• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
אנטיביוטיקה

השתלת צואה נמצאה יעילה בטיפול בזיהומי C. difficile חוזרים

מחקר לגבי טיפול בזיהומי C. difficile חוזרים באמצעות השתלת צואה הופסק טרם השלמתו לאחר שנמצא כי ההשתלה יעילה יותר במידה מובהקת מטיפול אנטיביוטי

24.02.2013, 08:41

ב-15%–26% מהזיהומים ב-C. difficile לא מושגת תגובה מתמשכת לטיפול אנטיביוטי. בזיהום חוזר, אין טיפול אנטיביוטי יעיל, והטיפול שניתן הוא מחזורי – טיפולים חוזרים ב-vancomycin במתן פומי. יעילות הטיפול היא 60% בחזרה ראשונה, ופחות מכך בחזרות מרובות.

טיפול באמצעות השתלת צואה מתורם בריא נבחן בקרב יותר מ-300 מטופלים ונמצא יעיל, אולם עד כה לא נבחן במחקר מבוקר אקראית, כפי שנעשה במחקר זה. משתתפים מבוגרים שסבלו מהתפרצות חוזרת של זיהום ב-C. difficile למרות מחזור אחד לפחות של טיפול מספק ב-vancomycin, הוקצו אקראית לטיפול נוסף ב-vancomycin בלבד (500 מ”ג במתן פומי 4 פעמים ביום במשך שבועיים), טיפול נוסף ב-vancomycin בשילוב עם שטיפת מעי (bowel lavage) ביום 4–5 לטיפול, או טיפול קצר ב-vancomycin בשילוב עם שטיפת מעי והשתלת צואה.

תרשים מבנה של ואנקומיצין (מקור: ויקיפדיה)

תרשים מבנה של ואנקומיצין (מקור: ויקיפדיה)

תרומות הצואה נאספו מתורמים בריאים, שנבדקו לאיתור מחלות מדבקות, ומיד לאחר שנאספו עורבבו עם תמיסת סליין והועברו למעי המטופל באמצעות nasoduodenal tube.

מספר המשתתפים המתוכנן היה 40 משתתפים בכל קבוצה, אולם המחקר נעצר לאחר ניתוח ביניים של תוצאות הטיפול ב-43 משתתפים, מתוכם 41 השלימו את הטיפול. שיעור הריפוי היה 81% (13 מתוך 16 משתתפים) לאחר טיפול ראשון בקבוצת השתלת הצואה, ו-2 מתוך שלושת המשתתפים האחרים נרפאו לאחר טיפול נוסף, כך שלאחר שני טיפולים היה שיעור הריפוי הכללי 94%. בקבוצות האחרות הושג ריפוי בשיעורים נמוכים יותר: ריפוי של 31% מהמטופלים (4 מתוך 13 משתתפים) בקבוצה שטופלה ב-vancomycin בלבד, ושל 23% (3 מתוך 13 משתתפים) בקבוצה שטופלה ב-vancomycin בשילוב עם שטיפת מעי. ההבדל בין קבוצת ההשתלה לבין שתי הקבוצות האחרות נמצא מובהק סטטיסטית (P<0.01 לגבי שיעור ההצלחה לאחר טיפול ראשון, P<0.001 לגבי שיעור ההצלחה הכללי). ה-cure rate ratio בהשתלה ביחס לטיפול ב-vancomycin בלבד היה 3.05 (99.9%CI 1.08-290.05).

18 משתתפים שאצלם חזר הזיהום לאחר שטופלו באנטיביוטיקה, טופלו בהמשך בהשתלת צואה, ו-15 מהם נרפאו – 11 לאחר השתלה אחת ו-4 נוספים לאחר השתלה שנייה.

תופעות הלוואי השכיחות היו שלשול מיד לאחר ההשתלה (94% מהמטופלים), כאבי בטן וגיהוקים, וכן עצירות בימים הבאים.

החוקרים מסכמים כי בקרב מטופלים הסובלים מזיהום חוזר ב-C. difficile, הטיפול בהשתלת צואה הוביל לתוצאות טובות יותר מאשר טיפול אנטיביוטי ב-vancomycin.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

van Nood et al.; Duodenal Infusion of Donor Feces for Recurrent Clostridium difficile,N Engl J Med. 2013 Jan 31;368(5):407-15

נושאים קשורים:  אנטיביוטיקה,  Clostridium difficile,  השתלת צואה,  vancomycin,  מחקרים
תגובות
דר ביזר מיכאל
27.02.2013, 12:13

מענין מאוד , בעיקר ההבדל בשיעור ההצלחה .
זה מה שנקרא לחשוב מחוץ לקופסה.