• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
PCV13

בקטרמיה לפני ואחרי הוספת החיסון הפנוימוקוקלי לשגרת החיסונים בישראל

מחקר ישראלי זה מצא כי מאז הוספת החיסון לשבעה זנים בשנת 2009 והחיסון ל-13 זנים בשנת 2010 לתוכנית החיסונים הלאומית, נצפתה ירידה בתחלואה ואשפוז פדיאטריים והשפעה בעלת משמעות קלינית על האפידימיולוגיה של בקטרמיה הנרכשת בקהילה

ילד מקבל חיסון (אילוסטרציה)
ילד מקבל חיסון (אילוסטרציה)

החיסון הפנוימוקוקולי לשבעה זנים (PCV7) היה חלק מתוכנית החיסונים הלאומית בישראל מיולי 2009 עד להחלפתו בחיסון הפנוימוקוקולי המצומד ל-13 זנים (PCV13) בנובמבר 2010. מחקר זה ביקש לבחון את ההשפעה של חיסון שגרה כנגד פנוימוקוק על דפוסים של בקטרמיה הנרכשת בקהילה (CAB) באוכלוסיית הילדים בישראל.

לקריאה נוספת:

המחקר בוצע באמצעות סקירה רטרוספקטיבית של רשומות רפואיות של ילדים בגילאי 0-18 אשר פנו למרכזים פדיאטריים שלישוניים בין ינואר 2007 לדצמבר 2015 עם CAB. תיקי החולים נבדקו למידע דמוגרפי, קליני, מיקרוביולוגי, לאבחנה סופית ולתוצאים.

במחקר הוכללו 554 ילדים. החוקרים מצאו הפחתה מובהקת סטטיסטית בשיעור האשפוזים כתוצאה מבקטרמיה של פנוימוקוק (250.4/100,000 ל-115.2/100,000; הפחתה של 54%), שיעור נמוך יותר של זיהומים בדרכי האוויר התחתונות (142.1/100,000 ל-80.9/100,000; הפחתה של 43%) ו-CABי(430/100,000 ל-337/100,000; הפחתה של 22%). P-value<0.0001 עבור כלל התוצאים. Streptococcus pneumoniae היה הפתוגן הנפוץ ביותר בשתי התקופות ובודד ב-258 (46.6%) מהמקרים. השיעור היחסי של  S. pneumoniae פחת בתקופה לאחר הכנסת Prevnar (מ-60.9% ל-35.5%, p<0.0001) בעוד שהשיעור היחסי של פתוגנים אחרים גבר ובכלל זה Staphylococcus aureus (מ-7.1% ל-15.7%, p<0.05) ו-Streptococcus pyogenes (מ3.4% ל-6.9%, p<0.05).

התדירות של S. pneumoniae שאינו רגיש לפניצילין פחתה באופן מובהק סטטיסטית (מ-5.1% ל-3.6%, p<0.05).י86% מהפנוימוקוקים (117/136) שבודדו בתקופה לפני Prevnar היו סרוטיפים השייכים ל-PCV7 או PCV13, לעומת 50% בלבד (55/110) בתקופה שלאחר תחילת השימוש בחיסון. מנינגיטיס הייתה האבחנה הסופית ב-31 מהחולים (5.6%) ומתוכם ל-18 (58.1%) היה מנינגיטיס פנוימוקוקולי ותשעה מקרים (50%) אובחנו לאחר תחילת שימוש בחיסון. שיעור התמותה הכוללת לאחר CAB היה 0.36%.

החוקרים הדגימו כי PCV מפחית תחלואה פדיאטרית ושיעורי אשפוז באוכלוסייה זו ומשפיע על האפידימיולוגיה של CAB. שינויים אלו עלולים לגרום לשינוי בטיפול האנטיביוטי האמפירי כאשר ישנו חשד לבקטרמיה.

מקור:

Berger, Y. et al.  (2017) Open Forum Infectious Diseases. 4(Suppl 1), S461

נושאים קשורים:  PCV13,  PCV7,  בקטרמיה,  פנוימוקוק,  אפידמיולוגיה,  תוכנית החיסונים הלאומית,  מנינגיטיס,  מחקרים ישראליים,  מחקרים
תגובות
17.12.2017, 23:46

מחקר מעודד בהחלט. פחת שיעור הזיהומים הפנמוקוקליים אצל הילדים שפנו לבתי החולים הגדולים. רק תיקון: לא הוכחה הפחתת אשפוזים או תחלואה כללית.