אבחנות של סוכרת סוג 1 וסוג 2 בקרב ילדים צעירים מהווה נטל קליני וציבורי משמעותי. השכיחות של מחלות אלו גדלה בתקופה שבין 2001 ל-2009, אבל יש מחסור בנתונים על המגמות האחרונות.
עוד בעניין דומה
מחקר חדש בדק מקרים של סוכרת סוג 1 וסוג 2 בחמישה מרכזי מחקר בארה"ב. קבוצת המחקר (4.9 מיליון צעירים בשנה) נלקחה ממפקד האוכלוסין בארה"ב או מספרי תכנית הבריאות. לאחר החישוב של שיעורי היארעות שנתית מ-2002 ועד 2012, בוצעה אנליזה של מגמות.
בסך הכל זוהו 11,245 ילדים צעירים עם סוכרת סוג (גילאים 0-19) ו-2,846 עם סוכרת סוג 2 (גילאים 10-19). סך הכל שיעור ההיארעות הכולל הלא-מותאם של סוכרת סוג 1 גדל ב-1.4% בשנה (מ-19.5 מקרים ל-100,000 צעירים לשנה ב-2002-2003 ל-21.7 מקרים ל-100,000 צעירים לשנה ב-2011-2012 ; P=0.03).
בהשוואות מותאמות זוגיות, הגדילה בשיעור השנתי הייתה גדולה יותר בקרב היספנים בהשוואה ללבנים לא היספנים (4.2% בהשוואה ל-1.2%; P<0.001). סך הכל, שיעור היארעות לא מותאם של סוכרת סוג 2 גדל ב-7.1% בשנה (מ-9 מקרים ל-100,000 צעירים לשנה ב-2002-2003 ל-12.5 מקרים ל-100,000 צעירים לשנה ב-2011-2012; P<0.001 למגמה לאורך תתי קבוצות על בסיס גזע או מוצא אתני, מין וגיל).
ההשוואות המותאמות זוגיות הראו, שהעלייה היחסית השנתית בהיארעות סוכרת סוג 2 בקרב לבנים לא היספנים (0.6%) הייתה נמוכה יותר בהשוואה לזו שנצפתה בקרב שחורים לא-היספנים, אסייתיים או תושבים מאיים פאסיפיים, ואינדיאנים (p<0.05 לכל ההשוואות), ושהעלייה בשיעור השנתי בקרב היספנים הייתה שונה משמעותית מזו שבקרב אינדיאנים (3.1% בהשוואה ל-8.9% ; P=0.01).
לאחר התאמה לגיל, מין וקבוצת גזע/מוצא אתני, העלייה בשיעור השנתי בהיארעות של סוכרת סוג 1 הייתה 1.8% (P<0.001) ושל סוכרת סוג 2 הייתה 4.8% (P<0.001).
מסקנת החוקרים הייתה, כי ההיארעות של סוכרת סוג 1 וסוכרת סוג 2 בקרב ילדים וצעירים גדלה משמעותית בין 2002 ו-2012, בעיקר בקרב קבוצות מיעוט אתני.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
