• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

משרד הבריאות: רפורמת סימון המזון עשויה למנוע 22 אלף מקרי מוות בעשור

על רקע מאבק יצרניות המזון ומשרד התעשייה והמסחר נגד יישום רפורמת סימון המוצרים, מצאו מומחים של משרד הבריאות כי היא עשויה למנוע 22 אלף מקרי מוות ולחסוך 6 מיליארד שקל בעשור

מוצרי מזון על מדף בסופרמרקט באשדוד (צילום: אילוסטרציה)

משרד הבריאות פירסם אתמול (ג') מסמך המנתח את ההשפעות הכלכליות שבצריכת מזון לא בריא. על רקע המאבק מאחורי הקלעים בין יצרניות המזון לבין המשרד על רפורמה הקובעת סימון אדום לאריזות מזון לא בריא וירוק למזון בריא, המסמך מציג את התועלת הצפויה למשק מיישום התקנות הללו.

המסמך הצביע על ממדי הנזק לבריאות הציבור כתוצאה מצריכה עודפת של סוכר, נתרן (מלח) ושומן רווי ואת התועלת הצפויה למשק ולחברה מההפחתה בצריכת רכיבים אלה, כתוצאה מיישום הרפורמה.

במסמך נכתב:

"צריכת מזונות עשירים במלח (נתרן), סוכר לסוגיו ושומן רווי, מהווה גורם מפתח לעלייה בשיעורי התחלואה והתמותה בישראל ובעולם ולנטל כלכלי ותפעולי כבד על מערכות הבריאות ועל מערכות חברתיות אחרות – חינוך, צבא וגם על שוק העבודה. השמנה, תזונה לקויה והמחלות הכרוניות הקשורות אליהן, ובהן סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן, מהווים את גורמי התמותה והתחלואה המובילים בישראל.

"ישראל היא בין המדינות המובילות בטבלאות הצריכה של מזון לא בריא - ובעקבות כך בין המובילות בנתוני התחלואה. אנחנו מגדלים היום דור חולה של ילדים הסובלים מהשמנה ומעודף משקל חמור ("אוביסיטים") הגורמים לתחלואה ותמותה ומשפיעים באופן ישיר על יכולת ההשתלבות של הדור הבא במעגלי החברה השונים, בצבא ובשוק העבודה ויהוו נטל בלתי נסבל על מערכת הבריאות.

"יש לכן צורך בהתערבות דחופה תוך שימוש בכלים שבהם לא השתמשנו עד כה, על מנת להקטין את ההשפעות האלה, ולהציל את עתידה הכלכלי והחברתי של ישראל. בהיבט הזה – זו ממש קריאת השכמה, לפני שיהיה מאוחר מדי לפעול".

גרפים שפירסם משרד הבריאות על החיסכון הצפוי מהרפורמה:

במסמך מוצגים הנתונים הבאים:

  • ישראל היא בין המובילות בצריכת הסוכר בעולם. בני הנוער בישראל נמצאים במקום גבוה בעולם בשיעורי צריכה יומית של משקאות ממותקים: 41% בבנות ו-45% בבנים. לשם השוואה: בארה"ב, שנחשבת למדינה שבה צריכת הסוכר גבוהה במיוחד, מדובר ב-30% בבנות ו-37% בבנים.
  • כ-10,000 איש מתים מדי שנה כתוצאה מהשמנה ותזונה לקויה (כ-23% משיעורי התמותה).
  • בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשכיחות ההשמנה: כ-30% מן הילדים בכיתות ז' ומעל 50% מהמבוגרים סובלים מעודף משקל ומהשמנה. שיעור ההשמנה ועודף המשקל בחברה הערבית מגיע ל-38% בקרב ילדים, ול-70% (!) בקרב נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
  • כ-10% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מסוכרת. ישראל שנייה רק למקסיקו בשיעורי התחלואה בסוכרת ומובילה בשיעורי קטיעות הגפיים. בקרב השכבות החלשות שיעור התחלואה בסוכרת מגיע ל-25%.
  • סוכרת היא הסיבה השנייה בשכיחותה לעיוורון והראשונה בשכיחותה בגילאי 64-45,. היא הסיבה המובילה לקטיעות רגליים ולדיאליזה וכן מגבירה באופן משמעותי את הסיכון למחלות לב וכלי דם ולפגיעה נוירולוגית.
  • שיעורי התחלואה במחלת כליות סופנית, המיוחסת לצריכה עודפת של סוכר ומלח, עומדים על 113 ל-100,000 תושבים, שיעור גבוה בהרבה מהממוצע של 101 ל-100,000 תושבים, בהתאמה. בקרב אוכלוסיות שבהן רמת האוריינות התזונתית נמוכה - נצפו שיעורי צריכה גבוהים יותר של מזון מזיק.
  • בין השנים 2002-2014 חלה עלייה דרמטית בתחלואה בסוכרת - בכל שכבות האוכלוסייה, אבל בעיקר בקרב השכבות החלשות, שבהן שיעור התחלואה בסוכרת מגיע ל-25%.
  • ההוצאה על בריאות (טיפולים, אשפוזים, תרופות) למבוטח הלוקה בעודף משקל חמור, עומדת על פי 1.7 ממבוטח במשקל תקין.

"על אף שהנתונים הולכים ומידרדרים, ניתן לשנות את המגמה. לשם כך יזם משרד הבריאות את רפורמת סימון המוצרים: סימון באדום למזונות שמהם יש להפחית בצריכתם. סימון בירוק, למוצרים מומלצים", נכתב במסמך.

ועוד מסביר המשרד: "על-פי התרחיש הצפוי של הפחתה ליניארית בשיעור 30% בצריכת הרכיבים המזיקים, על פני עשור, יישום הרפורמה הזאת צפוי למנוע מעל 22,000 מקרי תמותה, ולהביא לחסכון מצטבר של כ-6 מיליארד שקל בהוצאות מערכת הבריאות. כלומר - פחות 220 מקרי מוות בשנה וכ-600 מיליון שקל חסכון בשנה, בממוצע.

"בתרחיש השמרני יותר, של הפחתה רק של 20% בצריכה, צפויים להימנע כ-16,300 מקרי מוות, ולהיחסך כ-4.5 מיליארד שקל על פני עשור (כ-160 איש בשנה וכ-450 מיליון שקל בשנה, בממוצע). לשם השוואה: התוספת השנתית לסל שירותי הבריאות עומדת לאחר הגדלה משמעותית, על כ-כחצי מיליארד שקל. למותר לציין כי לנתונים אלה יש השפעה ישירה על פריון העבודה ועל הצמיחה הכלכלית במדינה.

בהכנת המסמך השתתפו: פרופ' בארי פופקין (מומחה בכלכלה תזונתית, ארה"ב); ד"ר לורנה רודריגז אוסיאק (אגף התזונה משרד הבריאות בצ'ילה); התכנית לכלכלנים חברתיים; זאב קריל (משרד האוצר); וממשרד הבריאות: פרופ' איתמר גרוטו (משנה למנכ"ל), מאיה גולן (עוזרת מנכ"ל), אבידור גינסבורג, רבקה גולדשמיט ופרופ' רונית אנדוולט (אגף התזונה), אנג' אלי גורדון (שרות המזון), יעל קפלן (אגף תכנון, תקצוב ותמחור), גרי גינסבורג (כלכלן בריאות, שרותי בריאות הציבור).

בדברי ההסבר לצורך ברפורמה, נכתב: "מזון ארוז מראש מהווה חלק ניכר מהמזון שאותו האוכלוסיה צורכת על בסיס יום-יומי. אריזות המזון מהוות פלטפורמה שיווקית אגרסיבית לקידום מכירות ולצריכה של מזונות עשירים במלח, סוכר ושומן רווי. האריזה והמסרים המועברים דרכה בצורה פורמלית וא-פורמלית, מהווים מקור משיכה לרכישת מזונות אלה, ויחד עם מבצעי הוזלות מחירים ומתנות נלוות, הצרכנים רוכשים אותם ללא צורך תזונתי אמיתי.

"מחקרים שנעשו בעולם מראים כי הצרכן, בעת הרכישה, מבקש לדעת בתוך זמן קצר האם המוצר שהוא קונה בריא, או שאינו בריא. כלומר: הצרכן זקוק לשיטת סימול פשוטה, מהירה וזמינה, אשר תאפשר לו לקבל החלטה מהירה ושיפוטית האם לרכוש את המוצר ובאיזה מוצר לבחור".

בהקשר להערכת עלויות יישום הרפורמה הדגישו מחברי המסמך:
"העלויות הקבועות של הרפורמה יהיו עקב הצורך בהדבקת 'מדבקה שיפוטית' (אדום או ירוק) בחזית האריזה עבור מוצרים מיובאים. הן כוללות את השכר לעובד שמדביק את המדבקות ואת עלות המדבקה עצמה. בהנחה ששיעור המוצרים המיובאים המוגמרים הוא כ-20%, ושכ-54% מהמוצרים המיובאים מגיעים עם סימון בעברית המודפס על האריזה העלויות הקבועות עבור הדבקת מדבקה נוספת בחזית ישפיעו על כ-1.4% מהמוצרים בלבד, בכ-13 אגורות למוצר מיובא לכל היותר. בנוסף, יש לציין כי באפשרות היבואנים לבחור לייבא מזונות בריאים יותר מאלו המיובאים כיום, ובכך גם לשווק מזון בריא יותר וגם לחסוך בעלויות ההדבקה.

"לצד העלויות הקבועות ישנן גם עלויות חד פעמיות הכוללות את שינוי התווים בגב האריזה והוספת "תוו שיפוטי" בחזית האריזה. כלומר: עלויות אדמיניסטרציה, עיצוב גרפי, טרום הדפסה וחומרי דפוס. קשה לאמוד עלויות אלה באופן מלא. הסיבה: יש שינויים תכופים ממילא באריזות המוצרים. השינויים מתפרשים על פני 3 פעימות. לצורך החישוב הנחנו שעלויות אלה יעמדו על כ-150 מיליון שקל בשנה בממוצע, במהלך שלוש-ארבע השנים הקרובות.

"בהשוואת התועלות מול עלויות הרפורמה: בשנה הרביעית להנהגת הרפורמה, החיסכון הכולל הנובע ממנה צפוי לעקוף את העלויות ליצרנים. החל מהשנה הרביעית - הפער בין החיסכון לעלויות ימשיך ויגדל"

"משבר המזון וההשמנה לא פחות חמור ממשבר הר הבית"

אתמול גם התקיים דיון בכנסת בנושא השמנת ילדי ישראל, שיזמה "השדולה לאורח חיים בריא", ביוזמת הח"כים איתן כבל (המחנה הציוני), רחל עזריה (כולנו) וישראל אייכלר (יהדות התורה). הדיון נועד כדי להתעדכן בתמונת המצב של התזונה במערכת החינוך ולקדם יוזמות לשינוי הרגלי התזונה של ילדים ותלמידים.

ח"כ כבל אמר בדיון כי נעשים מאמצים להוזיל את הלחם המלא. "מנהל מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה, נחום איצקוביץ', קיבל הנחייה להקציב 30 מיליון שקל למאפיות, שיצליחו להוזיל לחם מלא וגם פיתות ולחמניות מקמח מלא", אמר. כבל הודיע כי לקח על עצמו לקדם את נושא מיסוי המשקאות הממותקים כבר במושב הכנסת הבא.

ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) אמר: "מה שקורה היום עם הסוכר והמלח דומה למה שקרה עם הטבק לפני 50 שנה. מדובר ב'רוצחים', לא פחות ולא יותר. זהו משבר לא פחות חמור ממשבר הר הבית. הוא נובע מבורות וכתוצאה מאינטרסים כלכליים".

נושאים קשורים:  חדשות,  סימון מזון,  מלח,  סוכר,  משרד הבריאות,  רפורמת מזון בריא
תגובות
26.07.2017, 11:51

פשוט נחיה לנצח! כל התקציב שייחסך צריך להעביר לבתי אבות ואמהות, צריך לשחרר את הילדים לפני שיהיו זקנים כמוני.