• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
סוכרת

התדירות הנחוצה של בדיקות סקר לרטינופתיה בקרב חולים בסוכרת סוג 1

לוח זמנים מותאם אישית לבדיקות סקר לרטינופתיה על בסיס מצב הרטינופתיה הנוכחי של המטופל ורמות המוגלובין מסוכרר בקרב חולי סוכרת סוג 1, הוביל להפחתה בתדירות בדיקות העיניים ללא איחור באבחנה של מחלות בעלות משמעות קלינית

23.04.2017, 10:14
רטינה (צילום: אילוסטרציה)
רטינה (צילום: אילוסטרציה)

בקרב מטופלים המאובחנים עם סוכרת סוג 1 במשך 5 שנים, ההמלצות הנוכחיות בנוגע לבדיקות סקר לרטינופתיה סוכרתית כוללות בדיקה שנתית של הרשתית על מנת לאבחן רטינופתיה פוליפרטיבית או בצקת במאקולה (Macular edema) משמעותית קלינית. שתי תופעות אלו דורשות התערבות מתוזמנת על מנת לשמר את הראייה.

המחקר הנוכחי עשה שימוש בנתונים של מחקר ה-Diabetes Control and Complications Trialי (DCCT) ומחקר האורך Epidemiology of Diabetes Interventions and Complicationsי(EDIC), בהם פוטוגרפיה של הרשתית בוצעה במרווחים של 6 חודשים עד 4 שנים.

נעשה שימוש בתצלומי הרשתית ממחקרי ה-DCCT/EDIC על מנת לבסס תדירות בדיקות סקר רציונאלית לרטינופתיה. נעשה שימוש במודל Markov על מנת לקבוע את הסבירות להתקדמות לרטינופתיה פולפירטיבית סוכרתית או בצקת במאקולה משמעותית קלינית בקרב מטופלים עם רמות משתנות של רטינופתיה התחלתית (רטינופתיה קלה או כלל לא, בינונית או רטינופתיה לא פולפירטיבית חמורה). המודל כלל זיהוי של גורמי סיכון להתקדמות של הרטינופתיה.

בסך הכל, הסבירות להתקדמות לרטינופתיה פוליפרטיבית סוכרתית או בצקת במאקולה משמעותית קלינית הייתה מוגבלת לכ-5% בין בדיקות סקר של הרשתית כל 4 שנים בקרב מטופלים ללא רטינופתיה, 3 שנים בקרב מטופלים עם רטינופתיה קלה, 6 חודשים בקרב מטופלים עם רטינופתיה בינונית ו-3 חודשים בקרב מטופלים עם רטינופתיה חמורה.

הסיכון להתקדמות היה קשור בצורה הדוקה לרמות המוגלובין מסוכרר. הסיכון להתקדמות ממצב ללא רטינופתיה לרטינופתיה פוליפרטיבית סוכרתית או בצקת במאקולה משמעותית קלינית היה 1.0% לאורך חמש שנים בקרב מטופלים עם רמות המוגלובין מסוכרר של 6%, בהשוואה ל-4.3% במשך 3 שנים בקרב מטופלים עם רמות המוגלובין מסוכרר של 10%.

במהלך תקופה של 20 שנה, התדירות של בדיקות עיניים הייתה ב-85% נמוכה יותר עם הפרקטיקה הזו - של לוח זמנים לבדיקות סקר מבוסס ראיות - בהשוואה עם בדיקה שנתית רוטינית, והובילה לחיסכון כספי משמעותי.

החוקרים סיכמו, כי מודל זה ללוח זמנים מותאם אישית לבדיקות סקר לרטינופתיה על בסיס מצב הרטינופתיה הנוכחי של המטופל/ת ורמות המוגלובין מסוכרר הוביל להפחתה בתדירות בדיקות העיניים ללא איחור באבחנה של מחלות בעלות משמעות קלינית.

מקור:
Frequency of Evidence-Based Screening for Retinopathy in Type 1 Diabetes. The DCCT/EDIC Research Group. N Engl J Med 2017; 376:1507-1516.

נושאים קשורים:  סוכרת,  סוכרת סוג 1,  רטינופתיה,  רטינופתיה סוכרתית,  מחקרים
תגובות