הר"י: מתנגדים לדרישה לציין את אבחון המחלה על אישורי מחלה למעסיקים

ההסתדרות הרפואית העבירה לוועדת הבריאות של כנסת את עמדתה בהקשר לתיקון בנהלי ותקנות דמי מחלה – נושא שצפוי לעלות היום (ג') לדיון בוועדה. במכתב, שנשלח ליו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף, מציעה הר"י תיקון נוסף לאלו שהועלו בדיונים קודמים.

לפי עמדת הר"י, היא תומכת בתיקון לפיו תעודת מחלה שיקבל מטופל מיידי הרופא לא תכלול את אבחון המחלה. "תיקון זה", כתב יו"ר ההסתדרות הרפואית ד"ר ליאוניד אידלמן, "בא גם בעקבות פנייתנו למשרד הכלכלה עוד ב-2008 ובהמשך לפגישות והתכתבויות שהתקיימו בין הר"י ליועצות המשפטיות של משרד הבריאות".

לדבריו ד"ר אידלמן, "לעובד כאדם וכמטופל יש זכות חוקתית לפרטיות, ואין בעצם קיומם של יחסי עובד-מעסיק כדי לאיין אותה. חשיפת אבחון המחלה שממנה סבל או סובל העובד, לעיני מעסיקו, מהווה פגיעה בזכות העובד לפרטיות. יתר על כן, חשיפת פרטים בריאותיים אודות העובד עלולה לפגוע בו באופן בלתי מידתי הן במקום עבודתו והן בקהילה שבה הוא חי".

ד"ר אידלמן: "הצעת הר"י היא לכלול בתקנות אפשרות שלכל עובד יינתנו שלושה ימי מחלה בשנה, מתוכם שניים ברצף, שבהם יוכל להיעדר מפאת מחלה ומבלי להציג אישור מחלה"

כמו כן מצביע יו"ר הר"י על העובדה שכללי האתיקה הרפואית קובעים כי, "הרופא הרושם תעודת מחלה לגורם שאיננו רפואי יקפיד על סודיות תוכן המידע הרפואי וירשום בה רק כי 'פרטי המחלה המתועדים ברישומים הרפואיים המצויים ברשותי'. למיטב ידיעתנו, זהו גם הנוהל בחלק מקופות החולים כיום".

הר"י מציינת, כי בשל הרפורמה בבריאות הנפש שתיכנס לתוקף ב-1 ביולי, הסוגייה הופכת לרלוונטית מתמיד. "המטפל הראשון שאליו יגיע המטופל עם בעיה רגשית/נפשית הוא רופא המשפחה. זה שבדרך כלל גם מנפק את אישורי המחלה למטופל", כתב יו"ר הר"י, "אם היעדרות המטופל מהעבודה נוגעת למצב רגשי או נפשי, מן הראוי לשמור על חסיונה כשם שחסיונה של כל מחלה או בעיה בריאותית גופנית נשמר".

הר"י הודיעה לוועדת הבריאות כי היא דוחה את הטענות בדבר הזדקקות המעסיק לאבחון המחלה על מנת לאמוד את אמינות האישור. "על פי כללי האתיקה הרפואית", כתב ד"ר אידלמן, "לרופא יש שיקול דעת עצמאי באשר למתן אישורי מחלה, גם נוכח לחץ אפשרי מצד המטופל או בני משפחתו. הטלת ספק כללית וגורפת באישורי מחלה עשויה לפגוע בשיקול דעת זה".

"לפיכך, עמדתנו היא כי די יהיה למעסיק בכך שהעובד יציג בפניו תעודה חתומה בידי הרופא, המציינת שהעובד איננו מסוגל לעבוד עקב מחלה", כתב.

בנושא ימי מחלה ללא אישור מהרופא, מציינת הר"י כי במסגרת הדיונים הרבים שקיימה ההסתדרות הרפואית עם משרד הכלכלה, נציגי המעסיקים, נציגי הסתדרות העובדים ונציגי משרדי הממשלה השונים, "עלתה שוב ושוב בקשתנו לקביעת מספר מצומצם של ימי מחלה שבהם לא יידרש העובד להציג למעסיק אישור מחלה מרופאו".

"רופאי הקהילה בכלל ורופאי המשפחה בפרט, מטפלים מדי יום בעשרות מטופלים ונאלצים להתמודד יום-יום, שעה-שעה, עם עומס אדיר. במקרים רבים הגעתו של מטופל המבקש אישור מחלה למרפאה איננה נדרשת, בייחוד כשמדובר במקרים קלים כגון צינון או גב "תפוס" - שאלו הן ההפניות השכיחות ביותר לרופאי משפחה שמחייבים את המטופל לנוח בביתו. אין כל טעם בגרירת המטופלים למרפאות והכנסתם לתורים הארוכים במקרים שכאלה, בוודאי כשאלו באים על חשבון זמנו של הרופא עם מטופלים אחרים. הצורך להפחית בעומס המוטל על רופאי הקהילה הוא צורך לאומי המחייב את התגייסות כל הצדדים המעורבים", נכתב.

"מבדיקה השוואתית שערכה הר"י בין מדינות מפותחות בעולם", ציין ד"ר אידלמן, "עולה כי במרביתן לא נדרשים כיום העובדים להציג אישורי מחלה כאשר מדובר במחלה קצרת-מועד. במקרים שכאלה נהוג להסתפק בהצהרת העובד על מחלתו תוך הגבלת מספר ימי ההצהרה הללו".

"לפיכך, הצעת הר"י היא לכלול בתקנות אפשרות שלכל עובד יינתנו שלושה ימי מחלה בשנה, מתוכם שניים ברצף, שבהם יוכל להיעדר מפאת מחלה ומבלי להציג אישור מחלה. יוזכר כי על פי חוק דמי מחלה, אין המעסיק משלם לעובד שכר תמורת יום המחלה הראשון ואילו עבור היום השני והשלישי הוא משלם שכר חלקי בלבד, כך שעלות ההצעה למשק איננה בלתי סבירה".