• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
דעות

אני רואה כיצד אנשים מתים שלא לצורך במערכת הבריאות הישראלית

בשיחות הנערכות במחלקות השונות עומדים מנהלי המחלקות בפרץ הרגשות של הרופאים הכפופים להם: "אנחנו מסכנים חיים, צריך לסגור את המחלקה לפניות מבחוץ"

05.03.2015, 10:51

אני רוצה לבקש שתפתרו לי חידה.

אתם הרופא האחראי כרגע במחלקת נשים ויולדות כלשהי בארץ. השעה 15:30 והתורנות החלה. אתם מקבלים את דו"ח המצב בקומה: במיון היולדות שלכם ממתינות כרגע 12 נשים לבדיקה, בשלבי הריון שונים. חלקן סובלות מצירים. חלקן אחרי ניתוח קיסרי אחד או יותר בעבר - ולידה עלולה לסכן את חייהן. אבל, איש עוד לא ראה אותן. הן נמצאות במיון "רק" שלוש שעות וצוות הרופאים במיון לא הספיק להגיע אליהן.

במיון נשים הסמוך אליו ממתינות רק שמונה נשים. חלקן מדממות באופן פעיל. לשתיים יש גידול ממאיר וחסימה של המעי הגס. הן מקיאות בגלל זה, אבל הרופא הבודד במיון לא הגיע אליהן. הוא גם לא הגיע לשירותים או לארוחת הצהריים. איש לא ראה אותן עדיין, הן במיון רק שעתיים. במחלקת יולדות, במחלקת הריון בר-סיכון ובמחלקת נשים' גם המיטות במסדרון מאוכלסות. יש שם נשים לאחר הניתוח שלא נבדקו מאז שהסתיים הניתוח, כי לא היה אף רופא פנוי.

חדר הלידה כולל 12 חדרים, כולם מלאים. ועכשיו זה מתחיל להיות מעניין: שלוש נשים מתוך אלו שנמצאות בחדר לידה ובמחלקת הריון בר-סיכון זקוקות לניתוח קיסרי. הן זקוקות לו עכשיו, או לכל המאוחר בחצי השעה הקרובה. שתיים מהן זקוקות לו כדי להציל את חייהן ואת חיי העובר שלהן בגלל רעלת הריון קשה. אצל השלישית, ה"יותר קלה", אי ביצוע ניתוח קיסרי יסתיים "רק" במות העובר. האם תצטרך לחיות עם הצער. במחלקת נשים אישה נוספת הזקוקה לניתוח בגלל שיזור שחלתי. עיכוב בניתוח שלה יגרום לאובדן השחלה שפשוט תקמול ותמות בתוך גופה מחוסר אספקת דם.

לא מזמן אמרה לי רופאה גינקולוגית:  "אני לא מצליחה להתמודד גבי, אנשים ימותו לי!"

לרשותכם עומדים חמישה רופאים גינקולוגים, מתוכם לכל ניתוח תצטרכו להפריש שני גינקולוגים. צוות חדר ניתוח הוא פחות בעייתי לחישוב. יש רק אחד. אם אין תאונה או ניתוח חירום אחר בבית החולים (ותמיד יש) תוכלו אולי לגרד עוד צוות ניתוח. אתם לא יכולים לקרוא לאיש מהבית, כי המדינה לא מתקצבת אנשי צוות נוספים.

עכשיו, כיצד תפתרו את החידה?

חמישה גינקולוגים האמורים לאכלס גם את מיון נשים, את מיון יולדות, את חדר לידה, את מחלקות האישפוז (רופא אחד לכל הפחות לכל יחידה - סך הכול ארבעה) ועוד שני רופאים לניתוח. את מי תנתחו קודם? את זאת שבסכנת חיים מספר 1, את מספר 2? את זאת שתאבד "רק" את העובר, או זאת שתאבד "רק" את השחלה?

זאת לא חידה תיאורטית. כך מתחילים את התורנות שלהם רופאים במחלקות השונות בארץ. לאחר שמונה שעות עבודה, בצוות "מלא" על-פי הגדרות המדינה, אך חסר מאוד לפי צורכי תושביה, הם מקבלים תורנות עמוסה בסכנות פוטנציאליות. החרדה שהם מרגישים אמיתית.

לא מזמן אמרה לי רופאה גינקולוגית אחת, כי היא מרגישה אובדן שליטה אמיתי בתורנויות שלה. "אני לא מצליחה להתמודד גבי, אנשים ימותו לי!". היא היתה ערה אחרי 30 שעות. לא העייפות הטרידה אותה.

"מצוקת הבריאות במדינת ישראל פותרת לה את מצוקת הדיור. אנשים מתים שלא לצורך"

בשיחות הנערכות במחלקות השונות עומדים מנהלי המחלקות בפרץ הרגשות של הרופאים הכפופים להם. "אנחנו מסכנים חיים, צריך לסגור את המחלקה לפניות מבחוץ". אך ידיהם קשורות גם כן. לאן יילכו המטופלים כשהגן שלנו סגור?

האחיות המתרוצצות בין המטופלים מגיעות אף הן לקריסה. העבודה שלהן, הכרוכה במגע ישיר עם המטופלים, מביאה אותן לתשישות מהירה. הן ממצות את האנרגיה בשמונה שעות המשמרת שלהן והולכות הביתה - רק כדי לבוא לעוד יום מטורף למחרת. והרופאים עומדים ומקנאים ב"משמרת" הקצרה. הם יעברו יותר משלוש כאלו לפני שייכנסו לרכבם וייסעו.

במדינת ישראל, מצוקת הדיור מקבלת כותרות. יש לה אב ואם ואף דודים רבים. לכולם פתרונות. כולם רוצים לשים את ידם על הקופה כדי לפתור את הבעיה לפי הדרך שהם רואים לנכון. בלי לשים לב, מצוקת הבריאות במדינת ישראל פותרת לה את מצוקת הדיור. אנשים מתים שלא לצורך. אומר זאת שוב - אנשים מ ת י ם שלא לצורך.

לא רק זקנים בסוף חייהם. ילדים מתים. נשים וגברים צעירים מתים. אנשים מכל טווח האוכלוסייה מתים שלא לצורך. הרופאים והאחיות הנהדרים, המסורים, המלומדים והחרוצים במדינה שלנו, כבר לא יכולים לכסות על החור האדיר שנוצר במערכת. החוסר מרתיח. תקציב הדיור? אין צורך בדירה אם אתה מת. תקציב הביטחון? אין צורך להגן עליך אם אתה מת. תקציב הדתות? למה לשלם למתווכים? אם אתה מאמין, בקרוב תפגוש את בוראך בין כה וכה.

למי שלא הבין. אני לא כותב כדי להחליף את בנימין נתניהו. התמימות שהיתה לי ב-2011, בתקופת מאבק הרופאים' התחלפה בציניות עייפה. אני לא חושב ששלטון אחר או ראש ממשלה אחר יהיה בהכרח טוב יותר. הוא רק יהיה אחר. אני כותב בשמה של המערכת היתומה. מערכת הבריאות במדינת ישראל צריכה אב ואם. היא צריכה שיילחמו בשבילה. הרופאים לא יעשו זאת. הם לא יודעים איך. בכל פעם שרופא מרים שלט במדינה הזאת, מאשימים אותו ב"הפקרת החולים" וב"בצע כסף". אנחנו, החנונים של הכיתה, לא יודעים באמת להילחם. אנחנו גם חוכמולוגים, אז אנחנו לא משתמשים במומחים לעניין, כדי לסגור הסכמים.

לא הרופאים יצילו את מערכת הבריאות. מי שיכול להציל אותה זה רק האזרחים. רק אם תראו שאכפת לכם ממנה, קצת יותר ממה שאכפת לכם מהקוטג', רק אז תגרמו לנבחרים שלכם להילחם עבורה.

רק בריאות.

* המאמר פורסם לראשונה באתר Ynet

נושאים קשורים:  דעות,  מערכת הבריאות,  תקציב הבריאות,  מצב בתי החולים,  עומס
תגובות
05.03.2015, 20:21

מאמר מעולה ואמיתי 100 %

אנונימי/ת
07.03.2015, 17:22

שום דבר לא חדש

07.03.2015, 22:33

א. מנהלי בתי החולים, מנהלי המחלקות, המכונים והמרפאות הם האחראים על מתן טיפול רפואי מיטבי. לכן, יש להפנות אליהם את הכתבה ולא לציבור שאין לו יד ורגל באחריות לכשל זה. ניתן להקל ואף לפתור את הבעיה הכואבת הזו בדרכים שאינם מחייבים השקעה כספית גדולה. הבסיס הוא התייעלות וסדר עדיפות.
ב. אין צורך וגם לא ראוי להגזים בתיאור בעיה כואבת זו. האמת מצערת גם ללא ניפוחה.
ג. התיאור המופיע בכתבה זו לא ישיג את מטרתו. הוא עלול חס וחלילה לגרום לתסכול ומרירות של המטופלים ובני משפחותיהם. תסכול כזה עלול להסתיים בפגיעות מילוליות ואף פיסיות בצוות הרפואי המטפל. לכן, על כולנו לנהוג בזהירות עפ"י הפתגם "חכמים היזהרו בדבריכם", שכן, "החיים והמוות ביד הלשון" וגם ביד העט.

הלוואי וזו היתה גוזמה
לצערינו זהו רק קצהו של הקרחון
האזרחים והממשלה מתגאים בהישגי הרפואה הישראלית ומתעלמים ממה שקורה במערכת עצמה
רק מי שנמצא בתוכה , המטפלים בדרגים השונים הנושאים על גבם את עומס העבודה הגובר והולך וכמובן החולים והמשפחות שלמרות שאולי עדיין חלקם זוכים לטיפול ראוי ולא רע, אך רבים אחרים מקבלים טיפול תת מיטבי ובאיחור על ידי צוותים עמוסים לעייפה המועדים לטעויות אנוש.
ומישהו תהה עד מתי רופאים טובים ישאו כל זאת על גבם ללא תמורה ?
תם עידן הפטריוטיזם והעבודה ללא תגמול
לא ירחק היום כי מי שמוכשר יחטף מעבר לים וניוותר עם רופאים בינונים מתוסכלים , רפואה שלא מתקדמת כי ללא השקעה ציבורית בטכנולוגיה ומשאבים לא ניתן ללכת קדימה, והרפואה הישראלית הטובה והמודרנית שבה מתהדרים תהיה היסטוריה
הצלחות אם רוצים לשמר יש להשקיע
וכן, צריך לעורר את הציבור
כמו שהציבור יודע בהמוניו לצאת לרחובות על דיור או גבינה מדוע לא עושה זאת למען בריאותו
אפילו כשהרופאים שבתו למען הציבור ולא למענם הציבור לא חשב שזה חשוב מספיק
זה חשוב כשמגיעים לבית חולים ואז ממתינים בתור ועל מי מוציאים את כל הכעס על הרופא ואחות המסכנים שעובדים ללא לאות, תשקיעו את האנרגיה במקום הנכון לא תמיד ה״ש.ג״ הוא האשם, להפך, לרוב הוא לא

13.03.2015, 08:27

חייבים לתאר את המציאות המרה. התסכול ? צריך להיות מופנה לנערי האוצר ולעובדה ששום פוליטיקאי משום מפלגה לא מוכן להיות שר בריאות.
הציבור כן חייב לדעת שככה המערכת מתנהלת שנים רבות מספור.
מנהלי בתי החולים והמחלקות לא יכולים לפתור את נושא תת התקינה והעומס.

ועדת נתניהו (מערכת הבריאות) - וויקיפדיה
ועדת נתניהו היא ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה על ידי ממשלת ישראל בשנת 1988 לבדיקת תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל. בראש הוועדה עמדה שופטת בית המשפט העליון שושנה נתניהו. שאר חברי הוועדה היו פרופסור שמואל פנחס, פרופסור אריה שירום, פרופסור מרדכי שני וד"ר דב צ'רניחובסקי.
דו"ח הוועדה, שהוגש בשנת 1990, כלל סקירה מפורטת של מערכת שירותי הבריאות במדינת ישראל, ושורה של המלצות לרפורמה, שהמרכזית והחשובה שבהן הייתה ההמלצה לחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (שאכן נחקק בהתאם להמלצה ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת 1994). המלצות נוספות היו הפסקת פעילות משרד הבריאות כספק ישיר של שירותי בריאות לפרט, ניהול בתי החולים הציבוריים על ידי תאגידים, אספקת שירותי בריאות לאוכלוסייה על בסיס אזורי ועוד.

אנונימי/ת
15.03.2015, 00:51

ומי מת כן לצורך ?