מחקר זה בחן את ההשפעה האקוטית של זיהום אוויר בחלקיקים קטנים (PM2.5) על תמותה יומית לאור מיעוט מידע בנושא ממדינות מתפתחות. מטרת החוקרים הייתה להעריך את הקשר בין PM2.5 לתמותה יומית ספציפית בסין.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע ב-272 ערים בסין בין השנים 2013-2015. בוצע שימוש במודל ביסיאני היררכי בעל שני שלבים על מנת להעריך קשר אזורי וארצי בין ריכוז PM2.5 ותמותה יומית ספציפית. השפעות PM2.5 ספציפיות לעיר הוערכו לאחר תקנון לזמן, יום בשבוע ותנאי מזג האוויר. עקומות קשר חשיפה-תגובה וגורמים העלולים להשפיע על האפקט הוערכו גם כן.
החוקרים מצאו כי הריכוז השנתי הממוצע בכל הערים היה 56 מיקרוגרם/מטר מעוקב (מינימום 18 מיקרוגרם/מטר מעוקב; מקסימום 127 מיקרוגרם/מטר מעוקב). כל עלייה של 10 מיקרוגרם/מטר מעוקב בריכוז PM2.5 נמצאה כקשורה באופן מובהק סטטיסטית עם עלייה בתמותה של 0.22% מסיבות שאינן תאונות, 0.27% מסיבות קרדיווסקולריות, 0.39% מיתר לחץ דם, 0.30% ממחלת לב כלילית, 0.23% משבץ, 0.29% ממחלות ריאתיות ו-0.38% ממחלת ריאות חסימתית כרונית. נצפה השטחה של עקומת חשיפה-תגובה במינונים הגבוהים של PM2.5, ברוב האזורים. הקשרים נמצאו כחזקים יותר בערים עם רמות PM2.5 נמוכות יותר וטמפרטורות גבוהות יותר ובתת אוכלוסיות עם גיל מבוגר יותר או השכלה נמוכה יותר.
מחקר ארצי זה, מספק עדויות מוצקות על הקשר בין חשיפה קצרת טווח ל-PM2.5 לתמותה מוגברת מסיבות לבביות וריאותיות שונות. העוצמה של הקשרים נמצאה כנמוכה יותר מאשר נמצא במחקרים קודמים באירופה או צפון אמריקה.
מקור:
Chen, R. et al. (2017) AJRCCM. 196(1)
http://www.atsjournals.org/doi/full/10.1164/rccm.201609-1862OC