חדשות

"נפעל ליישם התקנות המחייבות הצבת דפיברילטור גם בבתי ספר"

כך אומרת ל"דוקטורס אונלי" לימור הירשבנד, העומדת בראש עמותת "הלב של בר"; אושרו התקנות המחייבות הצבתם במקומות עבודה

ב-17 בנובמבר נכנסה לתוקף בישראל התקנה המחייבת הצבת מכשיר החייאה אוטומטי (דפיברילטור) בכל מקום ציבורי ובכל מקום עבודה שבו נוכחים יותר מ-500 אנשים. התקנה נכנסה לתוקף שש שנים לאחר שאושרה בכנסת. העיכובים נבעו בעיקר מבעיות ביורוקרטיות.

על-פי התקנה, בעל המקום הציבורי או מי שמנהל אותו צריך להקפיד על בדיקות שבועיות לתקינות המכשיר ולשלוח דו"ח למשרד הכלכלה, שבו הוא מצהיר שהמכשיר נבדק והוא תקין. המכשיר חייב להיות מוצב במקום נגיש. בבניין שבו הוצב חייבים להיות שלטי הכוונה למכשיר, בכל קומה.

"המקרה שהתרחש ביום שישי האחרון במגרש הקריקט באשדוד, כאשר שופט המשחק התמוטט לאחר שנפגע קשה מאד בראשו מכדור הציף מחדש את חשיבות הצבת הדפיברילטור גם במקום שכזה", אמר ד"ר אורן ווכט, פרמדיק ובעל תואר ד"ר (PhD) מהמחלקה לרפואה דחופה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראיון ל"דוקטורס אונלי".

"פרטי המקרה עצמם אינם ידועים לי, מעבר למה שדווח בתקשורת הכללית", הדגיש ד"ר ווכט, שהוא גם חבר בוועדה לתכנון מדדי איכות ברפואת חירום במשרד הבריאות, "לכן לא אתייחס לאירוע, למעט ציטוט של משפט אחד שהופיע באחד הדיווחים, שבו סיפר מי שלדבריו נכח במקום: 'לקח עשר דקות עד שהגיע מישהו מוסמך כדי לטפל בשופט שנפגע ואיבד את ההכרה'. זה היה דום לב נצפה. במשך עשר דקות איש לא עשה כלום".

"אני לא יודע אם זה אמנם נכון", הוסיף ד"ר ווכט, "אבל אני יכול להעיד על מקרה שהתרחש רק יומיים קודם לכן. גבר ביקר אצל מכרים ולפתע התמוטט. מארחיו ביצעו בו פעולות החייאה בסיסיות – עיסוי לב שאיננו דורש מיומנות גבוהה במיוחד - עד שהגעתי והמשכתי בהחייאה המתקדמת. כל הפעולות הללו איפשרו 'לקנות זמן' עד הגעת האמבולנס עם כל הציוד הנדרש, לשם טיפול נוסף, כולל טיפול תרופתי. כך נמנעה פגיעה מוחית באותו אדם. לאחר הטיפול, הוא חזר לאיתנו ועומד על רגליו, ללא נזק מוחי".

"אנשים הנמצאים בסביבת אדם שהתמוטט", אומר עוד ד"ר ווכט, "יכולים לבצע בו את עיסוי הלב בהנחיה טלפונית מלאה ממוקד מד"א. גם מי שלא עבר הכשרה רפואית יכול להפעיל בהמשך את מכשיר ההחייאה האוטומטי עד להגעת האמבולנס משום שהמכשיר המתוחכם הזה, המזהה הפרעות בקצב הלב, נותן למפעילו הוראות קוליות, גם בעברית, בדיוק כיצד לנהוג".

לדבריו, "בחודש שעבר הוצג בכנס התאגדות רופאי הלב האמריקאית (AHA) שנערך בשיקגו מחקר שנעשה באוניברסיטת אריזונה, שהדגים עד כמה פעולות החייאה שנעשות בידי עוברי אורח בסיוע מוקד טלפוני - והמודעות להן - העלתה את שיעורי השרידות של האנשים שלקו בדום לב. ביצוע העיסוי ופעולות ה-CPRי (cardiopulmonary resuscitation) המודרכות בטלפון הביא לכך שסיכויי ההישרדות עלו ב-3% (מ-7.9% ל-11.2%) - וזה הרבה מאוד" (לדיווח על המחקר לחצו כאן).

לדבריו, "כל דקת איחור במתן הטיפול הנדרש מיידית למי שהתמוטט עקב דום לב, מורידה את סיכויי השרידות ב-10%. אם, לפחות כפי שדווח בתקשורת, לא נעשה דבר בכיוון הזה במשך עשר דקות לשופט הקריקט באשדוד, אזי סיכוי הישרדותו שאפו למעשה לאפס". "לא רבים יודעים", הוסיף, "אבל למד"א יש כיום מערך כוננים, אולי מהמתוחכמים שבעולם, שחבריו חשים במהירות לאירועים שכאלו, עם מכשיר נייד שמצוי תמיד בידם - עוד לפני בוא האמבולנס".

לימור הירשברנד, מנהלת ומייסדת העמותה "הלב של בר", להנצחת בתה, בר, שנפטרה בגיל 15 מדום לב בבית הספר, סיפרה ל"דוקטורס אונלי", כי החוק שנכנס עתה לתוקף לא חל עדיין על בתי ספר, בסיסי צה"ל ופארקים ציבוריים. "פניתי לחברי הכנסת חיים כץ ויעקב מרגי לפעול להרחבת החוק החדש. זה תהליך ארוך ומייגע. ההרחבה בשלב הזה תחול על בתי ספר ופארקים ציבוריים ולשם כך יש צורך להביא את העניין מחדש לקריאה טרומית ובהמשך לעבור את כל שלבי החקיקה הנדרשים".

הירשברנד סיפרה כי היא מופיעה לפני מנהלי בתי ספר, ראשי מחלקות חינוך וראשי עיריות ומסבירה את חשיבות העניין. "בהדרגה יש תזוזה בכיוון הנכון", אמרה. "במדינות רבות בעולם אין חוק – אבל יש מודעות גבוהה. מכשירים כאלו נמצאים בכל קומה בבתי ספר בהונג-קונג, כך גם בעיר אטלנטה בארה"ב, בסופרמרקטים. באי טנריף – בכנסייה. באזור ה'יער השחור' בגרמניה נמצאים מכשירים כאלו בקיוסקים ובטוקיו – במקדש. אצלנו למרבה הצער אין עדיין מכשירים כאלו בבתי הקולנוע והם מצויים רק בחלק מהמוזיאונים".

לדבריה, גם רופאי משפחה צריכים לעבור רענון בנוגע לתועלת שבשימוש בדפיברילטור.

נושאים קשורים:  חדשות,  אורן ווכט,  עמותת "הלב של בר",  עיסוי לב,  דום לב,  החייאה,  דפיברילטור,  מד"א,  לימור הירשבנד
תגובות