• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
חדשות

מוצא אתני אינו משפיע על גודל התינוק, השכלת האשה ובריאותה כן

מחקר בינ"ל מקיף מצא אחידות יוצאת דופן בגודלם של עוברים ויילודים לנשים ממוצא אתני שונה; ההשפעה המרכזית: השכלה, תזונה ובריאות האם

קצב גדילת תינוקות ברחם ומידות הגוף של היילודים בעת הלידה זהים באופן מרשים ברחבי כל העולם, ללא קשר למוצא אתני או מיקום גיאוגרפי, אך רק אם הם נולדו לנשים בריאות, שהקפידו על תזונה בריאה גם לפני ההיריון - ממצאים אלו עלו כחלק ממחקר השוואה בינלאומי, שכבר הוגדר כציון דרך ברפואה.

המחקר, המכונה INTERGROWTH 21st, נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד. השתתפו בו יותר מ-60 אלף נשים מאזורים עירוניים בברזיל, סין, הודו, איטליה, קניה, עומאן, בריטניה וארה"ב, במטרה לכסות את מגוון המגזרים האתניים של המין האנושי. תוצאותיו דווחו בכתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology.

על-פי נתונים שהיו קיימים לפני המחקר הנוכחי, התגלתה שונות נרחבת מאד בכל הנוגע למידות הגוף של תינוקות בעת הלידה. להבדלים הללו יש השלכות מובהקות לגבי בריאותם העתידית: כאשר העובר במימדי גוף קטנים מהממוצע בתוך הרחם המשמעות במקרים רבים היא עלייה בסיכון לבעיות בריאות בטווח הקצר והארוך.

בהתאם לנתונים אלה, נטען בעבר כי ההבדלים קשורים למוצא האתני. המחקר החדש הזים את ההערכות הללו וקובע כי הבדלי מוצא אתני אינם הגורמים הראשוניים, והגורמים המכריעים ביותר הם: השכלת האשה, בריאותה ותזונתה, לצד הטיפול הרפואי הצמוד והעקבי שהיא מקבלת במהלך ההיריון.

לצורך המחקר השתמשו החוקרים בציוד אולטרה-סאונד בתחילת ההיריון ובעת הלידה עצמה כדי למדוד גדילת עצמות ברחם. אותן שיטות מדידה, ושימוש באותו הציוד, נעשו בכל המדינות. נאספו נתונים לגבי אורך גופו של היילוד והיקף הראש בעת הלידה.

"כיום איננו זהים בעת הלידה שלנו - אבל אנחנו יכולים להיות כאלו", הדגיש ראש צוות המחקר, פרופסור חוזה וילר, מהמחלקה למיילדות וגינקולוגיה באוניברסיטת אוקספורד. "אנחנו יכולים ליצור נקודת זינוק שווה לכל היילודים אם נבטיח שהאמהות יזכו להשכלה מתאימה, תזונה ובריאות טובים, טיפול רפואי כנגד מחלות זיהומיות ודלקות ואספקת טיפול ראוי להן במהלך ההיריון, הלידה ולאחריה".

מהמחקר עלה, כי רק כ-4% מההבדלים בגדילה ברחם ובגודל היילוד בעת הלידה ניתנים לייחוס להבדלי מוצא אתני.

על-פי ארגון הבריאות העולמי, ב-2010 נולדו בעולם על פי הערכה 32.4 מיליון תינוקות שמיד עם צאתם לאוויר העולם נמצאו בתת-תזונה במדינות המוגדרות כבעלות הכנסה נמוכה-בינונית. אלו מייצגים 27% מכלל לידות החי בעולם. לכך יש קשר הדוק לתחלואה ולתמותת תינוקות וילדים. מידות גוף נמוכות מהממוצע בעת הלידה קשורות לעלייה בסיכון לסוכרת, יתר לחץ דם ומחלות קרדיווסקולאריות בגיל מבוגר.

בין הבעיות שמצאו החוקרים במסגרת ההשווא הבינלאומית היתה העובדה, שמדידות הגוף שנעשות ליילודים במרפאות ברחבי תבל אינן אחידות. הרופאים והאחיות מבססים אותן על לפחות 100 לוחות מדידה שונים. אין כיום תקן בינלאומי מחייב ואחיד למדידת עוברים ויילודים בעוד שקיימים סטנדרטים בנושא הזה כשמודדים פעוטות וילדים.

"המצב הזה מביך מאוד את הרופאים ואין לכך שום הגיון ביולוגי. יש מצב שעובר יוגדר כבעל גוף קטן מדי וכך גם יילוד במרפאה אחת בעיר כלשהי ובמדינה כלשהי בעולם – אבל יוגדר אחרת לחלוטין בעיר שונה ובמדינה אחרת", אמר וילר.

בין השאר, מטרת המחקר הבינלאומי הגדול היא לבנות סטנדרטים בינלאומיים מחייבים ואחידים לשימוש כל הרופאים וצוותי הרפואה המטפלים ביילודים ובנשים הרות.

לקריאה נוספת לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  אולטרהסאונד,  צמיחה,  תינוק,  ילד,  יילוד,  עובר,  תזונה,  סוכרת,  הריון,  מחקר בינלאומי
תגובות