מנהל המרכז הרפואי "הדסה" בירושלים, פרופ' זאב רוטשטיין, קרא להתערבות ראש הממשלה כדי למנוע את העומסים הכבדים שמורגשים כיום במחלקות הפנימיות, בחדרי המיון ובמחלקות הילדים בבתי החולים ברחבי הארץ. פרופ' רוטשטיין אמר לעיתון "מעריב": "נדרשת התערבות אסרטיבית של ראש הממשלה כדי להפסיק את תופעת הזקנה במסדרון".
עוד בעניין דומה
פרופ' רוטשטיין גם האשים את הממשלה בכך ש"במשך שנים קופח המרכז הרפואי 'הדסה' בנושא הוספת מיטות על פי צרכי האוכלוסייה. משרד הבריאות הבטיח – אבל לדאבוני לא קיבלנו את התוספות הנחוצות - ואת התוצאה רואים עתה". בהקשר לעימות בינו לבין משרד האוצר, אמר פרופ' רוטשטיין, כי "המדינה מעכבת הזרמת 200 מיליון שקל ל'הדסה' שהיא חייבת בהתאם להסכם ההבראה וגם קופות החולים מעכבות העברת תשלומים לבית החולים וכך צוברות חובות". "הלוואי ש'גנרל חורף' שהגיע עתה ישכנע סוף-סוף את האוצר להזרים את הכסף ולא לחכות עד שיקרה כאן אסון", אמר.
ברלוביץ: "המצב בבתי החולים בהידרדרות שרק הולכת וגדלה מדי שנה. האוכלוסייה שבסיכון זקוקה ליותר מקומות אשפוז, למיטות בחדרי מיון, ליותר מיטות במחלקות טיפול נמרץ"
מנהל המרכז הרפואי "וולפסון" בחולון, ד"ר יצחק ברלוביץ, אמר לעיתון: "אני הכי חושש שאנחנו עדים לקיצור תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל. המצב בבתי החולים בהידרדרות שרק הולכת וגדלה מדי שנה. האוכלוסייה שבסיכון זקוקה ליותר מקומות אשפוז, למיטות בחדרי מיון, ליותר מיטות במחלקות טיפול נמרץ וטיפול נמרץ לב".
"הבעיה היא שבישראל אין היום תכנית לפיתוח והגדלת תשתיות האשפוז, תכנית להוספת מיטות אשפוז. נדרשות 7-5 שנים כדי לקבל החלטה על בניית מחלקת אשפוז חדשה. זה מצב בלתי נסבל", אמר ד"ר ברלוביץ, שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד הבריאות.
לדבריו, "אם היינו באמת רוצים להתמודד עם הגידול באוכלוסייה, עם ההזדקנות ועם הגידול במספר החולים הכרוניים – היינו צריכים כבר לפני שנים להכין תכנית אמתית להגדלת מספר מיטות האשפוז, להוסיף כוח אדם רפואי. ללא תכנית סדורה שכזאת, ההידרדרות במצבם של חולים עקב העומסים – תחריף ותגדל. תופעת החולים במסדרונות – תחמיר מדי שנה. מלבד אי הנוחות והסבל הם יהיו חשופים לזיהומים נרכשים בעת האשפוז ומחלתם רק תחמיר ותסתבך. יהיה לכך ביטוי בתוחלת החיים. עד לפני כמה שנים היינו גאים בתוחלת החיים הארוכה יחסית בישראל שרק הלכה ועלתה – אבל השנה הלמ"ס דיווח כי אנחנו לראשונה בעצירה בגידול בתוחלת החיים. מספר הנפטרים מדי שנה גדל באופן יחסי. אם לא נטפל בכל אלו בזמן וגם בתנאים הפיזיים והרפואיים בבתי החולים, ייגרם לחולים סבל ורבים ימותו בטרם זמנם".
דו"ח מרכז טאוב
אתמול (יום ד') פורסם הדו"ח השנתי של "מרכז טאוב", שבחן בין השאר את סוגיית ההוצאה החודשית הממוצעת של משקי הבית בישראל על שירותי רפואה. לפי הדו"ח, ההוצאה הפרטית עומדת במחירי 2014 על 906 שקלים – 5.6% מההכנסה הכספית הממוצעת נטו. ב-1977 היא עמדה על 3.9%.
ההוצאה הציבורית על בריאות עלתה לנפש עלתה מ-4,819 שקלים בשנת 1995 ל-6,377 שקלים בשנת 2014 - כלומר גידול שנתי ממוצע של 1.3%. ההוצאה הפרטית עלתה באותה תקופה מ-2,247 ל-3,634 שקלים – כלומר שיעור גידול שנתי ממוצע של 2.6% - כפול משיעור הגידול בהוצאה הציבורית.
בדו"ח צוין, כי על-פי נתוני 2014, תוחלת החיים של גברים בישראל עמדה על 80.2 שנה ושל נשים – 84.1. הגברים ממוקמים במקום 7-4 בעולם (יחד עם סינגפור, ניו-זילנד ואיטליה) והנשים – במקום 10 . הממוצע במדינות ה-OECD בין הגברים הוא 77.7 שנים ובכל העולם 68.8 שנים. תמותת התינוקות בישראל היא מהנמוכות בעולם - 3.1 ל-1,000 לידות חי - מה שתורם לתוחלת החיים הגבוהה.