התפיסה לפיה הפלה מובילה לתוצאים פסיכולוגים שליליים היה הבסיס לחקיקה המחייבת ייעוץ לפני ביצוע הפלה ולמדיניות נוספת המגבילה גישה להפלות. מחקר חדש בדק את הרווחה הפסיכולוגית 5 שנים לאחר דחיית בקשה להפלה או ביצועה.
עוד בעניין דומה
המחקר מבוסס על נתונים מהמחקר הפרוספקטיבי Turnaway. נשים גויסו למחקר בין ינואר 2008 לדצמבר 2010, מ-30 מרכזי הפלות ב-21 מדינות ברחבי ארה"ב. הנשים רואיינו טלפונית שבוע לאחר בקשת ההפלה, ופעם בחצי שנה, המסתכמים בסך הכל ב-11 סבבי ראיונות. הראיונות הושלמו בינואר 2016.
נבדקו השלכות פסיכולוגיות בקרב נשים שביצעו הפלה בסמוך לסף גיל ההיריון לביצוע הפלה במרכז בו בוצעה ההפלה (קבוצת ההפלה) ובוצעה השוואה עם נשים שביקשו אך נדחו בגלל שהן בדיוק מעבר לגיל סף (קבוצת דחייה, הכללה קבוצת דחייה שילדה וקבוצת דחייה שלא ילדה). נעשה שימוש במספר אנליזות שונות על מנת להעריך השלכות פסיכולוגיות על פי קבוצות המחקר השונות.
התוצאים העיקריים שנמדדו היו 6 מדידות של בריאות נפשית ורווחה: 2 מדידות של דיכאון ו-2 מדידות של חרדה כפי שנמדדה על ידי מדד Brief Symptom Inventory, כמו גם מדדי הערכה עצמית וסיפוק.
מתוך 956 נשים [ממוצע (סטיית תקן) גיל 24.9 (5.8)] שנכללו במחקר, שבוע לאחר בקשת ההפלה, בהשוואה לנשים בקבוצת ההפלה, נשים שנדחו מלבצע הפלה דיווחו על יותר תסמיני חרדה (קבוצת הדחייה/לידה 0.57, 95%CIי0.01–י 1.13; קבוצת הדחייה/לא-לידה 2.29, 95%CIי1.39–3.18), הערכה עצמית נמוכה יותר (דחייה/לידה 0.33-, 95%CIי0.56- - 0.09-; דחייה/לא-לידה 0.40-, 95%CIי0.78- - 0.02-), סיפוק נמוך יותר (דחייה/לידה 0.16-, 95%CIי0.38- – 0.06-; דחייה/לא-לידה 0.41-, 95%CIי0.77- - 0.06) ורמות דומות של דיכאון (דחייה/לידה 0.13, 95%CIי0.46- - 0.72; דחייה/לא-לידה 0.44, 95%CIי0.50- – 1.39).
מסקנת החוקרים הייתה, כי במחקר זה, בהשוואה לביצוע הפלה, קבלת דחייה לבקשת הפלה עשויה להיות קשורה לסיכון גבוה יותר לחוות תחילה תוצאים פסיכולוגיים שליליים. רווחה פסיכולוגית השתפרה לאורך זמן כך ששתי הקבוצות התכנסו בסוף.
ממצאים אלו לא תומכים במשטרים המגבילים גישה של נשים להפלות על בסיס ההנחה שהפלה פוגעת בבריאות הנפשית של האישה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
