הנתונים המלאים על היקף הזיהומים בבתי החולים יישארו חסויים

שופטת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, נאווה בן-אור, פסקה כי הנתונים המלאים על היקף הזיהומים בבתי החולים ימשיכו להיות חסויים ובכך קיבלה את עמדת משרד הבריאות. בפסק הדין, שניתן בשבוע שעבר, נדחתה עתירת התנועה לחופש המידע, שתבעה לחשוף את דו"ח הזיהומים השנתי המפרט את שכיחות הזיהומים בכל אחד מבתי החולים בישראל.משרד הבריאות הודיע כי יפרסם ביוזמתו רק חלק קטן מהמידע בנושא הזה.

השופטת בן-אור קבעה, כי על דו"ח הזיהומים חל חיסיון מכוח חוק זכויות החולה, הקובע כי המידע המצטבר בידי ועדות בקרה ואיכות הוא חסוי. הסיבה לחסיון היא הצורך בשיתוף פעולה מלא ודיווח אמת למשרד הבריאות, ללא חשש מצד הגורמים הנבדקים.

דו"ח מבקר המדינה האחרון קבע, כי בין 4,000 ל-6,000 חולים מתים בישראל מדי שנה כתוצאה מזיהומים נרכשים בבתי החולים. ב-1,000 עד 4,500 מהמקרים המוות היה יכול להימנע אילו המוסדות הרפואיים היו מקפידים יותר על תנאים היגייניים וכללי בטיחות הולמים.

לטענת התנועה לחופש המידע, למידע על אודות הזיהומים יש "אופי ציבורי מובהק", והוא גם "מידע מהותי בעל השלכות ישירות על בריאות הציבור, ולפיכך יש להביאו לידיעתו". בעתירה צוין, כי במדינות אחרות בעולם (כמו ארה"ב, אוסטרליה ואנגליה), הנתונים על הזיהומים מתפרסמים באינטרנט באופן מפורט ומלא ופתוחים לכל.

שרת הבריאות יעל גרמן אמרה לפני כמה חודשים, כי "על המערכת להיות שקופה, מדידה ומבוקרת. יש לפרסם את מדדי האיכות בכל תחומי הבריאות כדי שהצרכן יוכל לבחור באופן משכיל את הטיפול הרפואי". עוד הוסיפה, כי "הנתונים הנבדקים בבתי החולים ובקופות החולים צריכים להיות שקופים, ידועים ומפורסמים באתר (האינטרנט של המשרד) כך שכל חולה יוכל לראות מה מספר הניתוחים, מה שיעור המוות וכמה מקרי זיהומים".

אלא שבתשובת משרד הבריאות לעתירה שהתבררה בבית המשפט בירושלים חזר בו המשרד מהגישה שהפגנינה השרה ושב ודרש את חיסיון המידע. המשרד טען, כי פעילות היחידה למניעת זיהומים "מחייבת חיסיון על מנת שהדיווח יהיה דיווח אמת, ללא חשש מהפללה עצמית וללא חשש מתביעות אזרחיות – ולכן יש לשמר את החיסיון שנקבע בחוק". עם זאת, הסכים המשרד לפרסם בעתיד (מ-2015) חלק מהמידע לגבי הזיהומים במסגרת דיווחיו התקופתיים הבאים על מדדי האיכות של בתי החולים.