הגוף האמריקאי הרשמי למאבק בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה (The National Action Plan for Combating Antibiotic-Resistant Bacteria) הציב כמטרה להפחית את השימוש הלא ראוי באנטיביוטיקה בקהילה ב-50% עד שנת 2020. עם זאת, היקף השימוש הלא ראוי באנטיביוטיקה בקהילה נותר לא ידוע.
עוד בעניין דומה
מחקר חדש בדק את השיעור של מרשמי אנטיביוטיקה פומית בקהילה לפי גיל ואבחנה, והעריך את השיעור של השימוש באנטיביוטיקה שייתכן והיה לא ראוי בקרב מבוגרים וילדים בארצות הברית.
על ידי שימוש בסקרי רפואה אמבולטוריים ארציים שנערכו בין השנים 2010 ל-2011 בארצות הברית, הוערכו הכמות השנתית והשיעור לאחר תיקנון לגודל האוכלוסייה (עם רווח סמך של 95%) של ביקורים אמבולטוריים שבהם ניתן מרשם לאנטיביוטיקה פומית בחלוקה לפי גיל, מחוז ואבחנה. בהתבסס על קווי הנחייה לאומיים והבדלים מקומיים במרשמים הוערכו שכיחות אבחנות ספציפיות ושיעור כללי וראוי של מרשמי אנטיביוטיקה.
מתוך 184,032 ביקורים שנבדקו, 12.6% מהביקורים (95% CIי12.0%-13.3%) הסתיימו במתן מרשם לאנטיביוטיקה. סינוסיטיס היתה האבחנה הבודדת שנמצאה קשורה להכי הרבה מרשמי אנטיביוטיקה לכל 1,000 איש [56 מרשמי אנטיביוטיקה (95% CIי 48-64)], אחריה Otitis mediaי [47 מרשמי אנטיביוטיקה (95%CIי 41-54)] ודלקת גרון חריפה (Pharngitisי) [43 מרשמי אנטיביוטיקה (95% CI 38-49)].
במצטבר, מצבים נשימתיים חריפים הסתיימו ב-221 מרשמי אנטיביוטיקה לכל 1,000 איש (95% CIי 198-245) בשנה, אבל רק 111 מרשמי אנטיביוטיקה הוערכו כראויים למצבים אלו. עבור 1,000 איש, בקרב כל האבחנות וקבוצות הגיל במשותף, מוערך כי 506 מרשמי אנטיביוטיקה (95%CIי 458-554) נרשמים בשנה, ומתוכם רק 353 ראויים.
לדברי החוקרים, ממצאים אלו תומכים בצורך לבסס יעד מטרה וסדר במרשמי אנטיביוטיקה בקהילה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
