• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
חדשות

"עד הרגע האחרון לא היה ברור אם הוועדה תצביע בעד השר"פ או נגדו"

כך אומר ל"דוקטורס אונלי" חבר הוועדה, עו"ד עדי ניב-יגודה, שתמך בהמלצות שהתקבלו; "התעלמתי מהדיווחים בתקשורת ומהלחצים"

“אם היית שואל אותי יום לפני פרסום ההמלצות, אם הוועדה תצביע בעד הרחבת השר"פ לבתי החולים הציבוריים בישראל או נגדה – לא הייתי יכול לומר לך מה היתה התוצאה”; כך אומר עו"ד עדי ניב-יגודה, אחד מ-13 חברי ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית, שתמך לאורך כל חודשי הדיונים של הוועדה בהזרמת תקציבים ממשלתיים לרפואה הציבורית, ולא בפתרון שכלל הכנסת שר"פ לבתי החולים הציבוריים.

"מבחינתי, המסקנה היתה שבעבור ציבור הרופאים, הרחבת השר"פ לא היתה משפרת את התמונה"

עו"ד עדי ניב-יגודה

עו"ד עדי ניב-יגודה

ניב-יגודה, מומחה למשפט רפואי ומרצה בתחום זה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, אומר כי ראה את עצמו כמי שנמצא בוועדה כדי להעניק לה את נקודת המבט של המטופל במערכת הבריאות הישראלית. "בהחלט ראיתי את עצמי כנציג הציבור", הוא אומר.

לדבריו, "מה שהנחה אותי היו העקרונות שבבסיס חוק ביטוח בריאות ממלכתי - צדק, שוויון ועזרה הדדית; ושכל פתרון עליו הוועדה תמליץ בהכרח ישפר את מצבו של המטופל ויחזק את האיתנות של קופות החולים ובתי החולים. אני בהחלט לא סבור ששיפור זה בא על חשבון הרופאים. הרבה דיברו על נושא השר"פ. לדעתי, הרחבת השר"פ היתה משפרת את מצבם של אולי כ-1,000 מתוך 23,000 הרופאים, אבל היתה עשויה להרע את מצבם של כל היתר. החלטה על הכנסת שר"פ לכלל בתי החולים בישראל היתה יכולה להוביל לפגיעה במתמחים, שלא היו נחשפים לפעולות שכיום הם יכולים להתנסות בהן; היא היתה מורידה את המוטיבציה ללמוד ולהתמחות בתחומים בהם אין שר"פ; היא היתה יוצרת תחרות בין רופאים ופערי שכר עצומים בין רופאים בתחומים השונים. מבחינתי, המסקנה היתה שבעבור ציבור הרופאים, הרחבת השר"פ לא היתה משפרת את התמונה".

"שרת הבריאות אף פעם לא התבטאה בתוך הוועדה בעד או נגד השר"פ"

ניב-יגודה מספר, כי ההצבעה והדיונים המכריעים על השר"פ התבצעו רק בימים האחרונים לעבודת הוועדה. "שרת הבריאות אף פעם לא התבטאה בתוך הוועדה בעד או נגד השר"פ", הוא אומר, "אני מאמין שבסופו של דבר ההצבעה שלה (נגד הרחבת השר"פ, מערכת דוקטורס אונלי), נבעה מהבנה שחסרונות השר"פ עולים על יתרונותיו".

כלי התקשורת דיווחו במהלך הדיונים כי ניב-יגודה היה נתון ללחצים כבדים להסיר את התנגדותו למהלך, שבו תמכו חלק מחברי הוועדה, ביניהם ראש המועצה הכלכלית, פרופ' יוג'ין קנדל. "אני יכול לומר שניקיתי את רעשי הרקע שבאו מבחוץ והתמקדתי בעשייה פנימית, בתוך הוועדה. המטרה שלנו היתה למצוא את הפתרונות הטובים ביותר - ולשם חתרתי כל העת. לא באתי מהבית עם אידיאולוגיה של בעד או נגד השר"פ. בסופו של יום, ההצבעה שלי נגד שר"פ נסמכת על ניתוח החומרים, הנתונים והעדויות שהוצגו בפנינו. התעלמתי מכל הדיווחים בתקשורת ומהלחצים".

ניב-יגודה מספר כי הוועדה הקדישה כ-800 שעות לדיון מעמיק, "אולי המעמיק ביותר שנעשה מאז ועדת נתניהו", במצבה של מערכת הבריאות הישראלית. "החלק הראשון של עבודת הוועדה היה לשמוע את עדויות של כל בענלי העניין בתוך מערכת הבריאות, ומחוצה לה. אני לא חושב שהיה דבר כזה בעשורים האחרונים. שמענו נציגים מכל המוסדות, רופאים פרטיים, נציגי ארגונים, כל מי שהיה לו מה לומר. לאחר מכן, ישבנו והתחלנו לנתח את החומרים שהתאספו. כל אחד מחברי הוועדה הציג את הזווית שלו, בין אם היא כלכלית, משפטית או אתית. ההמלצות שפורסמו מציגותהן פרי תהליך למידה, מחקר וניתוח מעמיק של מערכת הבריאות הישראלית".

"אחת ההמלצות שאני רואה בה את החשיבות הגדולה ביותר היא העדכון הדמוגרפי שנקבע לתקציבי קופות החולים"

לדבריו, ברקע הדיונים עמדו בין השאר חשיפת תוכנית "עובדה" בנוגע לשכר מנתחים ב"איכילוב" שעוסקים בתיירות רפואית, והמשבר החריף שפרץ במרכז הרפואי הדסה. "אין ספק שהדברים היו נוכחים ברקע דיוני הוועדה, ואולי אף קיבלו ביטוי מסוים. אולם אני לא יכול לומר אם התוצאה היתה שונה לולא היה פורץ המשבר בהדסה, למשל. מבחינתי, אני בהחלט יכול לומר כי הצבעתי לא היתה משתנה, עם המשבר או בלעדיו".

שרת הבריאות יעל גרמן ופרופ' יוג'ין קנדל בעת הצגת מסקנות הוועדה לחיזוק הרפואה הציבורית (צילום: פלאש 90)

שרת הבריאות יעל גרמן ופרופ' יוג'ין קנדל בעת הצגת מסקנות הוועדה לחיזוק הרפואה הציבורית (צילום: פלאש 90)

ביחס להמלצות הוועדה אומר ניב-יגודה: "אנחנו יודעים היטב שמיליארד ש"ח אינם מספיקים לפתור את כל הבעיות של מערכת הבריאות. שישה מיליארד או אפילו עשרה מיליארד היו עוזרים הרבה יותר. אבל זהו צעד בכיוון הנכון, שנותן מענה מסוים לצרכי המערכת. אחת ההמלצות שאני רואה בה את החשיבות הגדולה ביותר היא העדכון הדמוגרפי שנקבע לתקציבי קופות החולים. אני בהחלט מקווה שההמלצות יאומצו וייושמו בהקדם".

ניב-יגודה רואה חשיבות רבה גם בעצם דיוני הוועדה, ומברך את שרת הבריאות על ההחלטה להקימה. "ההישג הראשון הוא שאחרי עשורים בהם הציבור לא ידע מה נעשה במערכת הבריאות, בשנה האחרונה ובמקביל לדיוני הוועדה נושא הבריאות עבר ל"קדמת הבמה" ונוצר שיח ציבורי חשוב מעין כמותו. בנוסף, הישג חשוב נוסף, אחרי שנים ארוכות שמשרד הבריאות לא ידע מה קורה בבתי החולים, בעקבות דיוני הוועדה כל הנתונים צפו מעל פני השטח".

נושאים קשורים:  חדשות,  משרד הבריאות,  שר''פ,  רפואה פרטית,  רפואה ציבורית,  ועדת גרמן,  עו"ד עדי ניב-יגודה
תגובות
 
דר' רוטמן
30.06.2014, 17:40

וגם נושא ה-"פול-טיימרס" עם חוזים אישיים ומשכורות עתק על חשבון משלמי המיסים הינו טעות חמור אשר יביא לאפליית רופאים והורדת המוטיבציה.

רופא עצמאי
01.07.2014, 01:49

דר רויטמן

חבל על כל מילה

מי שיושב גבוה לא מבין ולא שומע אחרים

נירה
01.07.2014, 13:30

כאזרחית מן השורה, לא נותר לי אלא לשמוח ולהודות על ההחלטה שהתקבלה. עו"ד עדי ניב- יגודה ייצג את האינטרס שלנו כולנו, צרכני הרפואה, ודבריו נהירים ומשכנעים.