• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

איגוד רופאי בריאות הציבור דורש מהשב"ס אפשר הטיפולים החדשניים ב-HCV לאסירים

למרות שהטיפולים היקרים נכנסו לסל הבריאות לפני כשנתיים, היעדר תקציב ומחלוקת בנוגע ליישום חוק בריאות ממלכתי הביאו לכך שאסירים אינם עוברים בדיקות לאיתור HCV ואינם מקבלים את הטיפול החדשני והיעיל במחלה; איגוד רופאי בריאות הציבור שיגר מכתב בנושא לקרפ"ר השב"ס

אסיר בכלא (צילום: אילוסטרציה)
אסיר בכלא (צילום: אילוסטרציה)

איגוד רופאי בריאות הציבור שיגר בשבוע שעבר מכתב לקצין הרפואה הראשי של שירות בתי הסוהר, ד"ר ליאב גולדשטיין, בו הוא תובע מתן טיפול עדכני ויעיל נגד דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) מסוג C לאסירים, בהתאם לסל הבריאות.

הפנייה נעשתה בעקבות פרסומים בתקשורת על כך שאסירים החולים במחלה זאת לא זוכים לאבחון ולטיפול רפואי נאות. יו"ר האיגוד, פרופ’ נדב דוידוביץ', ראש המחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון, ומזכיר האיגוד, ד"ר חגי לוין, החתומים על המכתב, ציינו כי פנייתם נעשית בהתאם להחלטת בית משפט, שיש להתחיל ולטפל בהקדם האפשרי בכלל האסירים עם הפטיטיס C בתרופות היעילות הנכללות מזה כשנתיים בסל התרופות הלאומי הבסיסי.

"אנו מבקשים להדגיש", כתבו ראשי איגוד בריאות הציבור, "שמדובר בזכות החוקית של אוכלוסיית האסירים לקבלת שירותי בריאות זהים לאותם שירותי הבריאות הבסיסיים להם זכאים כלל האזרחים במדינה, ולא כפריבילגיה מיוחדת כלשהי - כפי שגם פסק בית המשפט.

"מדובר בזכות החוקית של אוכלוסיית האסירים לקבלת שירותי בריאות זהים לאותם שירותי הבריאות הבסיסיים להם זכאים כלל האזרחים במדינה"

"כל תושב בישראל זכאי לשירותי הבריאות הבסיסיים על-פי חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, אלא אם כן הוא זכאי להם מכוח חיקוק אחר כגון פקודת בתי הסוהר. זאת ועוד: המדינה אחראית למימון סל שירותי הבריאות – כלומר מדובר בסל הבריאות הבסיסי השלם המתוקצב במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ואף מתעדכן מדי שנה. זהו סל המינימום הבסיסי הסטנדרטי לו זכאי כל תושב, לרבות אסיר, ואין מדובר ב'סל מקסימום', שאין חובה לספקו במלואו".

"יתרה מזאת", ציינו מחברי המסמך, "דווקא מתן הטיפול היעיל והעדכני לדלקת כבד נגיפית מסוג C שנכנס לסל הבריאות בישראל (סל שאף הורחב השנה בטיפולים יעילים נוספים לדלקת כבד נגיפית מסוג C ) מאפשר לצמצם משמעותית את סכנת ההדבקה במחלה זו בין האסירים המצויים בכותלי בתי הסוהר, לצמצם את סכנת ההידרדרות למחלה קשה ומסובכת, עד סכנת מוות או עד כדי צורך בהשתלת כבד, וכן הוא מגן גם על כלל האוכלוסייה אשר אליה שבים האסירים.

"אנו קוראים להקים בהקדם מנגנון עדכון תקציבי מוסדר עבור סל שירותי הבריאות לאסיר... החלטת בית המשפט רק ממחישה את הצורך בשמירה מתמדת על זכויות הבריאים והחולים בארץ כאחד - לרבות אסירים - על מנת לצמצם את אי השוויון הגדל בבריאות הציבור ובשירותי הבריאות בארץ; אי שוויון רפואי-חברתי הנובע לעיתים קרובות מדי, מכשלים כרוניים בתקצוב מערכות הבריאות והרפואה המונעת בישראל".

לפני פחות מחודש דווח ב"גלי צה"ל" על העדר בדיקות לגילוי צהבת בבתי הסוהר בארץ, מצב ההופך את בתי הכלא למעשה לחממה של הידבקות במחלה. מבין כ-24 אלף אסירים בישראל, כ-350 מאובחנים כחולים בהפטיטיס C, צוין בדיווח. אלא שהתרופות החדשות לטיפול במחלה לא ניתנות בבתי הסוהר ומצבם של החולים הזקוקים להן מחמיר.

לפי הדיווח ב"גלי צה"ל", הסיבה לכך היא תקציבית. חוליו בורמן, מנכ"ל עמותת "חץ" המטפלת בחולי הפטיטיס C, הביע חשש בדיווח הרדיו מפני התפשטות המחלה עקב היעדר אבחון להימצאותה בקרב אסירים. שירות בתי הסוהר מסר בתגובה, לפי הדיווח בגל"צ, "עם כניסת קוקטייל התרופות החדש לטיפול בהפטיטיס C לסל התרופות פנינו למשרדי האוצר והבריאות בבקשה למענה תקציבי שיאפשר את הבדיקות לאיתור נשאי הנגיף והטיפול הנדרש לאסירים. התקציב טרם התקבל".

באוקטובר האחרון פירסם אתר "וואלה", כי חרף העובדה שעלות הבדיקה לגילוי הפטיטיס C היא כ-30 שקל בלבד, היא אינה מתבצעת בקרב אסירים, והטיפול החדשני ב-HCV אינו מוצע להם. גם אז נימקו משרדי הבריאות והאוצר את המצב בהיעדר תקציב.

בדיווח נמסר, כי על פי נתוני משרד הבריאות, בשנים 2015-2013 היה ידוע על 56 חולי הפטיטיס C חדשים בישראל, ובין השנים 2008-2000 אירעו 115 מקרי מוות כתוצאה מהמחלה. בשבע השנים האחרונות ירד הממוצע השנתי ל-­77 מקרי מוות בשנה.

מספרם המדויק של האסירים הלוקים במחלה לא ידוע, ושירות בתי הסוהר מסר בשעתו כי אין בידיו פילוח לגבי מחלות האסירים לפי סוגיהן ואין פילוח לגבי מקרי המוות המתרחשים בבתי הכלא על-פי סוג המחלה שגרמה לכך. האתר העריך את מספר החולים בכ-300 אסירים.

"יחד עם זאת", נמסר בתגובת השב"ס ל"וואלה", "ניתן לומר שמדובר במקרים אחדים בלבד. מערכת ממחושבת רפואית נמצאת בתהליכי פיתוח". עמותת "חץ" טוענת כי בין כתלי בתי הכלא בארץ יש כ-­800 חולים ונשאים.

רופאים מומחים למחלות כבד, שרובם מטפלים באסירים חולי צהבת נגיפית במסגרת הסכמים של בתי חולים ציבוריים עם מתקני הכליאה הקרובים אליהם גאוגרפית, אמרו לאתר כי "קיים קשר שתיקה הדדית בין הגופים הממשלתיים בנושא הזה".

דיון בנושא התקיים בעבר במסגרת ישיבות ועדת הכנסת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול. פרופ’ ריפעת ספדי, מנהל יחידת הכבד ב"הדסה" עין כרם ויו"ר החברה הישראלית לחקר הכבד, צוטט באותו דיווח: "אני יזמתי פעם פגישה עם בכירים בשב"ס והודו בפני: 'אנחנו מודעים לבעיה המדאיגה אבל נפעל רק תחת הוראות משרד הבריאות. כיום אין הוראה כזאת ולכן איננו עושים בדיקות'".

צוותו של פרופ’ ספדי נטל חלק בשנה שעברה במחקר בינלאומי רחב היקף שעסק בהיקף המחלה בקרב אסירים בעולם. התוצאות היו כי כ-28% מאוכלוסיית האסירים בעולם נשאית הפטיטיס C. בחלק לא מבוטל מהמקרים ההדבקה נעשית בתוך בתי הסוהר בעקבות שימוש בסמים. בארה"ב, שיעור הנשאות להפטיטיס C בבתי הכלא נע בין 12% ל-35%. ברוב מדינות ארה"ב אסירים עוברים בעת שהותם בכלא בדיקות לנשאות המחלה.

גם דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה ציין, כי אסירים שאובחנו כנשאים ולכן זכאים לטיפולים הכלולים בסל הבריאות אינם מקבלים אותם. הדו"ח הצביע על כך שהמחלה הכרונית הבולטת ביותר בקרב אסירים היא צהבת. הטיפול בה נעשה אמנם בין כותלי בתי הסוהר אבל הוא טיפול לקוי, קבע הדו"ח.

תגובת משרד הבריאות: "ההגדרה של קבוצת הסיכון איננה מתייחסת לאסירים אלא למי שמצוי בקבוצת הסיכון, שהם אנשים שהשתמשו בסמים בהזרקה. זוהי גם המלצת המשרד לשירות בתי הסוהר. הרפואה בשב"ס מנוהלת באופן עצמאי ומתקציב נפרד. בכוונתנו לשלב את השב"ס בדיוני התוכנית הלאומית להפטיטיס C".

נושאים קשורים:  חדשות,  הפטיטיס C,  HCV,  שירות בתי הסוהר,  אסירים,  סל הבריאות,  איגוד רופאי בריאות הציבור
תגובות