מסמך חדש של משרד הבריאות מגדיר נהלי האבחון והטיפול בחולי "זיקה"

צוות מיוחד של 13 מומחי רפואה בכירים בתחומים שונים, שהקים משרד הבריאות, פירסם אמש (ב') הנחיות חדשניות, מפורטות ועדכניות לגבי נגיף ה"זיקה".

ההנחיות כוללות הגדרות המבדלות בין מי שנחשף לנגיף, מי שנחשד כנדבק בו ומי שהימצאות הנגיף בגופו אכן מאומתת. כמו כן, כולל המסמך מידע מפורט על דרכי ההידבקות בנגיף, תסמיני המחלה, תסמינים נדירים יותר וגם הנחיות בדבר בדיקות האבחון שיש לעבור בכל מקרה ומקרה.

צוות המומחים שחיבר את המסמך, שהופץ במסגרת חוזר מטעם ראש שירותי בריאות הציבור, כלל את הרופאים: פרופסור ‏איתן לוננפלד (מנהל היחידה לפוריות והפריה חוץ גופית ב"סורוקה"), ‏פרופסור ‏רוני מימון (מומחה לרפואת נשים ואולטרסאונד בהריון מ"אסף הרופא" ומכבי), פרופסור ‏אריאל מני (מנהל חדרי הלידה בבית החולים ליס באיכילוב), ‏פרופסור ‏רלי הרשקוביץ (מומחית ברפואת נשים וסריקת מערכות מסורוקה), ‏פרופסור אלי‏ סומך (מומחה ברפואת ילדים ומחלות זיהומיות וחיסונים ב"וולפסון" ), ‏פרופסור ‏דן‏ מירון (מנהל מרפאת מחלות זיהומיות בילדים ב"העמק"), ‏פרופסור ‏אלה מנדלסון, (מנהלת המעבדה המרכזית לנגיפים במשרד הבריאות), ד"ר‏ יניב ‏לוסטיג (מהמכון האנדוקריני ב"שיבא"), ד"ר ‏לאור ‏אורשן (מנהלת המעבדה האנטמולוגית של משרד הבריאות), ‏ד"ר דניאל גולדמן (מומחה בתחום מרפאות מטיילים לחו"ל), ‏סא"ל ד"ר מנור שפריץ (ראש ענף בריאות בחיל רפואה בצה"ל), ד"ר‏ אמיליה‏ אניס מנהלת אגף אפידמיולוגיה במשרד הבריאות) ויעל גלזר ממשרד הבריאות.

כל מי ששהה במדינה שבה מתרחשת כיום העברה פעילה של הנגיף ייחשב לצורך ההתייחסות הרפואית על מצבו כ"נחשף". בהגדרה זו גם מי שקיים מגע מיני שכלל העברת זרע במדינה שבה קיימת פעילות הנגיף. במסמך הודגש, כי מתברר עתה שגבר שנדבק בנגיף הוא בעל פוטנציאל הדבקה דרך הפרשת נוזל הזרע עד 10 שבועות לאחר שנדבק. עקב כך נקבע בהנחיות, שעל הגורמים המטפלים להורות שיש להימנע מיחסי מין מכל סוג הכולל העברת זרע מגברים "המוגדרים חשופים" לבנות הזוג שלהן ולקיים יחסי מין מוגנים רק באמצעות קונדום ובשימוש תקין.

כל מקרה חשוד הוא מי שמוגדר כ"חשוף" אבל שגם הופיעו אצלו לפחות שניים מהתסמינים הבאים: חום גבוה, פריחה, כאבי פרקים, דלקת לא מוגלתית של לחמית העין (עיניים אדומות) – שהם השכיחים ביותר - או כאבי שרירים, כאבי ראש, כאבים בארובת העין, הקאות (פחות שכיחות). כ-80% ממקרי הזיקה הם אסימפטומטיים.

הגדרת מקרה מאומת הוא כל מי שעבר בדיקה מעבדתית מתאימה (PCR), בזמן אמת, שתוצאותיה נמצאו חיוביות. היא כוללת לקיחת דגימת דם (נסיוב), דגימת דם מלאה (שתיהן בנפח של 4 מ"ל כל-אחת) ושתן (5 מ"ל). הבדיקות מיועדות לזהות RNA נגיפי. תשובה שלילית מהבדיקות הללו לגבי נוכחות הנגיף איננה שוללת בהכרח את דבר קיומה של המחלה בהווה או בעבר.

נשים הרות ששהו באזור שבו יש פעילות זיקה או באו במגע עם אדם שחזר מאזור כזה גם צריכות לעבור בדיקות סריקה עובריות בהקשר לסיכון למיקרוצפליה של העובר וגם לגבי תסמונת גיליאן-בארה למרות נדירותה.

את בדיקות המעבדה יש לבצע בתוך 14 יום מהופעת התסמינים, או פרק זמן דומה מעת החשיפה לנגיף לגבי נשים הרות. כל מקרה חשוד חייב לעבור בדיקות אלו. נשים הרות יעברו לא יאוחר מחודש מתחילת התסמינים ו/או החשיפה. ככל שזמן לקיחת הדגימה קרוב יותר להופעת התסמינים יש סיכוי טוב יותר לזיהוי הנגיף. מאחר שאין כיום טיפול ספציפי למחלת זיקה וגם לא חיסון ההמלצות הן לטפל באמצעות פרצטמול להורדת חום, אבל לא לתת תרופות המכילות אספירין או תרופות מקבוצת ה-NSAID.

כל דגימות הגם והשתן של נבדקים שיילקחו ישמרו 24 שעות בקירור (8-4 מעלות) וההעברה למעבדה תיעשה במיכל קר-חום סגור בתוך אריזה משולשת ובסימון "ביו-הזרד" בולט.

רופאים ואחיות שיתקלו במקרים חייבים למלא טפסי דיווח. כל מקרה חייב בטופס 17. מעתה הנגיף זיקה ותסמיני המחלה בהקשר ליילודים חייבים בדיווח פרטני אינדיווידואלי, מידי ללשכת הבריאות המחוזית. ההנחיות גם כוללות הוראה להימנעות מקבלת תרומת דם 28 יום מעזיבת אזור בסיכון.

לנשים הרות או שמתכננות הריון בתקופה הקרובה, מומלץ לשקול דחיית נסיעה לאזור שבו מתרחשת העברה פעילה של נגיף הזיקה – כלומר במיוחד במדינות אמריקה הלטינית. לאשה המבקרת באחת המדינות (רשימת המדינות מתעדכנת על-ידי ה-WHO ) מומלץ להימנע מלהרות במהלך ביקורה וכן במהלך ארבעה שבועות מרגע עזיבת האזור שבסיכון.

יש להציע לכל אישה הרה העונה על הגדרת מקרה של נחשף, חשוד או מאומת, לבצע, בנוסף לבדיקות מעקב הריון המקובלות כשיגרה בארץ, גם סקירה מכוונת של מדידת היקף הגולגולת של העובר ואזורי המוח החל מהשבוע ה-16 להריון . על בדיקה זו לכלול מדידת היקף הגולגולת.

במידה שאין ממצאים חריגים, יש לחזור על הבדיקה פעמיים נוספות במרווחים של 4-6  שבועות (בהתאם לגיל ההיריון). לפי הצורך, ניתן להיעזר באמצעי דימות נוספים כמו MRI. במידה שיימצא ממצא מחשיד, מומלץ להפנות את האישה למרפאה להריון בסיכון גבוה. על מנת לקבל מידע על בדיקות אבחון נוספות, זמינותן ומשמעותן, רופא מרפאה להריון בסיכון יכול לפנות למרכז הארצי לנגיפים זואונוטים במעבדה המרכזית לנגיפים בתל השומר.

אשה הרה שאיננה עונה על הגדרת מקרה של נחשף, חשוד או מאומת, אינה נדרשת לביצוע פעולות מעבר למומלץ לכל אישה הרה.

מחברי מסמך ההנחיות הדגישו, כי זיקה היא לרוב מחלה קלה ורק במצב חמור שהוא די נדיר יש צורך באשפוז. בישראל, עד כה, אובחנו ואושפזו 2 מקרים שנדבקו בנגיף ולאחר שהחלימו מצבם טוב. בשבועות האחרונים תוארו באירופה מספר מקרים מיובאים ובשבוע אחרון תוארו בצרפת ובניו זילנד מקרים מיובאים עם סיבוכים נוירולוגיים. אמש דווח על מקרה ראשון ברוסיה.

להורדת החוזר המלא לחצו כאן