חדשות

שרת הבריאות מזהירה: מערכת הבריאות בישראל עומדת לפני קריסה

שבועות לפני הגשת מסקנות ועדת גרמן, אמרה השרה כי יש לפעול לריסון הביטוחים הפרטיים ולהגדיל באופן קבוע התקציבים למערכת

"ביטוחי הבריאות הפכו להיות הזנב המכשכש בכלב. הביטוחים הפרטיים הם הבוננזה של מערכת הביטוח ולכן מערכת הבריאות נמצאת בסחרור שוטה"; כך אמרה אתמול (יום ג') שרת הבריאות יעל גרמן, בהופעתה ב"ועידת הבריאות" בירושלים. גרמן העבירה סקירה מפורטת בנוגע למצב מערכת הבריאות והציגה את בעיותיה העיקריות.

שרת הבריאות יעל גרמן ב"ועידת הבריאות" (צילום: פלאש 90)

שרת הבריאות יעל גרמן ב"ועידת הבריאות" (צילום: פלאש 90)

"קופות החולים", אמרה גרמן, "מעוניינות בשיווק הביטוחים שלהן מפני שהדבר מאפשר להן להעביר שירותים מסל הבריאות הציבורי – שבו חסר תקציב – למערכת הפרטית. רופאים שעוזבים את מערכת הבריאות הציבורית ועוברים לפרטית נהנים ממשכורות גבוהות.

עוד אמרה השרה, כי חוק ביטוח הבריאות הממלכתי הוא מהמתקדמים בעולם. הוא קובע שהמדינה אחראית למימון סל שירותי הבריאות; והוא מטיל אחריות על קופות החולים לתת את מלוא שירותי הבריאות הקבועים בחוק, לכל מי שרשום בקופה. החוק קובע שהביטוח יהיה מושתת על עקרונות השוויון, הצדק והעזרה ההדדית. הכל בהתאם למקורות המימון העומדים לרשות הקופות.

לדבריה, מערכת הבריאות מציגה את ההישגים הבאים:

- תוחלת החיים בישראל היא בין הגבוהות במדינות ה OECD: מקום 4 בגברים, 14 בנשים, ומקום 9 משוקלל, כשנה וחצי יותר מהממוצע; תמותת התינוקות בישראל ירדה ב-33% בעשור האחרון ועומדת על ממוצע של 3.5 פטירות ל-1,000 לידות חי.

- בישראל רופאים מהמעולים בעולם, אחיות ברמה מקצועית גבוהה ביותר וכוח אדם מעולה ולכן ה-OECD קבע שישראל הקימה את אחת ממערכות הבריאות הראויות לקנאה. סוכנות החדשות הכלכליות "בלומברג" דירגה אות ישראל במקום הרביעי מבין מערכות הבריאות היעילות ביותר בעולם.

- במדד BETTER LIFE INDEX  ניצבת ישראל במקום החמישי, לפני שבדיה, ארה"ב, אנגליה, צרפת או גרמניה. עם זאת, המדד מציין כי בכל מה שקשור לאיכות סביבה, בטחון אישי, דיור - ישראל מתחת לממוצע.

- בסקר שביעות הרצון ממערכת הבריאות שערך "מכון ברוקדייל" קיבלו קופות החולים ציונים גבוהים ביותר: 90 עד 95.

"ועם כל זאת ולמרות הכל - המערכת בישראל נמצאת בסכנת קריסה", אמרה שרת הבריאות ופירטה את הבעיות הבולטות הבאות בה:

- שיעור המיטות ל-1,000 נפש באשפוז הכללי הוא במקום ה-3 מהסוף בדירוג ה-OECD; תפוסת המיטות במערכת הציבורית הוא הגבוה ביותר: 98% בממוצע.

- שיעור הרופאים באוכלוסייה נמצא בירידה מדאיגה. התורים במערכת הציבורית הולכים ומתארכים.

- הפערים החברתיים בישראל מתבטאים בפערי בריאות בלתי נסבלים: קרוב ל- 10% מהמבוטחים, מכלל האזרחים, מוותרים על תרופות מרשם בגלל מחירן. תמותת התינוקות בדרום הארץ גבוהה פי למעלה משלושה מזו שבמרכז. למשל: מי שגר בחדרה יחיה 6 שנים פחות מזה שגר ברעננה ומי שגר ברהט, יחיה שנתיים פחות ממי שגר בחדרה.

- גירעונות מערכת הבריאות מגיעים עתה ליותר מ-3 מיליארד שקלים. "המערכת נמצאת בסחרור שוטה, כי אין לה מקורות תקציביים כדי להמשיך את השירות אשר לו היא מחויבת על-פי החוק. מקורות התקציב נשחקו והצטמצמו בשנים האחרונות".

השרה גרמן אמרה, כי הסיבות לגירעונות הן מחסור בתקציבים, ועידוד הביטוחים המשלימים של קופות החולים והביטוחים המסחריים. ב-7 השנים האחרונות, אמרה, אנו רואים שבעוד שכלל הביטוחים המסחריים עלו בכ-18%, הרי שביטוחי הבריאות המשלימים וביטוחי הבריאות המסחריים עלו ביותר מפי שניים (%214 המשלימים, 221% המסחריים).

"בנק הכסף הזה, העומד על כ-6.5 מיליארד שקל - מתוכם 2.6 מיליארד מיועדים לבחירת רופא וייעוץ לניתוחים - מהווה את התמריץ העיקרי להסטת החולים מהמערכת הציבורית לפרטית". על השאלה מי נהנה מהמצב הזה, אמרה גרמן, "קופות החולים שחוסכות טופס 17, ולמעשה את התשלום שהן מקבלות מהמדינה בקפיטציה, בכך שהן מפנות מבוטחים לביטוחים. הביטוחים נהנים מרווחים אדירים. רופאים שעוזבים למערכת הפרטית נהנים ממשכורות גבוהות ורק אלו מהאזרחים שיכולים להרשות לעצמן נהנים משירותי רפואה פרטיים".

"חלק מההשמצות שאנו שומעים על המערכת הציבורית", אמרה השרה, נובעים מאינטרסים כלכלים גרידא. "חברות הביטוח מעוניינות למשוך עוד ועוד מבוטחים אליהן ועושות זאת באמצעות פרסומות אגרסיביות שמשמיצות, לעתים ללא בסיס, את המערכת הציבורית שהיא עדיין טובה ביותר".

אחת המגמות הקשות שהסתמנו בשנים האחרונות, ציינה עוד גרמן, היא היחס שבין ההוצאה הציבורית לבין ההוצאה הפרטית במערכת הבריאות: בשנות ה-90, אמרה בסקירתה, היחס היה 30% להוצאה פרטית ו-70% להוצאה ציבורית. היום היחס הוא 60% -40%.

"ההוצאה הפרטית על בריאות בישראל היא מהגבוהות במדינות ה-OECD, כאשר הממוצע שם הוא 28.5% הוצאה פרטית ולמעלה מ-70% הוצאה הציבורית. המשך הסחרור והמגמה הזאת יביאו לקריסת המערכת הציבורית ולריקון מתוכן של חוק ביטוח הבריאות הממלכתי", הזהירה שרת הבריאות.

כמה שבועות לפני הגשת מסקנות ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית, סימנה השרה באופן פומבי את המישורים העיקריים שיש לפעול בהם כדי לקדם ולחזק את מערכת הרפואה הציבורית, ולשמור על רמתה הגבוהה:

-  יהיה צורך להוסיף מקורות תקציביים למערכת הבריאות הציבורית באופן מיידי, לדאוג להבטחתם לאורך זמן, לכסות את הגירעונות האדירים שלה (למעלה מ-3 מיליארד שקל) ולהכניס חלק משמעותי מהשירותים לבסיס הסל.

- בד בבד, יהיה צורך לרסן את ביטוחי הבריאות בעיקר בכל הנוגע לבחירת מנתח וייעוץ לניתוחים, בין השאר על-ידי מיסוי הביטוחים הפרטיים לטובת המערכת הציבורית, וכך לבטל חלק מהתמריץ הקיים היום להסטה מהמערכת הציבורית לפרטית - תמריץ המחליש את המערכת הציבורית ומאיים על קיומה.

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור ארנון אפק, אמר בוועידה כי עדיין לא התקבלו החלטות ב"ועדת גרמן'. יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, ציין בדבריו בוועידה כי ההוצאה לבריאות בישראל – 7.7% מהתוצר – לא עלתה כבר 20 שנה. "אי אפשר לקיים מערכת בריאות עם הוצאה כל כך נמוכה. אין (למערכת) מספיק כסף וכולם נפגעים ואז מתחילה דמוניזציה של דמות הרפואה", אמר ד"ר אידלמן. "מדברים על כמה הרופאים לא בסדר וזה פוגע קודם כל במטופלים, אלו שמחפשים רופא ויחפשו גם בעתיד. הם רוצים לתת אמון שהרופא המטפל בהם יעניק את הרפואה טובה ביותר"

נושאים קשורים:  חדשות,  המערכת הציבורית,  ביטוחי הבריאות,  מערכת הבריאות בישראל,  ועדת גרמן,  שרת הבריאות יעל גרמן,  המערכת הפרטית,  פרופ' ליאוניד אידלמן,  פרופ' ארנון אפק
תגובות
sikirov
12.06.2014, 21:20

נראה מאיפו יבוא הכסף ? נרקן את צה"ל עוד יותר ? הפיטרון כפי שכתבתי הרבה פעמים זהו הפרטה מערכת הבריאות כאשר רופאים ולא קופות החולים הם המרכז ואז ינתן שרות לכלל הציבור שרות יותר טוב, סל הבריאות יספיק ועוד יהיה עודף בשל תחרות בין הרופאים רמת שרות יעלה,יהיה צורך בפחות רופאים, בשל השתדלות רופאים ברמה אמבולתורית יהיה צורך בפחות מיטת אישפוז.

א.כ.
12.06.2014, 22:37

מה שהולך עכשיו בקופות פשוט הזוי ולא נורמלי. כבר שנים לא מדברים איך לשפר שרות ואיכות הטיפול, חושבים רק מאיפה להרוויח כסף. קיצוצים נוגעים בעיקר בשירותים רפואיים ומי שעובד מול הקהל. הביורוקרטיה חוגגת. לפי הנחיות יועצים כלכליים ואירגוניים הנהלת קופות מייצרת שירותים מיותרים, שמתפרקים כעבור הזמן קצר, עם בזבוז מיליונים.
אני גם לא מבין איפה אפשר לקבל רווח ?מהקשיש דמנטי או ניצול שואה או אנשים עם ריבוי מחלות עם מצב כלכלי נמוך.
מסכים עם רעיון של רפואה פרטית, שיהיה אפשרות לרופאים י לקבל כסף ישירות מהמדינה ,לא דרך המתווכים-קופות. לפחות לתת אלטרנטיבה לקופות.

ד"ר מיכאל שראל
13.06.2014, 10:52

על זה נאמר "מילים כחול על שפת הים, ומעשים אין"
תפקידה של שרת הבריאות גרמן היא לזהות את הבעיה, ולטפל בה. לא להתריע. היא הרשות המבצעת ( הבלבול נובע מתרבות הממשל הישראלי, האומר "אני ידיעתי את כולם, והם לא עשו" אין ACCOUNTABILITY .
הרבה מילים נשפכו על מצבה של מערכת הבריאות, ומזה שנים הכתובת הינה על הקיר באותיות של קידוש לבנה. ואין אנו עושים דבר, חוץ מדיבורים, וועדות בעליות גבוהות.
ראה בעיית בתי-חולים של הדסה, שכולם ידעו שנים על המצב העגום שמדרדר, אך עד ההתרסקות לא נעשה מאומה. כאש המערכת תקרוס , כולם יפנו אצבע מאשימה לקודמיהם, שלא עשו די בכדי למנוע את הקריסה.

ד"ר עודד וגנר
16.06.2014, 12:09

הפתרון אינו "הפרטה".
"השקמיסט שתה לך חצי"... אמרו הגששים. בישראל מערכת בריאות ציבורית מהטובות בעולם, אולי הטובה בעולם. המדינה לקחה על עצמה - בחקיקה - להיות גובה הכספים של המערכת, ומשלימת פערי התקציב עפ"י הצורך, אך היא אינה ממלאת את תפקידה: חלק מהכספים נשארים באוצר...
כמו כן הממשלה מפרה את חוק ביטוח בריאות ממלכתי בכך שאינה מעדכנת את תקציב הבריאות כמוגדר בחוק.
הפתרון אינו "הפרטה". הפתרון הוא קיום החוק, תיקצוב ריאלי, עידכון תקציב הבריאות בהתאם לחוק ולא לשדוד את תקציב הבריאות לטובת אוצר המדינה. כאשר זה יתקיים, ניתן להגביר את פעילות בתיה"ח בתשלום ציבורי - בשכר נאות והולם לרופאים - ולא ע"י הזרקת "סם" בצורת כסף פרטי ל"ורידי" המע' הציבורית (ע"ע הדסה).
לגבי רפואה פרטית - אין כל הגבלה על מי שרוצה לעסוק ברפואה פרטית. יש מספיק מסגרות ואין מגבלה חוקית או אחרת לפעילות זו, אך אין צורך לרתום למטרה זו את המערכת הציבורית ולשבש את תפקודה כמערכת ציבורית.