קצב גידול האוכלוסייה והעלייה בשיעור הזקנים (מעל גיל 75) באוכלוסיית ישראל מחייבים תוספת של 250 מיטות אשפוז לפחות מדי שנה בבתי החולים הכלליים; כך עולה מנתונים שפורסמו היום (ג') על ידי משרד הבריאות, לרגל כנס ראשון שהמשרד מקיים יחד עם המוסד לביטוח לאומי בנושא היערכות מערכת הבריאות להזדקנות באוכלוסייה.

לפי הנתונים, תוספת מינימילית זו תאפשר לשמור על השיעור הנוכחי של מספר המיטות ל-1,000 נפש בחמש השנים הבאות (2017-2022). שיעור המיטות בישראל הוא מהנמוכים במדינות ארגון ה-OECD. אם תבוצע, משמעות התוספת היא בניית שני בתי חולים גדולים כמו "שיבא" בעשורים הבאים. במקביל, מהנתונים עולה כי בישראל מתחיל להיווצר מחסור גדל והולך במיטות לאשפוז סיעודי, בכלל זה לסיעוד מורכב, ויש צורך ב-1,000 מיטות לתחום זה מדי שנה.

הכנס יתקיים היום במרכז האירועים והקונגרסים בקרית שדה התעופה ליד לוד. ישתתפו בו שר הבריאות יעקב ליצמן, מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי פרופסור שלמה מור יוסף. בין האורחים מחו"ל ישתתפו באירוע ד"ר סטיבן סימון, ראש מטה השירות הגריאטרי והטיפול המורחב במערך הבריאות של ותיקי הצבא האמריקני (VA) בבוסטון.

בכנס ישתתפו עוד פרופסור אריה בן יהודה (יו"ר הכנס), המכהן כראש האגף לרפואה פנימית ב"הדסה"; פרופסור אבי פורת, הרופא הראשי של "מכבי שירותי בריאות"; כלנית קיי, ראש אגף סיעוד בקהילה ב"שירותי בריאות כללית" וד"ר קרן מזוז, אנתרופולוגית רפואית מהמכללה האקדמית הדסה בירושלים,

להלן כמה נתונים מרכזיים בנוגע לבעיית הזדקנות האוכלוסייה בישראל שפורסמו הבוקר:

- בתוך 25 שנים, אוכלוסיית בני 75 ומעלה בישראל תכפיל את עצמה - מ-410 אלף בשנת 2015 ל-811 אלף בשנת 2039.

- קצב הגידול של בני 75 נמצא לקראת קפיצה משמעותית: מספר בני 75 נטו עולה בשנים האחרונות ב-10,000-5,000 מדי שנה. ב-2021 הוא יעלה כבר ב-20 אלף וב-2025 ב-30 אלף.

- מערכת הבריאות בישראל מצליחה להביא לגידול מתמיד בתוחלת החיים של הציבור. גם תוחלת החיים של בני 65 ומעלה עולה והיא גוררת הוצאה גדולה יותר. ההצלחה של מערכת הבריאות בהארכת החיים מטילה עלויות נוספות על המערכת.

- תוחלת החיים של האוכלוסייה עלתה בשנתיים ב-10 השנים האחרונות (בקרב גברים מ-78.2 ב-2005 ל-80.1 ב-2015 ובקרב נשים מ-82.2 ל-84.1). למעשה, כל יום תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל גדלה בכ-5 שעות.

- תוחלת החיים של גברים שהגיעו לגיל 80 עומדת על 89 שנים, לעומת 90 בקרב נשים.

- לדברי המשרד, בשנים האחרונות גדל הפיצוי שקופות החולים מקבלות עבור גידול האוכלוסייה וכיום מדובר ב"פיצוי מלא על הגידול". עם זאת, לקופות החולים לא ניתן כל פיצוי על הזדקנות האוכלוסייה.

- ההוצאה הכספית על מבוטח מעל גיל 75 עומדת על 23,000 שקל בשנה, לעומת 5,500 שקלים למבוטח ממוצע.

- בן/בת 65 ומעלה מבקר/ת במרפאות 22 פעמים בשנה בממוצע, לעומת 8 פעמים בלבד לאדם צעיר יותר.

- עלות צריכת התרופות של אדם מעל גיל 65 היא 1,700 שקל בשנה, לעומת 650 שקלים בלבד לאדם צעיר יותר.

- בני 65 ומעלה מהווים 11% מהאוכלוסייה אך גורמים ל-45% מהוצאות האשפוז של בתי החולים, לעומת 55% של שאר ה-89%.

- תחלואה עודפת בקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל: 34% מבני 74-65 סובלים מהשמנה, לעומת 24% בכלל האוכלוסייה. 30% מבני 65 ומעלה סובלים מסוכרת, לעומת 10% בכלל האוכלוסייה.

- בשנים הקרובות צפוי גל פרישה גדול של רופאים (רובם מקרב העלייה מבריה"מ לשעבר). התחזית היא שיהיה מדובר על כ-800 רופאים בשנה. לדברי משרד הבריאות, בשנים האחרונות גדלו מסגרות ההכשרה של רופאים בישראל בצורה משמעותית, כך שבשנים הקרובות צפויים להשתלב במערכת כ-900 רופאים. מדי שנה גם מקבלים רישיון עיסוק ברפואה עם מאות רופאים שלמדו בחו"ל, מסר המשרד.

- 354 רופאים גריאטריים בישראל נמצאים עתה מתחת לגיל פרישה. בשנים הקרובות צפויים להגיע לגיל הפרישה 16-8 רופאים מומחים בתחום הזה, בכל שנה. לאור היקפי ההתמחות בשנים האחרונות, משרד הבריאות העריך שהצפי הוא שמספר המומחים החדשים בגריאטריה יגיע לכ-30 בשנה ויביא מחדש לגידול בשיעור הרופאים המומחים בגריאטריה, ביחס לבני 65 ומעלה באוכלוסייה.

- שיעור האחיות ל-1,000 נפש בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD . בשנים האחרונות גדל פי שלושה מספר ההכשרות לאחיות בארץ. הגידול המשמעותי במספר ההכשרות יביא, כך מעריכים במשרד הבריאות, בהדרגה לגידול אטי בשיעור האחיות ל-1,000 נפש.

- בעיה קשה בפני עצמה נוגעת לתחום הסיעוד: מערכת הטיפול הסיעודי הציבורי מפוצלת מאוד. אין בה רצף טיפולי, הבירוקרטיה עצומה - מדגיש משרד הבריאות. אין תמריצים מערכתיים למניעה ודחייה של ההידרדרות התפקודית. הזכויות שניתנות לפרט אינן מספקות וכוללות במקרה החמור ביותר רק 3 שעות טיפול, ביום. בנוסף, בני המשפחה נדרשים לעמוד במבחני הכנסה כדי לממן את ההשתתפות העצמית עבור הוריהם.

- 200,000 ישראלים מוגדרים כיום כסיעודיים וההוצאה הלאומית על סיעוד עולה על 13 מיליארד שקל בשנה. מספר העובדים הזרים בסיעוד (היום כ-50,000) צפוי להכפיל את עצמו בתוך כ-20 שנה. כלל ההוצאה על ביטוח סיעודי פרטי עמדה בשנת 2015 על כ-3.4 מיליארד שקלים.

שר הבריאות יעקב ליצמן אמר לקראת הכנס: "אחד האתגרים המשמעותיים של מערכת הבריאות הוא טיפול בהזדקנות האוכלוסייה. הרפורמה לסיעוד ממלכתי מחויבת המציאות. היא תביא לשינוי דרמטי ביחס המדינה לאוכלוסייה המתבגרת ומזדקנת, ולשיפור במצבם של אלפי הקשישים הסיעודיים. במקביל פועל משרד הבריאות בגיבוש תכניות נוספות על מנת להיערך לגידול הצפוי באוכלוסייה המבוגרת".

לדבריו, "כדי שמדינת ישראל תהיה מוכנה כראוי להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה יש צורך בהשקעה של משאבים רבים, ברמה הלאומית. לא נרפה מכך".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ציין: "קצב הגידול במספר הקשישים צפוי לגדול פי 3 ו-4 בשנים הקרובות. אוכלוסיית ישראל מזדקנת. עוד מעט נרגיש כולנו בכך. על מנת להיערך כראוי להתמודדות עם בעיה זאת, יש צורך בפעילות מיידית: הוספה מתמשכת של מיטות אשפוז ובנייה של אגפים ייעודיים לשם כך. הכשרה של רופא-מומחה בגריאטריה אורכת 12 שנים לפחות. אנחנו נוקטים מגוון רחב של צעדים - אך נדרשת השקעה גדולה עוד יותר".