ה-EARSSי(European Antimicrobial Resistance Surveillance System) הוא בסיס הנתונים הגדול ביותר האוסף באופן שגרתי נתונים לגבי רגישות חיידקים לאנטיביוטיקה. הוא הוקם בשנת 1999, ובמהלך 10 השנים האחרונות הגיעו אליו דיווחים על מעל 900,000 אירועי בקטרמיה מיותר מ-900 מעבדות ב-33 מדינות באירופה. במחקר זה נעשה שימוש ב-EARSS על מנת לאפיין את המגמות בהיארעות בקטרמיה של חמישה סוגי חיידקים שכיחים (S. aureus, E. coli, Streptococcus pneumoniae, Enterococcus faecalis, Enterococcus faecium).
עוד בעניין דומה
בדיקת חיידקים עם אנטיביוטיקה (אילוסטרציה)
בשנים 2002–2008 חלה עלייה של 47% בהיארעות של מקרי בקטרמיה עקב כל 5 החיידקים – עלייה של 6.4% לשנה (95%CI 6.2-6.5%). העלייה נראתה לגבי כל אחד מהחיידקים, העלייה הגדולה ביותר בשיעור ההיארעות הייתה עלייה של 19.3% לשנה (מ-1,118 מקרים ב-2002 ל-3,128 מקרים ב-2008) בזיהומי Enterococcus faecium), והעלייה הגדולה ביותר מבחינת מספר המקרים נראתה לגבי E. coli (עלייה של 8.1% לשנה, מ-20,151 מקרים בשנת 2002 ל-32,194 מקרים ב-2008).
לגבי S. aureus, היארעותם של הזיהומים הנגרמים על ידי MRSA עלתה ב-7.6% לשנה בשנים 2002–2005, ובהמשך ירדה ב-4.8% לשנה עד 2008. היארעותם של זיהומים ב-MSSA עלתה באופן מתמיד במהלך כל התקופה. לגבי E. coli נמצאה עלייה גבוהה יותר בהיארעותם של אירועי בקטרמיה של זנים עמידים לאנטיביוטיקה מאשר של זנים רגישים – בעיקר זנים העמידים לצפלוספורינים מהדור השלישי (עלhיה שנתית של 29.9%), כאשר 76% מאותם חיידקים היו עמידים גם לפלורוקווינולונים, ו-48% היו עמידים גם לאמינוגליקוזידים.
בשנת 2008, מתוך החיידקים שנבחנו, E. coli היה הגורם השכיח ביותר לבקטרמיה (47% מהמקרים שדווחו) ואחריו S. aureusי(29% מהמקרים המדווחים), streptococcus pneumoniaeי(11% מהמקרים המדווחים), Enterococcus faecalisי(9%) ו-Enterococcus faeciumי(5%). החיידק העמיד השכיח ביותר היה E. coli העמיד בפני פלורוקווינולונים, ואחריו MRSA ו-E. coli עמיד בפני צפלוספורינים מהדור השלישי.
החוקרים מסכמים כי נטל הבקטרמיה הולך וגדל בבתי החולים באירופה, הן לגבי חיידקי גרם חיוביים והן לגבי גרם שליליים. הגורמים לעלייה זו אינם ברורים, אך נראה כי חלה עלייה משמעותית בבקטרמיה עקב חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. התגברות העמידות גורמת לעלייה בנטל על מערכת הבריאות עקב בקטרמיה קשה לטיפול, שכן נראה כי בקטרמיה של חיידקים עמידים מופיעה בנוסף, ולא במקום, בקטרמיה של חיידקים רגישים.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
