• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
משפט

אושרה נוסחה לחישוב פיצוי בגין אובדן סיכויי החלמה

בני משפחה של אשה שנפטרה ממלנומה טענו שהרופאים בקופת חולים התרשלו באבחון. בית המשפט קבע נוסחה לקביעת פיצוי במקרה של אובדן סיכויים להחלמה ממחלה

פסק-דין

יורשיה של מטופלת שנפטרה תבעו את קופת החולים בטענה שרופאיה התרשלו בכך שאבחנו באיחור מלנומה סרטנית שהתפתחה בכף רגלה.

בית המשפט המחוזי קבע כי הרופאים ניהלו את הרשומות הרפואיות של המנוחה באופן לקוי וחסר . בנוסף קבע בית המשפט המחוזי כי אופן הטיפול בה היה שגוי וכי רופאיה התרשלו באבחון הגידול.

מסקנת השופטים היתה כי התרשלות הרופאים הובילה לגריעת 20% מסיכויי החלמתה של המנוחה – וסיכויי ההחלמה שלה ירדו מ-50% ל-30%. בית המשפט קבע כי קיים סיכוי סטטיסטי של 29% לפיו המנוחה נפטרה בשל התרשלות הרופאים, ייחס למנוחה אשם תורם מינימאלי, והעמיד את שיעור הפיצוי על 25% מכלל הנזקים.

יורשי המטופלת טענו כי יש לחייב את הקופה בסכום גבוה יותר של פיצויים ולכן הגישו ערעור. גם הקופה הגישה ערעור וטענה כי הרשומות הרפואיות היו תקינות לחלוטין; הטיפול שניתן למנוחה היה סביר והאשם התורם של המנוחה היה מהותי ועלה כדי 100%.

בית המשפט העליון קיבל את כל קביעותיו של בית המשפט המחוזי. המשנה לנשיאה, השופט ריבלין, קבע כי במקרים של רשלנות רפואית ניתן לפצות פיצוי הסתברותי בגין "אובדן סיכויי החלמה" גם במקרים בהם אין הטיה חוזרת ונשנית ביחס לאפשרות להטיל אחריות על המזיק.

בית המשפט העליון קבע כי אין הבדל אם יחושב שיעור הפיצוי כשיעור הגריעה מסיכויי ההחלמה ובין אם יחושב שיעור הפיצוי כשיעור החמרת סיכוני התמותה, התוצאה תהא זהה – שכן שתי אפשרויות אלה הן למעשה שני צדדים של אותו מטבע. הנוסחה (כאשר: b = שיעור סיכון התמותה הכולל לאחר ההתרשלות; a = שיעור סיכון התמותה קודם למעשה ההתרשלות) זהה למעשה לנוסחה (כאשר: d = סיכויי ההחלמה לאחר ההתרשלות; c = סיכויי ההחלמה המקוריים).

נושאים קשורים:  משפט,  רשלנות רפואית,  מלנומה,  רפואת עור,  סיכויי החלמה
תגובות