אמצעי המניעה השכיח ביותר בארה"ב הוא גלולות למניעת היריון. שימוש בגלולות למניעת היריון מחייב היענות יומיומית לטיפול, ולפיכך שיעור ה"כישלון" שלהן בשימוש בשטח גבוה הרבה יותר מאשר בשימוש "מושלם", ומוערך בכ-9% באוכלוסייה הכללית, 13% בקרב מתבגרות ו-30% או יותר בקבוצות סיכון. לעומת זאת, שיעור הכשלים בעת שימוש באמצעי מניעה הפיכים ארוכי טווח (LARC – Long Acting Reversible Contraception), הכוללים שתלים תת-עוריים או התקן תוך-רחמי (להלן IUD), נמוך מ-1% ואינו תלוי בהיענות יומיומית לטיפול. כמחצית מההריונות הבלתי רצויים בארה"ב מתרחשים עקב כשל של אמצעי מניעה.
עוד בעניין דומה
במחקר זה, משתתפות בנות 14–45 שהיו פעילות מינית (עם בן זוג זכר) במהלך 6 החודשים האחרונים, קיבלו הסבר מקיף לגבי אמצעי מניעה, ובו הודגשה יעילותם הגבוהה יותר של אמצעי מניעה הפיכים ארוכי טווח (IUD או שתלים תת-עוריים). לאחר מכן קיבלו בחינם אמצעי מניעה לבחירתן למשך 2 או 3 שנים.
נכללו במחקר 7,486 משתתפות. 1,527 בחרו להשתמש באמצעי מניעה קצרי טווח (pill/patch/ring), י176 משתתפות בחרו בהזרקות DMPA ו-5,781 בחרו ב-LARC. במהלך המחקר ארעו 334 הריונות בלתי רצויים, מתוכם 156 יוחסו לכשל של אמצעי המניעה.
הסיכון להיריון בלתי רצוי בקרב משתתפות שבחרו באמצעי מניעה קצרי טווח היה גבוה משמעותית מאשר בקרב משתתפות שבחרו ב-LARC. לאחר שהובאו בחשבון הגיל, רמת ההשכלה ומספר ההריונות הבלתי רצויים בעבר נמצא HR 21.8, 95%CI 13.7-34.9. לא נמצא הבדל מובהק בין הסיכון לכשל בשימוש ב-LARC לעומת DMPA.
הסיכון להיריון בלתי רצוי בקרב משתתפות צעירות מגיל 21 שהשתמשו באמצעי מניעה קצרי טווח היה גבוה פי 2 מזה שנמצא בקרב משתתפות מבוגרות יותר. לא נמצא הבדל בסיכון בין משתתפות צעירות למשתתפות מבוגרות שהשתמשו ב-LARC או בהזרקות DMPA.
החוקרים מסכמים כי אמצעי מניעה הפיכים ארוכי טווח יעילים יותר במניעת היריון בלתי רצוי מאשר אמצעי מניעה קצרי טווח, בכל הגילים.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור: