הפערים הבריאותיים הקיימים בישראל בין קבוצות שונות באוכלוסייה יוצרים נטל כלכלי על מערכת הבריאות, שעולה בין שמונה ל-18 מיליארד שקל בשנה; כך קובע דו"ח מחקר חדש, שהוגש למכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. את הדו"ח כתבו עמיר שמואלי מהאוניברסיטה העברית, ערן פוליצר מבנק ישראל ושלומית אבני ממשרד הבריאות.
עוד בעניין דומה
"בכל מקום שהנושא הזה נבחן, נמצאו פערים בבריאות בין קבוצות אוכלוסייה במצב חברתי-כלכלי שונה", כתבו החוקרים, "הממצא האופייני הוא שקבוצות ברמה חברתית-כלכלית נמוכה מבחינת השכלה, תעסוקה והכנסה סובלות ממצב בריאות ירוד יותר, מתמותה גבוהה יותר ומרמות מוגבלות גבוהות יותר. שיפור במצב הבריאות של קבוצות חלשות הוא אחד הגורמים הבטוחים ביותר להעלאת רמת הבריאות הממוצעת באוכלוסייה ולצמצום אי השוויון בבריאות",.
"אחת הדרכים החשובות בדרך לשיפור מצב הבריאות של הקבוצות החלשות הללו מבחינה חברתית-כלכלית הוא העלאת המודעות הציבורית לנטל הכלכלי שנושא עמו אי-השוויון בבריאות, ומכאן- אומדן התועלת הכלכלית מצמצומו".
מחברי הדו"ח הצביעו על ארבע קבוצות ראשיות של עלויות הנגרמות מאי-שוויון זה:
- תמותה מוקדמת ומוגבלויות. "בכל חברה קיים – במפורש או בצורה סמויה - ערך חברתי של שנת חיים. על ידי שימוש בערך החברתי של שנת חיים ושל שנת חיים ללא מוגבלות, ניתן לאמוד את הנטל הכלכלי מבחינת הרווחה החברתית של אבדן שנות חיים ושנות חיים ללא מוגבלות, הקשור באי-השוויון החברתי-כלכלי".
- אובדן פריון (תמ"ג). "תחלואה ומוגבלות בגיל העבודה גורמים לירידה בפריון ובתרומה לתמ"ג. אבדן ימי עבודה בגלל תחלואה ותמותה גורמים בהמשך גם להקטנה בהכנסות ממיסוי ולעליה בתשלומי העברה ותמיכות. הממשלה נושאת בעלות האחרונה הזו. מבחינת המשק, אלו העברות כספים בין הגורמים השונים ותו-לא".
- עלויות הטיפול הרפואי המוגבר כתוצאה ממצב בריאות ירוד בקרב הקבוצות החלשות חברתית-כלכלית.
- הוצאות הממשלה הרחבה וקופות החולים על הקטנת הפערים, על קצבאות נכות ואבדן מסים.
לפי מחקרים שנערכו באחרונה באנגליה, באיחוד האירופי ובארה"ב, מוסרים מחברי הדו"ח, הנטל הכלכלי הנובע מפערים בבריאות הקשורים בהכנסה, השכלה או גזע (מוצא אתני) מגיעים לעד 10% מהתמ"ג.
המחקר אמד את שיעורי הנטל הכלכלי הנגרם כתוצאה מהפערים בבריאות הקשורים למעמד חברתי-כלכלי בישראל בשנת 2014. הממצאים שנתגלו בו:
- עלות אבדן שנות החיים (על פי כלכלת הרווחה) היא 11-4 מיליארד שקל. בבריטניה, מדגימים מחברי הדו"ח, חישבו שסך השנים האובדות בגלל אי-השוויון מסתכמות ב-0.8 מיליון, כלומר 1.3 שנים לנפש. סך השנים ללא מוגבלות שאובדות בגלל אי-השוויון בדפוסי המוגבלות בין הקבוצות השונות הוא 2.5-1.7 שנים או 2.5-3.8 שנים לאדם. ערך חיי אדם שחושב שם היה 58,000 ליש"ט.
- עלות אבדן הפריון והתפוקה כתוצאה מתמותה מוקדמת לפני גיל הפרישה, היעדרויות מהעבודה מפאת מחלה והיעדר עבודה: 5.5 מיליארד שקל. באנגליה, לדוגמא, כתבו מחברי הדו"ח, סך ערך אבדן התפוקה עד גיל 65 בגלל אי-שוויון בתחלואה (לא כולל תמותה לפני גיל 65, שגם היא גורמת לאובדן תפוקה) הסתכם ב-31 מיליארד ליש"ט. העלות לממשלה בגלל קצבאות "מחליפות עבודה" ומיסים אבודים הגיעה לסכום דומה.
- עלות הטיפול הרפואי העודף - כחצי מיליארד שקל. באנגליה נמצא שאי שיויון מהווה כ-15% מעלות הטיפול הרפואי ושם אמדו אותו ב-5.5 מיליארד ליש"ט.
- ההוצאה העודפת על קצבאות נכות - 1.5 מיליארד ש"ח; החיסכון בתשלום קצבאות זקנה בגלל התמותה העודפת - חצי מיליארד ש"ח; סך הפטור ממס לעיוורים ולנכים בקרב עובדים בעלי הכנסה נמוך - 4 מיליון שקל ההוצאה הממשלתית השנתית על המאבק בפערים בבריאות ועל הניסיונות להקטנתם הסתכמה - 1.2 מיליארד ש"ח
החוקרים סיכמו, כי סך הנטל הכלכלי להם גורמים הפערים בבריאות הקשורים במצב חברתי-כלכלי עומד על 8 מיליארד ש"ח, שהם כ-0.8% מהתמ"ג. זאת, בגישת ההון האנושי. ייתכן שהסכום האמיתי עומד על 18-12 מיליארד שקל, ציינו.
"הממצאים מעידים כי הנטל הכלכלי שגורמים הפערים בבריאות והקשורים במעמד חברתי-כלכלי בישראל הוא עצום", נכתב בדו"ח. "ישראל אמנם לא יחידה עם נטל שכזה: ממצאים דומים נתגלו באנגליה, במדינות האיחוד האירופי ובארה"ב והם אף מעידים על נטל גבוה יותר במונחי אחוזי תמ"ג".
"המסקנה המעשית היא שיש מקום להשקיע בהקטנת אי השוויון בבריאות, בהמשך להשקעות שכבר נעשו על ידי משרד הבריאות והקופות, אולם יש להגדילן, כי התשואה במונחי הקטנת הנטל היא רבה".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
