ישנן מעט עדויות מחקריות בנוגע להשפעות ארוכות-הטווח של סקירת סוכרת סוג 2 על התחלואה באוכלוסייה. החוקרים בחנו את ההשפעות של תכנית סקירה לסוכרת באוכלוסייה על תחלואה קרדיווסקולרית, דירוג בריאות אישי (self-rated health) ואורח חיים בריא.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר אשכולות מבוקר, אקראי, מעשי, עם קבוצות מקבילות בנושא סקירה לסוכרת (מחקר ADDITION-Cambridge). המחקר כלל 18,875 נבדקים, מ-32 מרפאות כלליות במזרח אנגליה (27 מרפאות נבחרו לבצע סקירה לסוכרת, 5 לא ביצעו סקירה לסוכרת כביקורת), בגילאי 40 עד 69, הנמצאים בסיכון גבוה לחלות בסוכרת.
מבין המבקרים שהיו מתאימים לבצע סקירה, 466 (2.9%) אובחנו כחולי סכרת. 7 שנים לאחר החלוקה האקראית של המרכזים, נשלחו שאלונים בדואר לדגימה אקראית מבין החולים: 15% מהקבוצה שעברה את בדיקת הסקירה (כולל חולים שעברו בפועל את הסקירה וכאלו שלא) ו-40% מקבוצת הביקורת.
תחלואה קרדיווסקולרית בדיווח עצמי, דירוג בריאות אישי (שנמדד על ידי סקר הבריאות SF-8 והכלי EQ-5D), ואורח חיים בריא הושוו בין קבוצות המחקר, תוך שימוש באנליזת הכוונה לבצע סקירה (intention-to-screen).
מבין 3,286 השאלונים שנשלחו 1,995 (61%) הוחזרו, ומתוכם 1,945 נכללו באנליזה (מקבוצת הסקירה: 1,373; מקבוצת הביקורת: 572).
לאחר 7 שנים, לא נמצא הבדל משמעותי בין קבוצת הסקירה לקבוצת הביקורת באחוז המשתתפים שדיווחו על התקף לב או שבץ (יחס סיכויים = 0.90, רווח סמך 95%: 1.15-0.71); לא נמצא הבדל משמעותי בניקוד שהתקבל בסקר הבריאות הפיזית SF-8 כאינדיקטור לבריאות עצמית (β-0.33, רווח סמך 95%: (1.80-)-1.14); או בניקוד של המדד הוויזואלי האנלוגי EQ-5Dי (β:0.80, רווח סמך 95%: (1.28-)-2.87); או בפעילות הגופנית הכוללת (β-0.50, רווח סמך 95%: (4.08-)-5.07); או בסטטוס העישון בעת מילוי השאלון (יחס סיכויים = 0.97, רווח סמך 95%: 1.32-0.72) או בצריכת האלכוהול (-0.14β, רווח סמך 95%: (1.07-)-1.35).
החוקרים מסכמים, כי נראה שההזמנה לבצע בדיקת סקירה לסוכרת סוג 2 משפיעה לאחר 7 שנים באופן מוגבל בלבד על תחלואה קרדיווסקולרית באוכלוסייה, על מצב דירוג הבריאות האישי ועל אורח חיים בריא.