• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
סרטן שד

בדיקות סקר לאיתור סרטן שד – סיכום התועלת והנזק

לאור הוויכוח בספרות לגבי התועלת והנזק שבבדיקות סקר לאיתור מוקדם של סרטן שד, כונס פאנל מומחים עצמאי בבריטניה על מנת לדון בנושא

11.11.2012, 08:25

מאז החלו לערוך בדיקות סקר לאיתור מוקדם של סרטן השד, הצטבר מידע רב לגבי בדיקות אלו, וכיום יש ויכוח לגבי ההצדקה שבביצוען. לא ברור אם התועלת שבמניעת תמותה עקב איתור מוקדם עולה על הנזק שבאבחון יתר (כלומר אבחון וטיפול במקרי סרטן שד שלא היו מגיעים לידי ביטוי קליני במהלך חיי המטופלת). בשנת 2009 המליץ כוח משימה בארה"ב (US preventive services task force) שלא לבצע בדיקות סקר שגרתיות לנשים מתחת לגיל 50, ולבצע בדיקות אחת לשנתיים במקום אחת לשנה לנשים בנות 50–74. כוח משימה קנדי המליץ אותן המלצות בשנת 2011, וציין כי יש אי ודאות לגבי הראיות התומכות בהמלצה זו.

מאמר זה מסכם את מסקנותיו של פאנל מומחים שהוקם בבריטניה על מנת לדון בנושא ולסכם את הראיות בספרות. הפאנל התמקד בעריכת בדיקות הסקר כפי שהן מבוצעות בבריטניה – נשים בנות 50–70 מוזמנות לבדיקת סקר אחת לשלוש שנים.

ממוגרפיה לגילוי סרטן השד (אילוסטרציה)

ממוגרפיה לגילוי סרטן השד (אילוסטרציה)

במטה אנליזה של 11 מחקרים מבוקרים אקראית, שבהם הושוותה קבוצת משתתפות שהוזמנה לבדיקות סקר לקבוצת ביקורת שלא הוזמנה לבדיקות, נמצא בקבוצת בדיקות הסקר סיכון מופחת ב-20% לתמותה עקב סרטן שד (RR 0.80, 95%CI 0.73-0.89). משתתפי הפאנל דנו בהטיות האפשריות במחקרים אלו, וכן ברלוונטיות של תוצאותיהם של מחקרים שבוצעו לפני זמן רב, והגיעו להחלטה כי ההערכה לגבי הירידה בסיכון לתמותה שהתקבלה על פי מחקרים אלו היא סבירה גם כיום.

ההערכות לגבי התועלת המוחלטת שבבדיקות סקר נעות בין מניעת מקרה מוות אחד לכל 100 בדיקות סקר לבין מניעת מקרה מוות אחד לכל 2,000 בדיקות. ניתוח סטטיסטי שבוצע על ידי הפאנל הוביל להערכה של מניעת מקרה מוות אחד לכל 180 בדיקות סקר.

הנזק העיקרי כתוצאה מביצוע בדיקות הסקר הוא אבחון יתר. אי אפשר לקבוע אם מקרה ספציפי היה מגיע לידי ביטוי קליני, אך אפשר להעריך את מידת אבחון היתר באמצעות השוואת מספר מקרי סרטן השד המאובחנים במהלך החיים בקבוצה שעברה בדיקות סקר במשך 20 שנה, לעומת קבוצה מקבילה שלא עברה בדיקות כאלה, אך למרבה הצער לא בוצע מחקר כזה. לפיכך מוערך שיעור אבחון היתר על פי תוצאותיהם של מחקרים מבוקרים אקראית, אם כי משך תקופת המחקר קצר בהרבה מ-20 שנה בכל המחקרים. רק בשלושה מחקרים לא הוצעה בתום המחקר בדיקת סקר למשתתפות קבוצת הביקורת. הערכת אבחון היתר על פי מחקרים אלו היא כ-11% (95%CI 9-12%) מכלל מקרי הסרטן שאובחנו בקבוצת המחקר, וכ-19% (95%CI 15-23%) ממקרי הסרטן שאובחנו במהלך תקופת ביצוע בדיקות הסקר. הפאנל חשב שהתשובה המהימנה ביותר לשאלה "מה הסיכוי שסרטן המאובחן באמצעות בדיקת סקר הינו למעשה מקרה של אבחון יתר?” היא 19%.

הפאנל סיכם כי עבור כל 10,000 נשים המוזמנות לבדיקת סקר במשך 20 שנה החל מגיל 50 בבריטניה, יאובחנו 681 מקרים של סרטן שד, 129 מהם יהיו מקרים של אבחון יתר, ו-43 מקרי מוות עקב סרטן השד יימנעו – כלומר שלושה מקרי אבחון יתר יאובחנו ויטופלו עבור כל מקרה מוות שנמנע.

הפאנל המליץ על המשך ביצוע בדיקות הסקר, תוך מתן הסבר ברור לנבדקות לגבי התועלת והנזק שבהן.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Independent UK Panel on Breast Cancer Screening, The benefi ts and harms of breast cancer screening: an independent review, Lancet. 2012 Oct 29. [Epub ahead of print]

נושאים קשורים:  סרטן שד,  בדיקות סקר,  אבחון יתר,  מחקרים
תגובות