• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
סרטן הערמונית

תוצאות סותרות בשני מחקרים לגבי יישום ההמלצות לבדיקות סקר לסרטן הערמונית

שני מחקרים, שבחנו את היישום בשטח של ההנחיה להימנע מבדיקות סקר לאיתור סרטן הערמונית מעל גיל 75, אינם תמימי דעים

באוגוסט 2005 פרסם כוח משימה של שירותי הרפואה המונעת בארה"ב (US Preventive Services Task Force – USPSTF) המלצה שלא לערוך בדיקות סקר לאיתור סרטן הערמונית באמצעות בדיקת PSA לגברים מעל גיל 75. לגבי גברים מתחת לגיל 75, נותרה בעינה ההנחיה הקודמת, ולפיה אין די ראיות להמלצה בעת או נגד עריכת בדיקות סקר לאיתור סרטן הערמונית, אולם בשנת 2011 פורסמה המלצה להימנע מבדיקות סקר.

מחקר שפורסם בחודש אפריל השנה בעיתון JAMA, התבסס על נתוני סקר בנושאי בריאות שנערך בארה"ב (NHIS – National Health Interview Survey) בשנת 2005 ובשנת 2010. גברים בגיל 40 ומעלה נשאלו שאלות אחדות על בדיקת PSA (כולל הסיבה לביצוע הבדיקה).

בשנת 2005 נכללו 5,332 נסקרים, ובשנת 2010 4,640 נסקרים. לא נמצאה ירידה בשיעור הגברים שעברו בדיקת PSA כבדיקת סקר בקרב גברים מעל גיל 75 – 43.0% דיווחו שעברו את הבדיקה ב-2005 ו-43.9% דווחו על כך בשנת 2010 (P=0.77). בשנת 2010 בדיקות סקר באמצעות בדיקת PSA נערכו בשכיחות גבוהה יותר בקרב בני 75 ומעלה מאשר בקרב בני 40–49 או 50–59.

סרטן ערמונית (אילוסטרציה)

סרטן ערמונית (אילוסטרציה)

החוקרים מסכמים כי למרות ההמלצה, לא חל שינוי בשיעור עריכת בדיקות PSA לאיתור מוקדם של סרטן הערמונית, על פי דיווח עצמי של המשתתפים בסקר.

במחקר נוסף, שפורסם בחודש יולי ב-Archives of Internal Medicine, נבחן שיעור ההיארעות של סרטן הערמונית המאובחן בשלב מוקדם (early stage prostate cancer), מתוך הנחה שיישום ההנחיה יוביל לירידה בשיעור ההיארעות של מקרים אלו בקרב גברים מעל גיל 75. המחקר התבסס על נתוני מרשם SEERי(Surveilance, Epidemiology and End Results) המקיף 28% מאוכלוסיית ארה"ב.

על פי התוצאות חלה ירידה של 25.4% בהיארעות סרטן הערמונית המאובחן בשלב מוקדם בקרב גברים מעל גיל 75 בשנת 2009 לעומת שנת 2007 (443 לעומת 330 גידולים ל-100,000). במקביל נראתה ירידה של 14.3% בהיארעות סרטן הערמונית המאובחן בשלב מאוחר, וירידה של 16.8% בהיארעות סרטן הערמונית המאובחן בשלב בלתי ידוע. כמו כן חלה ירידה של 15.2% בהיארעות סרטן הערמונית המאובחן בשלב מוקדם בקרב גברים בני 56–74, וירידה של 11% בהיארעות סרטן הערמונית המאובחן בשלב מוקדם בקרב גברים בני 30–64.

עורך המחקר מסכם כי חלה ירידה מיידית בשיעור מקרי סרטן הערמונית המאובחנים בשלב מוקדם בקרב גברים בגיל 75 ומעלה בעקבות פרסום ההנחיה, וכי ירידה זו גדולה מהירידה הכללית בהיארעות סרטן הערמונית. התוצאות מתאימות להשערה כי חלה ירידה קלה עד בינונית בשיעור ביצוע בדיקות הסקר לאיתור סרטן הערמונית בקרב גברים בני 75 ומעלה בעקבות פרסום ההנחיה. בהתייחס למחקר שפורסם ב-JAMA טען החוקר כי נתונים לגבי היארעות סרטן הערמונית אמינים יותר מאשר נתונים לגבי דיווח עצמי של משתתפי סקר על ביצוע הבדיקה.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקורות:

Prasad et al.; 2008 US Preventive Services Task Force recommendations and prostate cancer screening rates, JAMA. 2012 Apr 25;307(16):1692-4.

Howard DH.; Declines in Prostate Cancer Incidence After Changes in Screening Recommendations, Arch Intern Med. 2012 Jul 23:1-2, [Epub ahead of print]

נושאים קשורים:  סרטן הערמונית,  בדיקות סקר,  PSA,  מחקרים
תגובות
 
ד"ר יאיר גבור
05.08.2012, 17:42

המידע המופיע בתקציר זה מבלבל, לכן אני מרשה לעצמי לשאול את השאלות הבאות :
1. כיצד נצפתה ירידה של 25.4% אם הארעות סרטן ערמונית מאובחן בשלב מוקדם הייתה 443 ל-100000 בשנת 2009 לעומת 330 ב-2007?
2. אם ניצפו ירידות של %14.3 ו 16.8%בהיארעות של סרטן בשלב מאוחר או בלתי ידוע בגברים מעל גיל 75, וירידות בהיארעות של סרטן בשלב מוקדם של 15.2% בגברים בגיל 56-74 ו-11% בגברים בגיל 30-64, האם יש בכך להצביע על ירידה ביכולת האיבחון או על ירידה בהיארעות סרטן הערמונית?
ואם הירידה היא בשכיחות היארעות סרטן הערמונית - מה גרם לירידה כה דרסטית תוך שנתיים בלבד?

אשמח לקבל מענה לשאלותי

ד"ר ניר צבר
05.08.2012, 21:07

לד"ר גבור,
ראשית, הנה קישור למאמר עליו שאלת:
http://archinte.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=1221718

לגבי השאלה הראשונה, ישנה שגיאה בתרגום : אכן הייתה ירידה מ-443 ל-330 מקרים ל-100,000.

לגבי השנייה - המספרים הם מדיווחים רפואיים שנאספו מנתח גדול של אוכלוסיה רגילה. ברור שאם היו מבצעים ביופסות לכל הנבדקים, המספרים היו גדולים בהרבה. הירידה היא בהארעות-מאובחנת (או בפשטות: באבחונים). כלומר, שלהרבה אנשים מבוגרים נחסכה האבחנה המטרידה של מחלה שאין לה טיפול רפואי המשפר איכות או אריכות ימים.