• יו"ר: ד"ר חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
דעות

ועדת גרמן נגד רפורמה במערכת הבריאות

מסקנות ועדת גרמן החמיצו לחלוטין את המגמות הנובעות מהידע והפרקטיקה שגובשו במחקר שירותי הבריאות

ועדות ציבוריות שמורכבות מנציגים ממונים של בעלי אינטרסים הן בדרך כלל כלי בידי פוליטיקאים כדי "להכשיר שרצים". הטכניקה המקובלת היא שימועים של אנשים מכל קצוות קשת הדעות, חיסיון הדיונים, עיסוק בפרטים רבים וניסוח עמום ובלתי מחייב של ההמלצות. במקרה של ועדת גרמן, התרחש "נס": אנשי התקשורת זיהו את הסכנה מבעוד מועד, ניהלו קמפיין אפקטיבי - והציבור יצא נשכר: הניסיון לחזק את מעמדם של הטייקונים של מערכת הבריאות נכשל.

"במקרה של ועדת גרמן, התרחש "נס": אנשי התקשורת זיהו את הסכנה מבעוד מועד, ניהלו קמפיין אפקטיבי - והציבור יצא נשכר"

פוליטיקאים שרוצים לחולל רפורמה של ממש במערכת הבריאות מגייסים מומחים, שמתבקשים לנתח את הכשלים במערכת הקיימת ולהצביע על צעדים שיאפשרו את תיקונם. לאחר שגובשה התוכנית, הם מנהלים מאבק בזירה הפוליטית כדי לגייס את התמיכה הנדרשת להוציא אותה אל הפועל. כך עשה נשיא ארה"ב, ברק אובמה, ברפורמת הבריאות שמתממשת עתה בארה"ב (עדות מכלי ראשון ניתן למצוא בספרו של אחד מאדריכלי התכנית יחזקאל עמנואל, Reinventing the American Health Care).

קיימת הסכמה רחבה כי האתגר העיקרי העומד בפני מערכות הבריאות במערב הוא ההשגחה והטיפול בחולים הכרוניים המורכבים - הסובלים מסוכרת, יתר לחץ דם, אי-ספיקת לב, מחלות ריאות כרוניות, דיכאון וחרדה - ובדרך כלל צירוף של מחלות אלה. חולים אלה מהווים כ-10%-15% מהאוכלוסייה, וצורכים יותר משני שלישים מהמשאבים המוקצים לבריאות. המאמץ הטיפולי בחולים אלה מכוון לשלוש מטרות: להתאים את הטיפול הרפואי לשאיפותיו וצרכיו של החולה הספציפי, להשאירו בסביבתו הטבעית ולהתמודד עם מצבו הנפשי.

כדי להגשים מטרות אלה, יש להכניס במערכות הבריאות המסורתיות שינויים רבים. בראש וראשונה, עיצוב מחדש של הרופא הראשוני, המבוסס על איחוד של הידע והכישורים שהתפצלו בין רופא המשפחה, הרופא הפנימי, הגריאטר והפסיכיאטר; הקצאת זמן רב יותר למפגשים בין הרופא לחולה הכרוני; שימוש בטכנולוגיות זמינות לניטור סמנים המתריעים על שינוים במצבו של החולה ומאפשרים לרופא להגיב בזמן אמת; הפעלת אמצעים מתקדמים כדי לתת לחולה טיפול מורכב בביתו, כמו טיפול תוך ורידי ותמיכה נשימתית; והקצאת כוח אדם סיעודי שיסייע לבני המשפחה לטפל בחולה הסובל מנכות ומירידה תפקודית. חלק ניכר מהשינויים הנדרשים מתחוללים לנגד עינינו - אך נדרשת השקעה נוספת כדי להרחיבם ולבססם.

"מסקנות ועדת גרמן החמיצו לחלוטין את המגמות הנובעות מהידע והפרקטיקה שגובשו במחקר שירותי הבריאות"

לגבי המקורות התקציביים - כאן צפויה "הפתעה" של ממש. שינויים אלה, לפי כל התחזיות, יביאו לצמצום דרמטי במיטות האשפוז. המומחים מעריכים כי עד סוף העשור יפחתו מספר מיטות האשפוז בארצות הברית ב 20%-40% , ובעוד שני עשורים עשויים בתי החולים להצטמצם ליחידות לטיפול נמרץ –כ-10% מהמלאי הקיים. קשה להפריז בחיסכון התקציבי הנגזר מקיצוצים אלה -- בתי החולים צורכים כ-30% מההשקעה בבריאות.

במקביל, מתגבש קונסנסוס כי רפורמה אמיתית בבריאות מחייבת את ביטול הרפואה הפרטית. ההמלצה הראשונה של הוועדה לרפורמה בתשלומי רופאים בארה"ב, ארץ היוזמה החופשית, היא: "יש לבטל כליל 'תשלום עבור שירות' לפרקטיקה רפואית, בשל אי-יעילותו והתמריצים הפיננסים הבעייתיים הנגזרים ממנו". הוועדה ממליצה על מודל של שכר קבוע לרופאים, ובתקופת הביניים - תמריצים שמבוססים על איכות ולא על כמות.

"יש לקוות שהדו"ח המלא שהופץ אינו הפרסום האחרון של הוועדה"

בשל הא-סימטריה הקיצונית בידע בין הרופא והחולה, המודל של "תשלום עבור שירות" מעלה את הביקוש. בכל המחקרים נמצא כי כ-30% ויותר מהפרוצדורות הרפואיות מבוצעות שלא בהתאם להתוויות הנגזרות מהתועלת שלהן לחולה. התוצאה הבלתי נמנעת היא צמיחה תלולה בהוצאות, עם ערך מוסף שולי ולעתים שלילי במונחי בריאות. בנוסף, יש הסטה של כוח אדם רפואי מהתפקידים הנדרשים לחולים – רופא ראשוני – לתחומי מומחיות שמעצימים את כוחם הכלכלי של הרופאים.

מסקנות ועדת גרמן החמיצו לחלוטין את המגמות הנובעות מהידע והפרקטיקה שגובשו במחקר שירותי הבריאות. המסקנות הנוגעות לרופא הראשוני עמומות וכלליות, ואין בהן רמז לכל השינויים הנגזרים מהטיפול בחולה הכרוני. מאידך, הוועדה ממליצה להגדיל את מספר מיטות האשפוז, ומשאירה על כנה את הרפואה הפרטית בכל המסגרות הקיימות.

יש לקוות שהדו"ח המלא שהופץ אינו הפרסום האחרון של הוועדה. על הוועדה להשלים חלקים חיוניים, כמו פרק מבוא המכיל את הבסיס האידיאולוגי שעומד מאחרי המסקנות, תעדוף ההמלצות על פי דרגות חשיבות וזמנים לביצוע, ובעיקר קביעת יעדים אופרטיבים מדידים ותחומים בזמן, כדי לאפשר מעקב אחר מידת ביצוע ההמלצות. ללא השלמות אלה, יהיה שוויה של "רשימת המכולת" שקיבלנו כקליפת השום - והיא תהיה רק עדות ניצחת לזלזול החמור של הוועדה והעומדת בראשה באינטליגנציה של הציבור.

נושאים קשורים:  דעות,  רפואה פרטית,  רפואה ציבורית,  ועדת גרמן,  תקציב מערכת הבריאות,  שירותי בריאות
תגובות
 
רפי ג
12.07.2014, 22:55

בדיוק ההיפך. ניצחו הטייקונים של הרפואה הפרטית הרווחית של אסותא שאחזה בהם פלצות שמא תהיה להם תחרות מבוקרת מבתי החולים הציבוריים. הם בנו בעזרת יחצנים ותקשורת מצג של כשלון השר״פ כביכול כסיבה להתמוטטות הדסה שארעה מסיבות אחרות. כך בלבלו את היוצרות וחסמו אפשרות לרפואה פרטית מבוקרת ומקצועית יותר ליד רפואה ציבורית טובה ומקצועית בבתי החולים ועסקיהם ניצלו. לא עניין אותם השר״פ בהדסה ושערי צדק שממשיך כמקודם ושימש כגימיק לקידום הרפואה הפרטית הממוסחרת שבשליטתם באיזור השפלה.

דר' רוטמן
13.07.2014, 09:20

מי שרוצה להמשיך לשלם על ניתוחים מיותרים ועל טיפולים אונקולוגים מיותרים ולהסתבך שימשיך לעשות זאת בבתי החולים הפרטיים.
רק צריך לדאוג שבתי החולים הפרטיים והביטוחים הפרטיים והרופאים הפרטיים ישלמו לבתי החולים של המדינה ולקופות החולים עבור הטיפול בסיבוכים שלהם וזה יהיה מקור תקציבי לא מבוטל בכלל.

דר' רוטמן
13.07.2014, 09:27

אנשים לא מבינים שהרפואה הפרטית משגשגת רק בתור טפילה של הרפואה הציבורית. כשיהיה הפרדה מוחלטת בין הרפואה הציבורית לרפואה הפרטית (כולל כוח אדם לרבות ובמיוחד הרופאים) המצב יתאזן באופן טבעי לטובת הרפואה הציבורית.

Elizabeth Rimini
22.10.2014, 13:03

אפשר לעבור ממודל של "תשלום עבור שרות" למודל של "תשלום שכר קבוע לרופא" גם עם רפואה פרטית. אלה שני נושאים בלתי-תלויים.
ההתנגדות לרפואה פרטית היא אידאולוגית לא תוצאה של אף מחקר.
אכן, כאשר הרפואה היא פרטית לחלוטין ובלתי-מוסדרת (בלע"ז הסדרה = רלגולציה), אזי נותני השרות יעדיפו את המודל של תשלום עבור השרות, כדי למקסם רווחים. כל מה שיש לעשות הוא להסדיר את תחום השרות הרפואי, ולחייבו לפעול במודה השני. אין סיבה שהממשלה על כל הביורוקרטיה, השחיתות ושאר החוליים שלה גם תספק בעצמה את השרות הרפואי, או תנהל אותו. די בכך שהיא תקבע את הכללים ותפקח על האיכות.
התוצאות הבלתי-מספקות של הוועדה המושפעות ע"י כוחות שבאופן טבעי פועלים על גופים ציבוריים הם ההוכחה לכך.
גופים פרטיים שיספקו שרות רפואי פרטי על בסיס תשלום שכר קבוע ולא לפי ביקור, ידאגו כבר ליישם את שאר הרעיונות שהעלית במאמר שלך, משום שאז זה כבר יהיה לתועלתם, ובתור גוף פרטי הם יעשו זאת הכי מהר והכי טוב.
את הצד האידאולוגי של נגישות לבריאות לכל הציבור יש לפתור על-ידי כך שהממשלה תשלם את העלות של מתן השרות עבור מי שבאמת אינו מסוגל לעשות זאת בעצמו, ועדיין תשאיר לו את החרות לבחור אצל מי הוא יעשה זאת (במודל החדש, כמובן).