות מהתוכנית כבר בהתחלה, מדווח העיתון, אלו קופות החולים הפועלות כבר בתחום הדיגיטציה הרפואית — פעילות שעולה הרבה כסף לגופים הנמצאים בגירעון עצום כמעט בקביעות. התקציבים שהמדינה תפנה עתה לקופות במסגרת התכנית יספקו להן "מרחב נשימה כלכלי" ויאפשרו להן, כך מדווח, להפחית בהוצאות, ובו בזמן לאפשר שיפור באיכות הטיפולים למבוטחים.

פרופ' בליצר הדגיש כי כל הפעילות במסגרת התכנית "תתבצע בתנאים המחמירים ביותר כדי להבטיח את שמירת המידע".

השאלה המרכזית העולה מהתכנית, לפי כלכליסט, היא שאלת הבעלות על המידע: האם הוא של הממשלה או של הציבור. על-פי המתווה, ישראל יוצרת תקדים כשהיא מלאימה מידע רפואי של הציבור ומוסרת אותו לפי ראות עיניה. יש להניח שסוגיה זאת עלולה גם להתגלגל לבתי משפט.

מתוך פרטי התכנית שפורסמו גם עולה כי יש צורך בהידוק המנגנונים להגנה על הפרטיות. המטופלים, כאמור, ימסרו הסכמתם לשימוש במידע. יהיה מקום לנקיטת הליכים שיאפשרו הפחתת הסיכון בכל הנוגע לזיהוי אדם ממנו נלקחו הנתונים ויהיה צורך במנגנוני אבטחת מידע הדוקים. יש להניח שגם מאגר מידע זה כמו מאגרי נתונים אחרים יהיה נתון לניסיונות תקיפה של האקרים וגורמים עוינים או עבריינים. פרופ' בליצר הדגיש בנושא זה כי כל הפעילות במסגרת התכנית "תתבצע בתנאים המחמירים ביותר כדי להבטיח את שמירת המידע".

התכנית שאושרה כוללת כמה פרויקטים לגביהם התחייבה המדינה, ביניהם:

  • פיתוח כלים טכנולוגיים תומכים וביצוע פעולות נדרשות ליישום הרגולציה על שימושים משניים בנתוני הבריאות (ההשקעה המוערכת 50 מיליון שקל);
  • תמרוץ ארגוני הבריאות (קופות החולים) לעידוד שיתופי פעולה עם האקדמיה ועם התעשייה בתחום הבריאות הדיגיטלית (78 מיליון שקל);
  • פריסת תיק קליני ממוחשב בכל ארגוני הבריאות בהם קיים פער בנושא הזה (109 מיליון שקל);
  • מעבר לתיעוד נתוני בריאות במערכת הבריאות בישראל בשפת קידוד עדכנית ואחידה (טרמינולוגיה רפואית) (89 מיליון שקל);
  • הקמת בנק דגימות לצרכי טיפול מתקדם ומחקר (50 מיליון שקל)
  • פיתוח יכולות טכנולוגיות להטמעת פתרונות חדשניים בארגוני הבריאות, על בסיס תשתית מערכת "איתן" (30 מיליון שקל);
  • קידום והרחבת מערך "תמנע" – תשתית מחקר לנתוני עתק (Big-Data); ובחינת הקמת מרכז לאומי לריצוף גנטי.
  • עידוד מחקר ופיתוח וכן ניסויי חלוץ (פיילוטים) של חברות ויזמים בתחום הבריאות הדיגיטלית, בכלל זה חברות פרטיות, תוך שיתוף פעולה מלא עם ארגוני הבריאות השונים בישראל (65 מיליון שקל);
  • שימוש במסלול "מעבדות לחדשנות טכנולוגית" - שייעודו לקדם חדשנות ולחזק שיתופי פעולה בין תאגידים רב לאומיים לבין חברות הזנק ישראליות - לתחום הבריאות הדיגיטלית (32 מיליון שקל).
  • הגברת הפעילות במהלכי שיווק וייצוא לחו"ל של פתרונות בריאות דיגיטלית, וליווי חברות זרות בתחום הזה לביצוע השקעות בישראל (10 מיליון שקל);
  • השתתפות של ישראל בפרויקטים של מוסדות פיננסיים בין-לאומיים בתחום הבריאות הדיגיטלית (14 מיליון שקל).
  • תכנית למענקי מחקר בתחום הרפואה המותאמת אישית (70 מיליון שקל); תמיכה בפיתוח קורסים אקדמיים דיגיטליים, בתחומי ההייטק ומדעי הנתונים.
  • פיתוח תכנית לעידוד שיתופי פעולה רב-מגזריים (מגזר ציבורי, מגזר פרטי, מגזר שלישי) בקרב בכירים מתחום הבריאות הדיגיטלית (9 מיליון שקל);
  • קידום פעולות שיווק וחשיפה לתחום הבריאות הדיגיטלית (2.5 מיליון שקל).
נושאים קשורים:  חדשות,  רפואה דיגיטלית,  נתונים,  ביג דאטה,  ממשלת ישראל,  קופות החולים
תגובות

עם כל הכבוד ליוזמות, כדאי לזכור את הצבור ויש להגן עליה. למזלנו יש חוק פרטיות החולה. זה אבן הפינה של כל תוכנית מחקר לפי אמנת הלסינקי ו-IICH-GCP עולמי. אסור להשתמש באף ניתון בלי הסכמה וחתימת החולה. דבר זה נוסד לאחר התנהגות שחתונות במלחמת העולם השניה.

אנונימי/ת
26.03.2018, 20:42

כן כן פרופ' בטח ועדת הלסינקי ושאר האותיות שציינת המיד שמור לעילא.
חרטא ברטא - ני שמאמין שהועדה הזאת תגן עליו בבעיה קשה.
האמת שהחולה הבודד לא ירגיש ממש מהר אבל התהליך עצמו די טיפשי בדרך שהוא מוצע.

26.03.2018, 21:49

בקליקס של ״כללית״ עד לפני כ 5 שנים היה קיים ״אשף דוחות״ שאיפשר חיפוש יעיל ביותר של מידע והפקת דוחות יעילים לשיפור איכות רפואית. במקום לצעוד קדימה , האשף בוטל

אנונימי/ת
28.03.2018, 14:48

זכות החולה הבסיסית היא לשמור על חיסיון מידע. רק לרופאיו יש זכות לדעת על מצבו הרפואי. איך ייתכן שלחברות מסחריות תנתן זכות למידע רפואי,, גם אם זה נתון בלי פרטים אישיים?. כמה זמן יקח עד שמידע רפואי, בו מטפלים פקידים וסוחרים יתחיל לזלוג. שאלה אחרת, האם ביבי ורעייתו מוכנים שכל מידע על מצבם הבריאותי ותרופותיהם יכנס למאגר הארצי?.

אנונימי/ת
28.03.2018, 20:42

ברור לכולנו שהשיקולים העיקריים הם שיקולי מימון של מערכת ציבורית חולה. ועכשיו לדיון מוסרי או לא. קידום רפואה כן או לא.

מן הדין הוא שהלישכה לאתיקה של הר'י תחווה דעתה בהקדם בענין:
תאשר/תתנגד או תטיל סייגים בתהליך היישום.
לי אין ספק שההיבט המוסרי-האתי לא זכה להתייחסות הראויה ע'י סגן השר ומנכ'לו - מבחינתם "כסף" הוא העקרון המוליך ..
ראו "איזון תקציבי" קודם מבחינתם לעקרון המקודש של"הצלת חיים",
ראו "כשלונם הזועק לשמיים" בטיפולם בטרגדיה שהתרחשה במח' להמטואונקולוגית לילדים בהדסה.
פרופ' תיאו דב גולן.

אנונימי/ת
29.03.2018, 10:58

המידע הרפואי שייך למטופל ולא למדינה!

אנונימי/ת
29.03.2018, 20:22

מובן שהמידע הרפואי שייך לאזרח בלבד ולרופאו. באיזו זכות המדינה מוכרת מידע זה לסוחרים בינלאומיים, תמורת מיליוני שקלים או יותר. יש פה בעיה אתית חמורה ביותר.דבר נוסף, מישהו חושב שהכסף מיועד לשיקום מערכת הבריאות?, עניין זה ממש לא בטוח. מצפה שמישהו יגן על הציבור וימנע מהלך זה.