משרד הבריאות פירסם אתמול (ד') נתונים חדשים על לידת תינוקות במשקל לידה נמוך מאד (מלנ"מ) בישראל ב-20 השנים האחרונות, משנת 1995 ועד שנת 2014. לפי הדו"ח, מבין 23,286 פגים שנולדו במשקל לידה שבין 750 גרם ל-1500 גרם, בשבועות 31-23 להריון, 509 נפטרו בחדר הלידה והיתר אושפזו ביחידות לטיפול מיוחד ביילוד.
עוד בעניין דומה
את הדו"ח החדש הכין צוות בראשות פרופסור בריאן ריכמן ופרופסור ליאת לרנר-גבע, מהיחידה למחקר בבריאות האישה והילד ב"מכון גרטנר" בתל השומר ומהמרכז לבקרת מחלות בתחום הפרינטולוגיה.
לדברי המשרד, חשיבות הצגת הנתונים והצבעה על מגמות שחלו ב-20 השנים האחרונות נובעת מכך, שפגי מלנ"מ מהווים כ-1% מכלל לידות החי בישראל אבל אחראים לכ-45% מתמותת התינוקות הארצית ולכ-15% מהפגיעות ההתפתחותיות החמורות בתינוקות. לדברי המשרד, הטיפול בהם מהווה נתח משמעותי בנטל על היחידות לטיפול מיוחד ביילוד שבבתי החולים ועל מערכת הבריאות.
ד"ר ציפי שטראוס: "יש עוד מקום לשיפורים, למשל בכל הקשור למתן מענה לנושא הזיהומים. הבעיה העיקרית בפגיות היא שמספר האחיות נמוך מדי"
מהנתונים, המבוססים על דיווחים מ-27 בתי חולים שבהם קיימות מחלקות פגים, עולה כי כשליש מהפגים בקבוצה זו נולדו בעקבות טיפולי פריון שעברו האמהות. כ-40% מהן ילדו בלידות מרובות עוברים. 18,412 פגים (80%) שוחררו לביתם בתום האשפוז.
על פי הדו"ח המפורט, חלה במהלך השנים ירידה משמעותית בלידת שלישיות - מ-12% מכלל התינוקות המסווגים בקטגוריית מלנ"מ בשנים 1999-1995 ל-5% בלבד בארבע השנים האחרונות של תקופת הדו"ח. עם זאת, חלה עלייה בלידת תאומים - מ-29.2% בחמש השנים הראשונות של תקופת הדו"ח ל-36.5% בחמש השנים האחרונות.
עורכי הדו"ח ציינו, כי טיפול טרום-לידתי בסטרואידים עלה מ-60% עד לכ-80%. בשיעורי התמותה של הפגים מסתמנת בשנים האחרונות מגמת ירידה: שיעור התמותה במהלך האשפוז במחלקות פגים ירד מ-25.6% ל-18.2%. הירידה היא בכל קבוצות שבוע ההיריון ובכל קבוצות משקל הלידה. בשבוע ה-25 להריון הירידה היא מ-60.7% לכדי 40.7%, בין שתי התקופות שהוזכרו לעיל. בשבוע ה-28 – הירידה היא מ-16.3% ל-7.7%.
בין שני פרקי הזמן (1995-1999 בהשוואה ל-2010-2014) הנכללים בהשוואה נרשמה עליה דרמטית בשימוש ב-CPAP (טיפול נשימתי), מ-31.5% ל-65.2%. במקביל היתה ירידה בהנשמה מכאנית, מ-72.9% לכדי 55.6% מכלל הפגים. חלה ירידה בשיעור מקרי אלח דם מאוחר (לאחר גיל 3 ימים) מ-35% ל-24.7%. נרשמה ירידה ניכרת באחוז רטינופתיה של פגות (ROP דרגות 4-3) מ-9.1% ל-4.4%. גם נצפתה ירידה בצורך בהתערבות טיפולית הכוללת קריוטרפיה, טיפול בלייזר או הזרקת אבסטין. גם חלה ירידה בשיעור הפגים שאובחנו עם דימום בחדרי המוח בדרגות 4-3 – מ-13.5% ל-12.8%. כמו כן חלה ירידה בתינוקות עם לויקומלציה פריוטריקולרית.
מבין 18,412 התינוקות ששוחררו חלה גם עלייה ב-35% בין שתי התקופות בנוגע לשיעור התינוקות שלא סבלו מתחלואה ניאונטלית משמעותית, כמו מחלת ריאות כרונית ו/ או דימום בחדרי המוח ו/או הידרוצפלוס ו/או לויקומלציה ו/או רטינופתיה של פגות ו/או ניתוח עקב נמק מעי.
על היולדות נמסרו הפרטים הבאים: 27.7% מהן היו בגיל 35 ומעלה. אצל יותר מרבע מהאמהות ההיריון הושג בטיפולי פריון. 19.6% עברו IVF ב-2014, לעומת 17.1% ב-2010. 72.3% ילדו בניתוח קיסרי ב-2014 לעומת 68.8% ב-2010.
ד"ר ציפי שטראוס, מנהלת מחלקת פגים וילודים במרכז הרפואי "שיבא", אמרה ל"ידיעות אחרונות" כי "תוצאות הדו"ח מעודדות, משום שהוא מצביע על ירידה בתחלואה ועל עלייה בהישרדות הפגים. עם זאת, הוא מתייחס רק לפגים שנולדו במשקל מאד נמוך. 9%-8% מהלידות הן במשקל גבוה מ-1500 גרם – לידות שמסתבכות או עם מומים מולדים – שגם הם מגיעים לפגיות וגם כאן יש שיפור משמעותי בהישרדותם, וזאת תודות לשיפור מתמיד בטכנולוגיה ובצורה שבה מטפלים כיום בפגים בבתי החולים והיכולת של הצוות להתמודד עם סיבוכים".
לדבריה, "יש עוד מקום לשיפורים, למשל בכל הקשור למתן מענה לנושא הזיהומים. הבעיה העיקרית בפגיות היא שכיום מספר האחיות העוסקות בתחום הזה נמוך מדי: בטיפול נמרץ יש רק אחות אחת לכל 4 פגים ואחות אחת בלבד ל-10 בפגיה. את הפער הזה יש לצמצם".