• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
חדשות

מחקר ישראלי מקיף: מחלת כליות בילדות קשורה לסיכון מוגבר לאי-ספיקה

המחקר, שדיווח עליו פורסם בשבוע שעבר בכתב העת היוקרתי NEJM, בוצע על-ידי צוות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ו"הדסה" בירושלים והובל בידי פרופ' רונית קלדרון מרגלית

מכונת דיאליזה, מחלת כליות (צילום: אילוסטרציה)

מחלת כליות בגיל הילדות עשויה ליצור אפקטים ארוכי טווח על תפקודי הכליה; כך נמצא במחקר ישראלי גדול במיוחד, עליו דיווח בשבוע שעבר כתב העת NEJM. המחקר בוצע על-ידי צוות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ו"הדסה" בירושלים והובל בידי פרופ' רונית קלדרון מרגלית.

על-פי המחקר, אנשים שאובחנו בילדות עם מחלת כליות נמצאים בסיכון מובהק גבוה יותר מאחרים לאי ספיקת כליות - מחלת כליות סופנית (ESRD – End stage renal disease ) כבגירים. ממצאי המחקר הראו שהקשר ל-ESRD הוא משותף לכל גורמי מחלת כליות בילדות. הממצאים הוכחו במשך 30 שנות מעקב אחר החולים.

בין הגורמים המרכזיים שאובחנו בילדות: אנומליות מולדות בכליה בדרכי השתן ודלקת פקעית הכליה (Glomerular Disease).

"לספקטרום רחב של מחלות כליה בילדות השלכות ארוכות טווח שעדיין אינן ידועות לגמרי", ציינו מחברי דו"ח המחקר. הספרות הרפואית מיקדה עד כה את התייחסותה בעיקר לאנומליות מולדות של הכליה ודרכי השתן.

ניתוח הנתונים נעשה מתוך אוכלוסייה של 1,521,501 מתבגרים יהודים בישראל, בגיל חציוני 17.7 לפני גיוסם לצבא. הוחרגו אלו שמצבם הרפואי בנקודת זמן זו סיכן אותם מראש בכך שהיו בשיעור גבוה ל-ESRD, כמו סוכרת, זאבת אדמנתית מערכתית (Systemic Lupus Erythematous), סרטן, יתר לחץ דם, ליקוי בתפקודי כליה, מחלה ראומטית ודלקת כלי דם (Vasculitis).

ל-18,592 נבדקים הייתה היסטוריה של מחלת כליה בילדות ללא חלבון בשתן ועם לחץ דם נורמלי וכן רמת קריאטנין תקינה. אצל רוב החולים נמצאה דלקת פקעית כליה, תסמונת נפרטית, מוחלטת (8,611). אצל 7,231 נמצאה דלקת אגן הכליה (Pyelonephritis) – המחלה השנייה השכיחה ביותר מבין מחלות כליה בילדות, המוגדרת כאפיזודה יחידה או דלקת חוזרת עם או בלי צלקות ועיוותים אנטומיים.

אנומליות מולדות של כליה ודרכי השתן נמצאו בקרב 3,198 נבדקים – הגורמים הכי פחות שכיחים מבין מחלות הכליה שאובחנו בקרב אוכלוסיית המחקר. ביו אלו: הימצאותה של כליה אחת בלבד, היפודיספלזיה חד כלייתית, סטייה מולדת של הכליה, מיימת הכליה (hydronephrosis), כליה בצורת פרסה (Horseshoe Kidney, Hydroureter), היצרות מוצא אגן הכליה, חסימה/היצרות בצומת שופכן-אגן הכליה.

מבין אלו שהייתה להם מחלת כליות בילדות, 0.75% חלו כבגירים ב-ESRD לעומת 0.16% שחלו מבין אלו שלא הייתה להם מחלת כליה בילדותם. כמו כן נמצא, כי מבין אלו שפיתחו ESRD, מי שחלו במחלת כליה בילדות נטו להיות צעירים יותר בעת שחלו באי ספיקת כליות.

עם זאת הדגישו עורכי המחקר, שיש לקחת בחשבו ש-ESRD נמצאת לפי הערכה רק בקרב 2.0-0.1% מבין כל החולים במחלת כליות כרונית ואלו כוללות שלבים מוקדמים של ESRD, וכי שלבים מוקדמים של המחלה הכרונית בקרב בגירים לא נלקחו בחשבון לצורך המחקר.

במאמר מערכת נלווה כתבה ד"ר ג'ולי אינגלפינגר מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס בבוסטון, כי מדובר במחקר ייחודי. היא ציינה שלא נכללו במחקר זה נתונים לגבי אלו שחלו בילדותם אבל בהמשך החיים הכליות תפקדו באופן נורמלי, גם לא צוין הגיל של הילדים בעת שחלו במחלת כליות, והשפעות של נטילת תרופות והיסטוריה של פרוצדורות טיפוליות שעברו.

עוד הדגישה ד"ר אינגלפינגר, כי שכיחות מחלת כליה כרונית גבוהה באוכלוסיית ישראל בהשוואה לאוכלוסייה בארה"ב, אבל שיעורם של החולים בארה"ב מצוי בעליה.

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר,  ישראלי,  כליות,  מחלת כליות,  אי-ספיקת כליות,  ESRD
תגובות