מספר התביעות על רשלנות רפואית בישראל גדל ב–30% בתוך עשור. סכומי הפיצויים שפסקו בתי המשפט לתובעים עלו אף הם בשיעור ניכר. ב–2005 שילמו גופי הבריאות הציבוריים פיצויים בסך של 138.3 מיליון שקל וב-2015 – 262 מיליון שקל. נתונים אלו, מתוך מחקר שערך עו"ד עומר פלד מאוניברסיטת תל-אביב, יוצגו היום בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות.
עוד בעניין דומה
לפי הנתונים, מספר תביעות הרשלנו הרפואית שהוגשו עלה מ–1,184 ב–2006 ל–1,532 ב–2017. סכום הפיצוי הממוצע עלה באותה בתקופה מכ–55 אלף שקל לכ–140 אלף שקלים.
בהודעה על המחקר נמסר, כי "אחת הסיבות לעלייה במספר התביעות ובסכומי הפיצויים היא הרחבת העילות לתביעה. בתי המשפט הכירו באפשרות של מטופלים לדרוש פיצוי על רשלנות רפואית בשל פגיעה באוטונומיה, ושל בני משפחה לדרוש פיצוי על שנות החיים האבודות של מטופל שמת בשל רשלנות".
על-פי המחקר, בתי המשפט החלו בעשור האחרון להכיר ב"תיקי הולדה בעוולה", בהם הורים טוענים שלא קיבלו מהרופאים מידע על מומים בעובר, מה שהיה עשוי לגרום להם להחליט להפסיק את ההיריון. בתיקים אלו, מודגש בדיווח, פוסקים כיום בתי המשפט פיצויים בגובה של 234 אלף שקל בממוצע, עד לסכום של 650 אלף שקל לכל אחד מההורים.
במחקר מצא עו"ד פלד, כי בשנים 2017-2013, מעל 57% מהפיצויים שולמו על רשלנות בגינקולוגיה והיריון, 9.9% בתחום הכירורגיה הכללית, 9.5% ברפואת ילדים, 7.3% בנוירולוגיה ונוירוכירורגיה, 6.1% באורתופדיה ו–9.6% בתחומים שונים האחרים.
עיתון "הארץ" ציטט את עו"ד פלד: "תחום המיילדות וההיריון מאופיין במה שמכוונה 'רפואה מתגוננת'. חלק מהחלטות הרופאים מונעות מחשש מאחריות משפטית. לא במקרה שיעור בדיקות מי השפיר בישראל גבוה מאוד ביחס למדינות המערב, למרות שזו בדיקה הכרוכה בסיכון. רופא שהורה לעשותה איננו נושא באחריות אם קרה משהו. רופא שנמנע ממנה חשוף לאחריות".
בתיקי היריון וגינקולוגיה, נמצא במחקר, בתי המשפט פוסקים כיום לרוב לטובת התובעים וגובה הפיצוי מגיע עד 10 מיליון שקל. שיעור הפיצוי הממוצע הוא 1.4 מיליון שקלים. השיעור הממוצע בתחומים אחרים הוא כחצי מיליון שקל.
בתי המשפט פוסקים, על-פי מחקר זה, לטובת התובע ב–48% מהתביעות. בכמחצית מהתיקים טען התובע לרשלנות בהליך הרפואי, ב-31% טען לרשלנות באבחון, ב–16% לרשלנות בבחירת הטיפול, ב–7.5% לרשלנות בניטור מצב המטופל במחלקה וב–5.5% להתרשלות בטיפול שלאחר הניתוח.
לא ידוע כמה מנפגעי רשלנות רפואית בישראל מגישים תביעה. מחקר בנושא זה שנערך באוניברסיטת הרווארד העלה ש–6% מהמטופלים עושים זאת.
בדיווח נמסר עוד כי בשנים האחרונות בתי המשפט הרחיבו את אחריות המוסדות הרפואיים והעובדים במקצועות הרפואה. ד"ר אודי פרישמן, מומחה למדיניות בריאות ולרשלנות רפואית אמר ל"הארץ": "למודעות הגוברת בנושא רשלנות רפואית יש חלק בגידול בתביעות. סיבות נוספות: העומס על המערכת הרפואית, כניסת טכנולוגיות חדשות ויהירות של חלק מהרופאים. אנחנו עדיין רואים לא מעט רופאים שמפגינים תחושת עליונות כלפי המטופל שלהם. לא פעם ולא פעמיים היחס הזה מוביל לכך שהרופא פספס והתוצאה היא - רשלנות שיכולה לגורם גם למותו של החולה".
מסמך של ועדת ההיגוי של הכנס שייערך היום מציע סיבה נוספת לעלייה בהיקף התביעות. במסמך מצוין כי מחקרים גילו כי "רופאים נוטים להעלים מידע ולא לספר למטופליהם על טעויות שעשו, ופגיעה זו ביחסי האמון עומדת בבסיס רוב תביעות הרשלנות נגד רופאים". עם זאת, במסמך גם ציינה ועדת ההיגוי: "רפואה איננה מדע מדויק. לכן אינה יכולה לערוב להצלחה מוחלטת של כל טיפול וטיפול. תקלות בטיפול רפואי בלתי נמנעות לעתים. לא כל משגה או תקלה בטיפול רפואי מהווים בהכרח רשלנות רפואית".