מחקר בריטי ממליץ לאפשר הפסקת הטיפול באנטיביוטיקה עם השתפרות ההרגשה

מאמר שפורסם בסוף השבוע בכתב העת BMJ, ושעורר עניין בכלי התקשורת ברחבי העולם, קובע כי הגישה לפיה הפסקה מוקדמת של נטילת אנטיביוטיקה בעקבות השתפרות ההרגשה הכללית פוגעת ביעילותה וגורמת להתפתחות עמידות של חיידקים אינה מבוססת על הוכחות מדעיות, וכי יש מקום לשקול אותה מחדש.

בתגובה לפרסום התראיינו שורה של רופאים ישראלים לכלי התקשורת בישראל, ודווקא הזהירו מאימוץ גורף של ההמלצות במחקר. ד"ר גליה ברקאי, סגנית מנהלת מחלקת ילדים ב' ב"שיבא" ומומחית למחלות זיהומיות, אמרה ל"הארץ": "המסקנה אמנם נכונה אבל צריך להיזהר שלא להפסיק את הטיפול מוקדם מדי ובכל מקרה המשך הטיפול צריך להיות מותאם לצורך החולה ולהיקבע על ידי הרופא שלו".

מחבר המחקר: "האמונה שהפסקת אנטיביוטיקה בשלב מוקדם מעודדת התפתחות עמידות חיידקים לא מגובה בראיות. עם זאת, נטילת אנטיביוטיקה לפרק זמן ארוך - בהכרח מגבירה את הסיכון"

לדבריה, "במקרה שבו לוקחים אנטיביוטיקה למשך זמן ארוך מדי הדבר עשוי לפגוע. אני מסכימה עם הטענה שהועלתה במאמר, אבל צריך להיזהר שלא להפסיק את הטיפול מוקדם מדי, מה שעלול להוביל לסיבוכים במחלה או לחזרתה. בכל מקרה: על המטופל להתייעץ עם הרופא כאשר הוא מרגיש טוב יותר".

ד"ר ברקאי אמרה עוד ל"הארץ": "משך נטילת התרופה תלוי במחלה וגם במטופל הספציפי. מחקר לגבי טיפול בחיידק סטרפטוקוקוס הראה שהוא יעיל יותר כשניתן לשבעה ימים במקום לחמישה".

מחברי המאמר - צוות מאוניברסיטת אוקספורד ובית הספר לרפואה בברייטון - ציינו כי "האמונה שהפסקת הטיפול באנטיביוטיקה בשלב מוקדם יותר מעודדת התפתחות עמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה לא מגובה בראיות. עם זאת, נטילת אנטיביוטיקה לפרק זמן ארוך מהנדרש - בהכרח מגבירה את הסיכון (להגברת העמידות)".

במאמר בכתב העת הבריטי נכתב, כי התיאוריה המקובלת המנחה את הטיפול באנטיביוטיקה קובעת שהתרופה הורגת את החיידקים המזיקים, אבל שהתהליך לוקח שבוע, לפעמים יותר. על פי תפיסה זו, אם מפסיקים את הטיפול מוקדם, הורגים רק את החיידקים החלשים יותר, בעוד אלו שמצליחים לשרוד יהיו חזקים יותר. הם אמנם יחוסלו אם הטיפול יימשך, אולם אם ייקטע, הם יוכלו להשתכפל ולהפיץ עוד יותר את עמידותם המוגברת. בפעם הבאה כשאותו אדם יחלה, יהיה קשה יותר לטפל בהם.

אחד ממחברי המאמר ב-BMJ, פרופ' טים פתאו, מומחה לאפידמיולוגיה באוקספורד, אמר בראיון למגזין Time כי יש מעט הוכחות התומכות בתפיסה הרווחת הזאת. לדבריו, "תמיד יש אפשרות שקיצור משך הטיפול יגרום לזיהום לחזור - אך גם ההוכחות המועטות שאכן מצביעות על כך מציעות שבטוח לעשות זאת (להפסיק את הטיפול), ושגם אם תתרחש חזרה של החיידקים, היא תהווה מטרד, יותר משתהווה סכנה".

מול טיעון זה סבורים מומחי רפואה אחרים שיש סוגי חיידקים הידועים ביכולתם המוגברת לפתח מוטציות, וכאשר מטפלים בהם חשוב להמשיך בטיפול עד הסוף. ברשימה זו נכללים חיידקים הגורמים, למשל, לשחפת או למחלת המין זיבה.

ד"ר עידן גורן הצביע בראיון ל"וואלה" על מחקר קליני שפורסם ב-JAMA ב-2016, שקבע כי טיפול אנטיביוטי בן חמישה ימים למטופלים ללא מחלות ריאה, שפיתחו דלקת ריאות, היה יעיל באותה מידה כמו טיפול ממושך יותר. עם זאת הדגיש: "גם בעבודת מחקר זו, התנאי להפסקת האנטיביוטיקה כעבור חמישה ימים היה היעדר חום ביום הטיפול החמישי, או כאשר נראית כבר יציבות קלינית".

"את ההמלצה החדשה", הוסיף, "חשוב לבחון בזהירות. אם נתמקד בשני זיהומים שכיחים בילדים, דלקת גרון ודלקת אוזניים, נראה שמחקרים שהשוו בין משך טיפול מקובל לבין משך טיפול מקוצר הגיעו לממצאים סותרים". לדבריו, "בסקירה שפורסמה ב-Cochrane ב-2009 לא נמצא יתרון לטיפול שנמשך 10 ימים לדלקת גרון סטרפטוקוקלית בילדים, לעומת טיפול מקוצר שבין 6-3 ימים. מנגד, מחקר שפורסם ב-NEJM ושבחן טיפול מקוצר בדלקת אוזניים ביותר מ-500 ילדים, מצא כי הוא פחות יעיל לעומת 10 ימי טיפול. מחקר זה מצא כי הטיפול הארוך לא הגביר את שיעור החיידקים העמידים, בשונה מטיפול בן חמישה ימים".

במאמר בכתב העת הרפואי הבריטי ההמלצה היא לקצר, כשאפשר, את משך הטיפול באנטיביוטיקה בזיהומים שכיחים כמו דלקת ריאות שנרכשה בקהילה, צלוליטיס וזיהומים בטניים. ד"ר גורן העיר על כך: "הנתונים שהציגו המומחים אכן הדגימו יעילות דומה לטיפול קצר יותר, אך כל אחת מהמסקנות מבוססת על מחקר בודד אחד".