חדשות

מחקר: רוב החולים נוטים להערכת-יתר של התועלת הרפואית שישיגו מטיפולים

במקביל, הרוב נוטים להערכת-חסר לגבי הנזק הכרוך בטיפולים שונים; לדברי החוקרים, הדבר קשור בחוסר ידע של המטופלים, ובמסרים העוברים מרופאים ומתעשיית התרופות; רוב המטופלים עדיין מעדיפים שקבלת ההחלטה הרפואית לגביהם תתקבל באופן בלעדי על ידי רופא

גיניקולוג, רופא נשים (צילום: אילוסטרציה)
מפגש עם רופא (צילום: אילוסטרציה)

מחקר שפורסם באחרונה בכתב העת JAMA Internal Medicine מצא, כי רוב המטופלים נוטים להערכת-יתר לגבי הציפיות שלהם מהתועלת שישיגו בטיפולים הרפואיים שיעברו, ויש להם הערכת-חסר ניכרת לגבי הנזקים שאותם טיפולים יגרמו להם. התוצאה היא, שהם פונים לקבל יותר ויותר טיפולים שלא יעזרו לשפר את מצבם.

את המחקר ערכו ד"ר תמי הופמן וד"ר כריס דל-מאר, מהפקולטה למדעי הבריאות והרפואה באוניברסיטת בונד בקווינסלנד שבאוסטרליה. לדבריהם, זו העבודה השיטתית הראשונה מסוגה, שבה נבחנה מחדש הספרות הרפואית העוסקת בשיעורי הדיוק בציפיות המטופלים לגבי הטיפולים שיינתנו או ניתנו להם, ובוחנת את התועלת מול הנזקים.

החוקרים מציינים במאמר, כי הרופאים עצמם אינם מצטיינים תמיד בהעברת המידע לגבי הסיכונים

החוקרים בדקו מדגם של מעל 15 אלף תיקים רפואיים, במעל ל-30 מחקרים שבהם בוצעה הערכה לגבי השאלה אם המטופלים הבינו את החסרונות מול היתרונות שבטיפולים המוצעים ובבדיקות מסוימות. המסקנה ברוב המקרים היתה: המטופלים לא הבינו ולא העריכו נכון.

מבין 34 מחקרים להערכת ההבנה של מטופלים בדבר התועלת שתושג מהבדיקות עלה, שב-22 המטופלים הפגינו הערכת-יתר מוגזמת.

למשל, במחקר שפורסם ב-Journal of the National Cancer Institute נשאלו נשים אם הבינו את משמעות כריתת השד המניעתית הכפולה (prophylactic bilateral mastectomy), ועד כמה לתפיסתן הפרוצדורה מפחיתה את הסיכון שלהן לסרטן שד. בממוצע התברר, כי הנשים חשבו שהסיכון לסרטן שד פחת אצלן בעקבות הפרוצדורה הזאת מ-76% ל-11% - כלומר הפחתה מוחלטת של הסיכון כדי 65%.

למעשה, עבור יותר מ-80% מהנשים באותו מחקר, שאין להן את המוטציה הגנטית BRCA (המעלה את הסיכון לסרטן שד), הסיכון הריאלי לפני הניתוח לפתח סרטן שד עמד על 17%. כלומר, היתה אצלן הערכת-יתר לגבי הפחתת הסיכון. אפילו בקרב נשים עם מוטציית BRCA היתה הערכת יתר בציפיות להפחתת הסיכון, אבל במידה פחותה יותר.

נשים שעברו כריתת שד כפולה מניעתית חשבו, כי הסיכון לסרטן שד פחת אצלן בעקבות הפרוצדורה הזאת מ-76% ל-11%

מחקר אחר מ-2012, שנסקר בעבודה החדשה, פורסם ב-Annals of Family Medicine ובו נתבקשו מטופלים להעריך את התועלת והיתרונות שהם מצפים שישיגו מבדיקות סריקה (screening) לגבי סרטן המעי הגס וסרטן שד וכן את השימוש בתרופות למניעת שבר ירך ומחלות קרדיו-וסקולאריות. אצל יותר משני-שלישים מהמטופלים נמצאה הערכת-יתר מוגזמת לגבי תועלת מהתרופות למניעת מחלה קרדיו-וסקולארית, ומעל 80% הציגו הערכת-יתר ניכרת לגבי התועלת שהם מצפים להשיג מתרופות נגד אוסטיאופרוזיס.

יתר על כן: 90% מהמטופלים הציגו הערכת-יתר לגבי התועלת מבדיקות סריקה לסרטן שד ו-94% הציגו הערכת-יתר ניכרת מבחינתם בדבר התועלת שישיגו מבדיקות סריקה לסרטן המעי. 75% מהמחקרים הראו שציפיות להשגת תועלת בטיפולים השונים - בכלל זה אלו הנוגעות למצבים המסתיימים בשברי ירך או במוות - היו הרבה יותר גבוהות מהתועלת האמיתית שיש בטיפולים עצמם.

15 מחקרים אחרים שאותם בחנה העבודה הנוכחית התמקדו בנזקים שבטיפולים. כאן התברר, שב-10 מחקרים המטופלים הציגו הערכת-חסר ניכרת לגבי הפוטנציאל השלילי שבטיפולים. לדוגמא: במחקר מ-2012 שהתפרסם ב-Journal of Medical Imaging and Radiation Oncology, התבקשו מטופלים להעריך את הסיכונים הנוגעים לסריקת CT. בסריקת CT יחידה נחשף המטופל לכמות קרינה שווה לזו שב-300 בדיקות רנטגן של החזה ויש בה סיכוי של 1 ל-2,000 שבעקבותיה יתפתח סרטן קטלני. יותר מ-40% מהמטופלים הציגו אומדן חסר לגבי שיעור המינון שבקרינת CT ויותר מ-60% הציגו אומדני חסר לגבי הסיכון לסרטן עקב בדיקת CT.

החוקרים תהו מדוע מטופלים טועים בהערכות ובציפיות שלהם לגבי סיכונים ותועלת בטיפולים ובבדיקות. הסיבה האפשרית, הם סבורים, קשורה לכך שהידע שלהם בכל הנושאים הללו מונע ממסרים שהם מאזינים להם. רופאים ופרסומות במדיה מעוותים את התפיסות שלנו. הם נוטים להתמקד בתועלת אבל לעתים רחוקות מאד מכמתים אותה. מרכזים לטיפולים רפואיים, ותוכניות שמעודדות בדיקות סריקה וכן פרסומות של תעשיית התרופות, קובעים החוקרים, דוחפים את המטופלים לדבר עם הרופאים שלהם ולדרבן אותם לשלוח לבדיקות, לעתים מבלי שהשיחות גם יעסקו בתועלת האמיתית שתושג מהן.

החוקרים מציינים במאמר, כי הרופאים עצמם אינם מצטיינים תמיד בהעברת המידע לגבי הסיכונים. מחקר מ-2013 שפורסם ב-JAMA Internal Medicine העלה, כי רופאים דיברו עם פחות מ-10% מהמטופלים על אבחוני-יתר ועל טיפולי-יתר הקשורים בבדיקות סריקה לסרטן. זאת, למרות ש-80% מהמטופלים רצו לדעת על הנזקים האפשריים שייגרמו להם כתוצאה מאותן בדיקות.

לדברי החוקרים, אם היה למטופלים יותר מידע לגבי מה ישיגו מהטיפולים או מה הסיכונים שבהם, היו בוחרים פחות באופציות טיפול

לדברי החוקרים, אם היה למטופלים יותר מידע לגבי מה ישיגו מהטיפולים או מה הסיכונים שבהם, היו בוחרים פחות באופציות טיפול. הם קובעים, כי יש צורך מצד הרופאים בשיתוף המטופלים בקבלת ההחלטות שלהם, בדיאלוג פתוח בין רופא למטופל לגבי התועלת מול הנזק שבכל טיפול ובדיקה ויש לעתים צורך להיעזר לשם בסרטוני וידיאו, על מנת שהמטופל יקבל את המידע המלא. עם זאת, רוב המטופלים עדיין מדווחים שהם מעדיפים שקבלת ההחלטה הרפואית לגביהם תינתן באופן בלעדי בידי רופאיהם.

לדיווח המלא ב-JAMA

נושאים קשורים:  חדשות,  יחסי רופא חולה,  טיפולים רפואיים,  ניסויים
תגובות