בתי החולים "רמב"ם" ו"כרמל" בחיפה, שירותי בריאות כללית ועיריית חיפה מנהלים "קרב מאסף" כדי לשנות את החלטת משרד הבריאות והשרה יעל גרמן בדבר פתיחת מחלקה חדשה לניתוחי לב במרכז הרפואי "פוריה" בטבריה, בעלות של כ-5 מיליון שקל; כך מדווח הבוקר (יום ה') העיתון הכלכלי "דה מרקר".
עוד בעניין דומה
המחלקה אמורה להיפתח בשנה הקרובה בליווי מקצועי של מנהל המחלקה לניתוחי לב ב"שיבא": פרופסור אהוד רענני. לפי הדיווח, המתנגדים טוענים שפתיחת המחלקה החדשה תפגע במחלקות דומות הקיימות בחיפה, לא יתאפשר בה רמה רפואית גבוהה מספיק ולכן תיחלש הרפואה בפריפריה. לעומת זאת, השרה גרמן והנהלת "פוריה" בראשות ד"ר ארז און טוענים, שהצעד הוא מחויב המציאות ודווקא יחזק את הרפואה בפריפריה ואת רמת השירות הרפואי של תושבי האזור.
עוד נמסר בדיווח, כי בישראל פועלות כיום 11 מחלקות לניתוחי לב - חמש מהן בבתי החולים בגוש דן-פתח-תקווה - "שיבא", "בילינסון" (וגם "שניידר"), "איכילוב", "וולפסון" ו"אסותא". גם ב"מדיקל סנטר" בהרצליה מבוצעים ניתוחים מסוג זה. בנוסף להם, ישנן מחלקות לניתוחי לב ב"הדסה" וב"שערי צדק" בירושלים, ב"סורוקה" בבאר שבע, ב"קפלן" ברחובות ושתי המחלקות בחיפה.
ב-2013 בוצעו בכלל המחלקות כ-5,500 ניתוחי לב, מהם כ-4,500 במבוגרים ו-1,000 בילדים (לא כולל צנתורים). המחלקה הגדולה בישראל היא בשיבא, בה בוצעו בשנה שעברה 1,080 ניתוחי לב; אחריה ממוקמת המחלקות בבילינסון (640), ברמב"ם (576), באסותא (560), בכרמל (500), בסורוקה (480), בשניידר (440), בהדסה (367), באיכילוב (360), וביתר המחלקות כ-150-300.
במשרד הבריאות מעריכים, כי עלות התפעול השוטף של המחלקה המיועדת ב"פוריה" יהיה כ-2.5 מיליון שקל בשנה, משום שהתשתית הבסיסית קיימת (מחלקה קרדיולוגית). העלות תמומן מההכנסות מהניתוחים.
לפי הדיווח, על מכתבי ההתנגדות למחלקה חתומים מנהלי רמב"ם וכרמל, פרופסור רפי ביאר וד"ר חן שפירא ופרופסור משה פליגלמן, מנהל מערך הלב בכרמל. במכתבים אלו התריעו על מה שהם סבורים שתהיה "השפעה הרסנית למחלקות ניתוחי הלב בחיפה עקב ירידה בהיקף פעילותם". הם גם מעריכים שלבית החולים "פוריה" "אין אפשרות למתן שירותי רפואת לב ברמה גבוהה".
הם ציינו כי בשנים האחרונות "נראית ירידה דרמטית כלל עולמית - ובמקביל בישראל - במספר ניתוחי הלב, ובמיוחד ניתוחי מעקפים וניתוחי מסתם אבי העורקים". מדובר בירידה של 40% בתוך עשור. ההסבר לכך: מעבר לטכנולוגיות טיפול מתקדמות יותר, כמו צנתורים. הם מתריעים לכן, שפתיחת מחלקה בבית חולים קטן, בו יהיה מספר ניתוחים קטן יחסית, עלולה להוביל לאיכות רפואית נמוכה מדי, ובאותה הזדמנות גם להוריד את מספר הניתוחים הגבוה בחיפה.
עוד הם טוענים, שניתוחי לב הם מתוכננים מראש (אלקטיביים), וברובם הגדול לא כחלק מרפואה דחופה. לכן, לדבריהם כיום אין כל בעיית זמינות - ניתן לקבוע תור לניתוח בתוך ימים ספורים בחיפה שהגישה התחבורתית אליה מהצפון מהירה ונוחה.
פרופסור ביאר אמר לעיתון, כי "זה פשוט דבר לא נכון לעשותו. אפילו אם היה המון כסף, זה לא היה נכון. כשמספר הניתוחים קטן, נפגעת רמת הניתוחים, במיוחד לאור מצבה הפיננסי של מערכת הבריאות". לדבריו, אין הצדקה להשקיע במחלקה שתבצע לכל היותר 150 ניתוחי לב בשנה, שעה שלמעשה ניכרת ירידה שנתית בשיעור הניתוחים המבוצעים למעשה. ביאר אף סבור שיש לסגור 3-2 מחלקות קיימות בשאר בתי החולים הקטנים בארץ ואת הכסף להשקיע בשדרוג מחלקות פנימיות, אורתופדיה וקרדיולוגיה "ואלו יקדמו את הפריפריה".
מנהל "פוריה" ד"ר און, אמר בתגובה כי "יכולת ניתוחית היא לא רק ניתוחי מעקפים. הקרדיולוגיה בפריצת דרך אדירה - אין בעולם כיום ניתוחי לב כשלעצמם אלא שילוב בין הקרדיולוגים לבין המנתחים. התחום המשולב הוא פריצת דרך אדירה. בעוד עשר שנים, כל התחום יהיה שונה, יפנה לכיוון הזעיר־פולשני. אם לא תהיה לנו יכולת כירורגית, לא נוכל לעשות את זה".
לדבריו, "תוספת של ניתוחי לב – מהלך בשיתוף מרכז רפואי גדול כשיבא - תאפשר לנו להעניק שירות קרדיו־וסקולרי מצוין לכל תושבי הגליל... אסור שתימשך שיטת ניוון בתי החולים בפריפריה". הוא גם רואה חשיבות בפתיחת המחלקה לקידום המחקר והאקדמיה בפקולטה החדשה לרפואה בצפת.
פרופסור רענני משיבא, שיהיה אחראי על המהלך ב"פוריה", אמר ל-"דה מרקר": "ניתוחי לב הם לא רק ניתוחים אלקטיביים. יש בכך הרבה רפואה דחופה. צנתורים שצריכים להסתיים בניתוח מעקפים; קרע של אבי העורקים, בו כל דקה מעלה סיכון לתמותה; טראומה של בית החזה והלב.... העולם איננו הולך בכיוון של סגירת מחלקות לב. סוגי הניתוחים השתנו ונהפכו מורכבים הרבה יותר דורשים טכנולוגיות המשלבות שיתוף פעולה בין קרדיולוגים למנתחי לב".
העיתון ציטט את תגובתה של שרת הבריאות, שאמרה כי היא "נחושה לפתוח את המחלקה החדשה בפוריה כדי לאפשר רפואה שוויונית ואיכותית, תוך נגישות נאותה לתושבי הפריפריה"