• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
דעות

תרופות חדשות ויעילות יאפשרו טיפול מקיף בחולי הפטיטיס C בישראל

קיימת חשיבות רבה לאתר בארץ את אותם אנשים שאובחנו כבר במחלה ועדיין לא קבלו טיפול אנטי נגיפי ולבצע סקר בקרב אוכלוסיות בסיכון על מנת לאתר את אותם אנשים הנושאים את הנגיף אך אינם מודעים לכך.

נגיף ההפטיטיס C הוא הגורם מספר אחד בעולם לדלקת כבד כרונית. אצל כ-20% מכלל המטופלים המחלה יכולה להתקדם עם השנים למצב הנקרא שחמת הכבד בו רקמת הכבד הבריאה מוחלפת ברקמה צלקתית (פיברוזיס). הצלקות בכבד מדורגות על פי חומרתן מדרגה אפס עד דרגה 4, כאשר דרגה אפס היא מצב בו אין צלקת ועד דרגה ארבע כשמתפתחת שחמת הכבד.

ככל שמתרבות הצלקות בכבד, כך פוחתת יכולתו לתפקד ועל כן נגיף זה הוא הגורם המוביל בעולם המערבי ובישראל להשתלת כבד ולסרטן ראשוני של הכבד.

יש בעולם כ-72 מיליון איש החולים במחלה. בישראל, מעל 100 אלף לוקים בזיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C. הבעיה העיקרית בארץ היא שרק 25% מכלל נשאי הנגיף אובחנו. רוב נשאי הנגיף הם נטולי תסמינים ולא יחושו בנוכחות הנגיף בגופם, אלא רק עם התקדמות המחלה לתסמינים של כשל בתפקוד הכבד, כך שישנה חשיבות עליונה לאבחן את הנשאים בשלבים המוקדמים של המחלה.

האבחנה של זיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C מתבצעת באמצעות בדיקת דם פשוטה, אותה ניתן לבצע אצל רופא המשפחה. ישנן קבוצות סיכון באוכלוסייה אצלם השכיחות של הנגיף גבוהה יותר והן: אנשים שקבלו עירויי דם ותוצריו (לפני 1992, עת גילוי הנגיף בעולם), מכורים לסמים המזריקים את הסם ישירות לווריד ואינם מחליפים את המחט המזוהמת מאחד לשני, והקבוצה הגדולה של עולים ממדינות חבר העמים. חשוב ביותר שאנשים השייכים לקבוצות סיכון אלה ייבדקו לנוכחות הנגיף.

שלוש התרופות הן פורצות דרך ויעילות ביותר, כאשר אחד היתרונות הוא שכל אחת מהן פועלת כנגד כל הזנים והתת זנים של הנגיף כאחד ולכלל קבוצות החולים השונות

יש לציין שנגיף ההפטיטיס C הוא נגיף מאוד הטרוגני. עד כה זוהו 7 זנים (גנוטיפים) שונים של הנגיף הממוספרים מאחד עד שבע. בנוסף, לכל גנוטיפ יש מספר תתי זנים. הגנוטיפ השכיח בעולם המערבי ובישראל הוא גנוטיפ 1 – 70% מכלל הנשאים (מתוכם ל-80% גנוטיפb 1 ,ול-20% גנוטיפ 1a), גנוטיפ 3 - 20% מכלל הנשאים, גנוטיפ 2- 8% וגנוטיפ 4- 3% מכלל הנשאים בישראל.

לזיהוי הגנוטיפ ישנה חשיבות רבה, היות ולדוגמא גנוטיפ 3 אחראי למחלה אגרסיבית יותר הכוללת התקדמות לשחמת הכבד ולסרטן ראשוני של הכבד באחוזים גבוהים יותר משאר הגנוטיפים. בנוסף, גנוטיפ 3 מגיב פחות טוב לטיפול החדש האנטי נגיפי. בנוסף, יש גנוטיפים מסוימים שמשך הטיפול האנטי נגיפי ארוך יותר מאשר אחרים.

גם את התת-גנוטיפים חשוב לזהות, מכיוון שלדוגמא, גנוטיפ 1a מגיב פחות טוב לחלק מהתרופות החדשות לעומת גנוטיפ b1 המגיב מצוין לכל השילובים האנטי-נגיפיים הנמצאים בסל הבריאות בישראל.

עד כה, רק כ-10% מכלל אלה שאובחנו במחלה בארץ טופלו. הסיבות העיקריות לכך הן בעיקר חוסר מודעות ציבורית לקיום הנגיף, השלכות המחלה וקבוצות הסיכון שצוינו לעיל, אך בעיקר העובדה שעד לפני שלוש שנים הטיפול בנגיף היה כרוך במתן של זריקות של חומר הנקרא פגאינטרפרון, שנטילתו למשך שנה היה כרוך בתופעות לוואי קשות ואחוז הצלחה של הטיפול היה נמוך כ-40%.

עד כה, רק כ-10% מכלל אלה שאובחנו במחלה בארץ טופלו... הסיבה העיקרית היא שעד לפני שלוש שנים הטיפול בנגיף היה כרוך במתן של זריקות של חומר הנקרא פגאינטרפרון

לאחרונה חלה התקדמות רבה בטיפול במחלה עם כניסתן לשוק של תרופות חדשות אנטי-נגיפיות פורצות דרך, הפועלות ישירות בנגיף ופוגעות במעגל החיים שלו. תרופות אלה הנקראות ה-Direct acting antiviral agentsי (DAAs) נחלקות לשלוש קטגוריות עיקריות בהתאמה לפגיעה הישירה שלהן ב-3 חלבונים ספציפיים של הנגיף. חלבונים אלה מעורבים בצעדים מכריעים של מעגל החיים של הנגיף ונקראים:

NS5B polymerase NS3/4Aprotease, NS5A protein,.

שילוב של אחד עד שלושה DAAs מהקטגוריות השונות משרה ריפוי מלא מהמחלה ב-100%-90% מכלל המטופלים. טיפול זה מלווה בתופעות לוואי מינימליות. הטיפול נכנס לסל הבריאות בישראל ב-2015 במהלך יוצא דופן ומוצלח ביותר של משרד הבריאות בישראל. לאור העלות הגבוהה של הטיפול, סל הבריאות מאפשר מתן התרופות בחולים עם גנוטיפ 1 ו-4 רק בדרגת פיברוזיס הנעה בין 2-4 ובחולים עם גנוטיפ 2 ו-3 רק בדרגת פיברוזיס 3-4.

השילובים השונים של התרופות הנמצאות היום בסל הבריאות מצריכים גישה אישית לטיפול בהפטיטיס C. מספר משתנים, כמו הגנוטיפ, תת הגנוטיפ, נוכחות שחמת כן/לא, וטיפול אנטי נגיפי קודם, יקבעו עבור כל חולה באופן אישי איזה שילוב הוא המתאים לו ביותר מבין כולם ומה משך הטיפול הנדרש (נע בין 8- 24 שבועות).

בשנה האחרונה נכנסה לישראל לטיפול תרופה נוספת השייכת לקבוצת תרופות ה-DAAs - ה-Epclusa , ובשנה הקרובה יתקיים דיון בסל התרופות לגבי שתי תרופות נוספות חדשות לטיפול במחלה: Vosevi ו-Marivet.

שלוש תרופות אלה הינן פורצות דרך ויעילות ביותר, כאשר אחד היתרונות הבולטים שלהן הוא שכל אחת מהן פועלת כנגד כל הזנים והתת זנים של הנגיף כאחד ולכלל קבוצות החולים השונות (כאלה עם פגיעה כלייתית, זיהום צולב בהפטיטיס C/HIV, כשל בתפקוד הכבד, נכשלים על הדור החדש של הטיפול האנטי נגיפי ומושתלי איברים). על כן, לא תידרש גישה אישית עבור כל מטופל.

בנוסף, משך הטיפול קצר ונע בין 8-12 שבועות ברוב המטופלים והן משרות ריפוי ב-95%-100% מכלל המטופלים. לטיפול תופעות לוואי מעטות ביותר. טיפול זה צפוי לשחק תפקיד חשוב ביותר בעולם בטיפול ובמיגור של נגיף ההפטיטיס C.

לאור זאת, קיימת חשיבות רבה לאתר בארץ את אותם אנשים שאובחנו כבר במחלה ועדיין לא קבלו טיפול אנטי נגיפי ולבצע סקר בקרב אוכלוסיות בסיכון על מנת לאתר את אותם אנשים הנושאים את הנגיף אך אינם מודעים לכך. בנוסף צריכה מדינת ישראל לשאוף להנגיש את הטיפול החדש לכלל החולים במחלה.

* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "הארץ"

נושאים קשורים:  דעות,  הפטיטיס C,  HCV,  סל התרופות,  בדיקות סקר,  נגיף,  תרופות
תגובות